הלב מתעקש עלייך – פרק 40

ronit11997 04/09/2012 1024 צפיות 6 תגובות

זרקתי את הפלאפון שלי הצידה.
"זה לא יכול להיות,זה לא יכול להיות זה לא יכול להיות!!"
קיבלתי עוד SMS אבל עכשיו פחדתי לפתוח אותו.. "הוא לא באמת חיי.. זאת הייתה טעות.. אבל הוא גם לא באמת מת…"
באותו רגע השתגעתי.. התחלתי ללכת בבית כמו משוגעת ובסוף יצאתי החוצה. 'תנשמי..תנשמי..תנשמי… זה סתם מתיחה של מישהו ששונא אותך נורא..'
"אמילי! מה את עושה שם בחוץ?" צעק אבא שלי מחלון החדר שלו.
"אבאא!!" צעקתי ועליתי.. הוא נכנס לחדר שלי והראתי לו את ה-SMS "לא רק אמא שלנו חושבת שנועם חיי.. מסתבר שעוד מישהו חושב ככה" אמרתי לאבא שלי והוא נראה רציני מתמיד.
"זאת מתיחה לא מצחיקה בכלל.."
"אני יודעת.."
"לכי לישון..אל תצאי מהחדר יותר ואם את מקבלת עוד SMS כזה תעירי אותי או משהו..תספרי לי"
"לילה טוב" אמרתי והוא יצא מהחדר… שכבתי במיטה וחשבתי על הוורדים.. 'ג'ייק חייב לי גלידה.. הוא הביא לי כבר 3 פעמים את הוורדים האדומים האלה.'… בבוקר התעוררתי עם אותה מחשבה וידעתי שזה הדבר הראשון שאני אגיד לג'ייק היום בבוקר.
"היום ה-21 בספטמבר אמילי" אמר ג'ייק ישר כשראה אותי.
"ואתה חייב לי גלידה"
"למה זה?"
"כי הבאת לי כבר 3 פעמים זר ענק של ורדים אדומים אז.. איך אומר הפתגם? פעם שלישית גלידה?"
"אחרי היום בערב"
"אוקי.."
"את מתרגשת?"
"חח נראה לך? זה בסך הכל אגדה.. אתה סתם תעשה צחוק מעצמך"
"נחיה ונראה"
"נראה ונחיה.." אמרתי והתחלתי לצחוק.
בהפסקה ג'ייק בא אליי ואמר לי שהוא השיג את המפתח מהשער ושאנחנו יכולים להכנס היום בערב לבצפר.
היום עבר מהר וכבר ב-4 ג'ייק התייצב אצלי בפתח הדלת. "הולכים?"
"יש לי ברירה?"
"לא.."
"בוא כבר.."
הלכנו לבצפר ונכנסו. "אעה.. לא מספיק בבוקר הוא מפחיד אחרי בצפר הוא עוד יותר מפחיד…" אמרתי לג'ייק והוא צחק.
"הנה האולם.. ההצגה תתחיל בכל רגע.." אמר ג'ייק ופתח את האולם.
התיישבנו בכסאות וחיכינו. בהתחלה לא היה כלום ואני צחקתי על ג'ייק ואז לפתע ראיתי משהו זז מאחוריו. "ג'ייק!! תראה" הצבעתי והוא הסתכל,באותו רגע כל האולם התמלא ברוחות או לא יודעת מה זה היה אבל בדיוק לפי הסיפור. "ג'ייק.. אתה עומד מאחורי זה?"
"נשבע לך בחיים שלי!" אמר ג'ייק וראיתי את המבט המבוהל שלו.
"אמא!! אז מה זה?!" צרחתי וראיתי את הכד שבו כביכול נכלאה ג'יזל בחלום שלי.
"כנראה האגדה אמיתית" אמר ג'ייק וחיבק אותי.. אבל באותו רגע הדבר היחיד שעניין אותי היה הכד. קמתי כמו מהופנטת, עברתי בין הרוחות בזמן שהלב שלי פעם כמו משוגע, התקרבתי לאט ובבטיחות לכד והושטתי את היד לפתוח אותו "אמילי לא!" צעק ג'ייק אבל היה מאוחר מידי, אני פתחתי את הכד ואור לבן בוהק יצא מתוכו. "אמילי!" ג'ייק הגיח משום מקום ולקח אותי לכיוון הפתח. הוא בא לפתוח את הדלת וג'יזל מהחלום שלי הופיעה מולנו "לאן בדיוק אתה חושב שאתה הולך אח יקר שלי?"
"אח יקר שלי?" באותו רגע הייתי מבולבלת ומפוחדת כמו שבחיים שלי לא הייתי.
"גיזל.. אין לי שום קשר איתך כבר 400 שנה בערך אז עזבי אותי לנפשי!"
"לא לא לא ג'ייק.. את נתת להם לכלוא אותי בזמן שאתה היית כביכול היית הניצול היחיד ששרד את השדה הנוראית, אתה לא זוכר? אמא ואבא השביעו אותנו.. באש ובמים אנחנו תמיד ביחד לא משנה מה.. אז בדיוק.. לא משנה מה אני ואתה ביחד.. ואתה נטשת אותי שם לבד.. אתה כלאת אותי בכד הזה לבד, ותודה לחברה המטומטמת שלך אני סוף סוף חופשייה… תראה ג'ייק.. אני 400 שנה הייתי בכד הזה ותחושת הנקמה רק גדלה וגדלה וגדלה.. ואתה לא יודע כמה אני חיכיתי לרגע הזה שבו מישהו יפתח את הכד, שבו מישהו יהיה מספיק טיפש בשביל לשחרר אותי.. בשביל שאני אוכל לנקום! וכנראה נתחיל את הנקמה עם הדבר הכי אהוב עלייך.. והבן אדם המספיק טיפש שהוציא אותי לחופשי.. החברה החמודה והסתומה שלך"
"שלא תעיזי לגעת בה!" צרח ג'ייק והדף אותי לצד השני של האולם. הייתי כ"כ מבוהלת מג'יזל ומהכוח שלו שהצליח להעיף אותי אולם שלם ואז היה עוד פעם ההאור הלבן הזה אבל הפעם הוא היה מג'ייק.. היו לא עיניים אדומות לוהטות,אפילו יותר משל ג'יזל.. הגוף שלו איבד את הצורה האנושית שלו והפך למן צורה לא מובנת, מפחידה וגדולה יותר מהצורה של ג'יזל. באותו רגע האסימון נפל אצלי… 'החלום שלי היה אמיתי,האגדה אמיתית, ג'ייק הוא שד!'


תגובות (6)

תמשיכי והלוואי שיסתבר שגם היא שד מגנוב חיח

04/09/2012 12:10

חחחחח אני לא מבטיחה כלום :P

04/09/2012 12:24

תמשיכי מהר!!!!!!!!!!

04/09/2012 12:43

וואוווווווווווווו תמשיכיי

04/09/2012 13:38

תמשיכי!!!!!!

05/09/2012 07:41

*לו (במקום לא)
פרק מעולהה (:

27/05/2013 05:14
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך