מצטערת כל כך כל כך כל כך שלא המשכתי המון זמן מבטיחה שזה לא יקרה יותר
אוהבת :*

פרק 14-הפנימייה

25/12/2013 983 צפיות 4 תגובות
מצטערת כל כך כל כך כל כך שלא המשכתי המון זמן מבטיחה שזה לא יקרה יותר
אוהבת :*

"ב…ב..קשה ת..תת..עזרו ל…לי" גימגמה.
ישר רצתי אליה,עומרי הזמין אמבולנס ,בינתיים ניסית לעצור את הדימום,מה שלא הצליח.
האמבולנס הגיע תוך דקה או שתיים ועלינו איתה ביחד.
"א…ני סליחה " לחשה.
"ששש זה בסדר "
עומרי שתק, לא נראלי ממש עניין אותו המצב שלה,הוא ממש כעס עליה.
הגענו לבית חולים והיא נכנסה לטיפול.
"אני שונא אותה!"
"עומרי היא פצועה" הזכרתי לו למקרה שהוא שכח למה הוא בבית חולים באמצע הלילה.
"היא ניסתה להפריד בנינו !"
"והיא עכשיו בבית חולים!"
"וזה הופך את מה שהיא עשתה ליותר טוב?"
"לא אבל אתה לא דואג לה אפילו לא קצת?" רציני? הם היו חברים די טובים לפני זה.
"לא ממש,לא הייתי משאיר אותה שם אבל אני לא הולך לסלוח לה אחרי זה!"
"טוב.." אמרתי אין לי כוח לריב.
הרופא יצא.
"היא התייצבה כרגע היא תהייה בסדר… אבל כנאה שנצטרך שנצטרך לקטוע את הרגל"
"מה אתה רציני?!" צעקתי.
"כן… שאנחנו נודיע לה או שאתם?" שאל,מחושב וקר.
עומרי נראה בהלם פשוט הלם!
"אמממ א..א..נחנו" אמרתי יותר נכון גמגמתי.
נכנסנו לחדר שלה.
"עומרי רומי אני כל כך מצטערת אין לכם מושג כמה!"
״זה בסדר ״ אמר עומרי והפתיע אותי,חייכתי אליו והוא חייך חזרה.
"מעיין יש לנו משהו להגיד.."אמרתי.
"מה?"
"אני כל כך מצטערת…ולא יודעת איך להגיד את זה ואני פשוט לא מבינה איך תוכלי…." התחלתי לדבר שטויות.
"כנראה שיצטרכו לקטוע לך את הרגל" עומרי קטע אותי ופלט את זה.
"מה.." התקשתה לעכל.
חיבקתי אותה,לא היה לי מה להגיד,התאפקתי לא לבכות,לקחנו אותה איתנו לחדרים וסיפרנו לכולם הכל
הם היו בהלם,הם עדיין כעסו עליה אבל ניחמו אותה.
ואני ? אני עדיין לא עיכלתי את זה..


תגובות (4)

תמשיכיייי

25/12/2013 14:34

תמשיכיייייייייי

25/12/2013 22:40

תמשיכיי
מגיע למעיין
~קוראת חדשה ~

26/12/2013 05:19

נכון…. זה די מגיע למעיין…..
תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

26/12/2013 06:57
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך