פרק 1

הקדמה+פרק 1
קוראים לי ויקה
אני בת 17 כיתה יא
שעיר חלק שחור
עובדת בחנות בגדים

שני (אחותה הגדולה של ויקה )
אני בת 18 וחצי
שעיר שטנח צבעתי
בצבא

פרק 1

דור: תיתורי ישנונית
אני : חיים שלי אין לי כוח עוד מעט (זה לא חבר שלי ידיד שלי מעגן הוא גר הצלנו הורים שלא מתו בטעונת דרכים )
דור: טוב אז אני זורק אותך לבריכה
אני: אתה לא תצליח להרים ( יש לנו וילה ענקית הורים שלי הם עשירים )
דור: רוצה ליראות
אני: כן
דור : טוב
פיתאום אני מרגישה שהוא מרים אותי דור וקשה לא עם אתה אוהב את אמא שלך
דור הוריד אותי והיא לו מבט עצוב שככתי שהוא עדיין רגיש על הנושא של הורים שלו
אני:דור אני מצטערת לא התקוונתי דור

דור: מה לא התכוונת שנתיים מאז שהם מתו ואת כבר שנתים אומרת לי עם אני עושה לך משהוא עם אתה אוהב את אמא שלך את חייבת להזיכיר
אני:דור נו לא התכוונתי
דור: עזבי אותי
אני : טוב לך אני שונאת אותך

נקודת מבט ויקה
אוף כל הזמן אנחנו רבים יעלה איתו או חושב מאז שאח שלי מת אני לא עצובה הוא חרה של ילד אני לא אוהבת אותו אני שונאת אותו
שמעתי דפיקה בדלת נחשו כן מי עם לא דור
דור: פתיחי ויקה
אני: למה לי ששוב תיצעק עלי
דור: אני מצטער אני לא רציתי לריב ויקה פתחי את הדלת
פתחתי לו הוא הוא ישר חיבק אותי חח טוב היפה עינו אה כן אני צריך לזרוק אתך לברכיה אמר
אין סיכוי התחלנו לרוץ כמו משוגעים בכל הבית
אה והורים שלי לא חוזרים כימעט הבית אכפת להם רק עבודה ואחותי בצבא היא באה רק ליפעמים בשבתות
דור תוריד אותי נו הוא זרק אותי אבל תפסתי אותו והוא נפח יחד איתי
דור אני לא יודעת לישחות
דור : ברצינות חח ממש מאמין לך מי יאמין לך
אני : ד..ו..ר א….נ…י נח נק ת

עכשיו ברצינות אני במעט ניחנקת אני לא יודעת לישחות
דור ויקה היפה את זה לא מצחיק
כבר עבנתם הייתי למתה במים בקושי שנושת הרגשה לא נעימה
פתחתי את עניים היפה אני ?