צ'אנס לאהבה -פרק 13

"טוב תקשיב נתנאל ניראלי לא הבנת משהו,זה שאנחנו כבר לא כלכך רבים לא אומר שאני צריכה להקשיב לך" אמרתי
"תעשי מה שבאלך" אמר ועצבים והלך.

נקודת מבט של נתנאל:
"אחי מה יש לך זאת כבר הקופסה השניה שלך" אמר לידור ולקח לי את הקופסה.
"לא יכול איתה יותרר" צעקתי בעצבים והמשכתי לעשן,הרגל שלי כבר קפצה במקום בלי הפסקה שעה שלמה מרוב עצבים. שאלוהים יעזור לי כמה עצבים הילדה הזאת מביאה לי!!
"אחי תירגע ותסביר לי מה קרה" אמר
"היא משגעת אותי זה מה שקרה,ועכשיו היא עוד התחברה איתו היא פשוט השתגעה!" אמרתי בעצבים והדלקתי עוד סיגרייה.
"איבדתי אותך תסביר הכל לאט וברור" אמר
"ליאן,אני לא יכול איתה יותר כל דבר שהיא עושה לא במקום מעצבן אותי,ועכשיו מסתבר שהיא ואלירן מכירים,אתה קולט!? היא התחברה עם האויב שלי,ואז היא עוד מגנה אליו ואומרת שזה לא עינייני" ספרתי לו,ורק מזה שסיפרתי לו העצבים עלו לי עוד יותר.
"זה באמת לא עניינך" אמר
"תגיד יזין בצד של מי אתה?" שאלתי עצבני

"אני בשום צד,אחי אתה לא יכול סתם ככה לבוא ולהגיד לה שהוא חרא ולצפות שהיא תקשיב לך כשמצד שני אתה מתנהג בידיוק כמוהו ואתם גם באים מאותו רקע" הסביר לי.
"אבל אני אומר לה את זה לטובתה" אמרתי
"עד לפני יומיים שנאתם אחד את השני מה הסיכוי שהיא תקשיב לך" אמר,באמאשלי כל מילה שהוא אומר מבאסת אותי יותר.
"עזוב אחי עדיף שתשתוק ביאסת לי תאמא" אמרתי והוא צחק..
"אתה נהנה לראות אותי סובל אני מבין" אמרתי והסתכלתי לשמיים יעני שואל את אלוהים.
"תגיד תאמת אתה עצבני מזה שהיא ואלירן מכירים ואתה דואג לה,או מזה שהיא הכירה גבר חדש ואתה מרגיש מאויים?" שאל,כבר אמרתי שכל הזמן הוא מבאס אותי?!
"שאני ירגיש מאוים?" שאלתי
"אחי זה שקוף שאתה דלוק עליה השאלה מתי אתה תבין אתזה" אמר
"אני לא דלוק אליה" אמרתי בעצבים
"אה אז סתם סיימת עכשיו שתי קופסאות בגללה" אמר,כוסאמאשלו האו צודק.
"מה אני יעשה עכשיו תגיד לי!?" שאתה בתיסכול.

"תלחם" אמר ואני צחקתי בטוח שזאת בדיחה,אבל הוא כנראה היה רציני.
"אחי אתה הרי יודע שאני לא מאמין באהבה ובכל החרא הזה" אמרתי
"לא האמנת" אמר,הסתכלתי אליו לא מבין..
"בואנה אתה ממש מטומטם כל דבר צריך להסביר לך מאה פעם" אמר בצעבים ואני גיחכתי.
"תסתכל על עצמך זה שקוף שאתה אוהב אותה,אז אל תזיין לי תשכל שאתה לא מאמין באהבה כי מצטער לאכזב אותך התאהבת!" אמר,אולי באמת התאהבתי? אם ככה מרגישה אהבה אני ימות בגיל צעיר מהרעלת ניקוטין מרוב העצבים שהיא מביאה לי.
"מה אני יעשה?" שאלתי
"אמרתי לך כבר תלחם אליה" אמר
"מה תלחם אליה,היא לא אוהבת אותי אנחנו כל הזמן רבים ועכשיו הבנזונה הזה לידה כל
הזמן" אמרתי שוב פעם העצבים עולים לי..
"אתה אוהב אותה? "שאל
"ניראלי "אמרתי מהסס עדיין לא בטוח בזה..
"אז תלחם אליה על תוותר,עד שהיא תרצה אותך" אמר
"לרדוף אחרי מישהי זה לא בישבילי "אמרתי,בחיים לא רדפתי אחרי בחורה תמיד הן רודפות אחרי.
"טוב אז תשב בצד ותיראה איך אלירן מתקדם איתה,ואיך הוא יחבק אותה וינשק אותה" אמר בחיוך,יודע שזה בידיוק מה שידליק אותי.
"יזין הוא לא יגע בה היא תיהיה שלי" אמרתי
"זה מה שרצית לשמוע" אמר בחיוך מרוצה.
"יאלה עפתי הביתה מיציתי את היום הזה" אמרתי התקדמתי לאוטו ונסעתי הביתה,כל הנסיעה חשבתי על השיחה שלנו.. וואלה הוא צודק אני ילחם עליה וגם ינצח במלחמה הזאת והיא תיהיה שלי בכל זאת אני מרציאנו:)