פרק 16-הפנימייה

הלכנו לבית חולים.
הורידו לה את התחבושות והתחילו לדבר איתנו על פרוטזה,החלטנו לנסות. (מצטערת אם הפרטים על הקטעים הרפואיים לא נכונים פשוט אין לי ממש מושג חחחחחח)
תוך שבוע היא תתחיל את התהליך.
יצאנו משם.
נכנסנו לחדרים .
"בא לכם לצאת בערב לשכוח מהכל ?נגיד גם לליאור" שאלה קורל.
"אמממ כן" ענתה מעיין בהיסוס
"כן!!" צרחו עמית ושחר.
הסתכלתי על עומרי והוא סימן לי לא עם הראש.
"אנחנו נישאר פה" חייכתי אליו.
הוא חייך חזרה.
"טוב..בלי שטויות אה?"אמר שחר.
כולנו צחקנו.
"אני רציני!"
"טוב אבא"
~9 וחצי בערב~
"יאללה בואו"אמרה קורל
״בטוח לא תבוא?״ שאל ליאור בקול מודאג משום מה.
"בטוח" צחקתי.
כולם יצאו .
"אני אוהב אותך ! "צעק עומרי .
"שקט משוגע!"
"תשתיקי אותי"
"לא!" התגרתי
"נווווו"
נישקתי אותו .
התנשקנו מלא וראינו סרט
אני אוהבת אותו כל כך לא ייאמן שלפני שבועיים שנאנו אחד את השניה.
"אני אוהבת אותך.." אמרתי.
"אוייייייי חיים שלי" צרח.
צחקתי .
"באמת,את החיים שלי אני כלום בלעדייך!"
פתחתי את הפה כדי לדבר והוא ראה את זה כהזמנה להכניס את הלשון שלו לפה שלי. 0:
זרמתי עם זה.
הוא נשכב מעליי והתחיל להכניס את היד שלו מתחת לחולצה שלי .
עצרתי את זה זה לא הפעם הראשונה שלי אבל פחדתי שהוא ילך לי אחרי זה.
"לא עומרי לא.." גמגמתי .
"זה בסדר,אני מצטער.." חייך אליי.
חיבקתי אותו.
הלכנו לישון מחובקים מאושרים!