צ'אנס לאהבה -פרק 14

"זה מה שרצית לשמוע" אמר בחיוך
"יאלה עפתי הביתה מיציתי את היום הזה" אמרתי התקדמתי לאוטו ונסעתי הביתה,כל הנסיעה חשבתי על השיחה שלנו וואלה הוא צודק אני ילחם עליה וגם ינצח במלחמה הזאת והיא תיהיה שלי בכל זאת אני מרציאנו:)

נקודת מבט של ליאן:
סוף סוף השבוע הזה ניגמר וההורים שלי גם חזרו מחו'ל,וכמו כל פעם הם הצטערו איזה מאה פעם על זה שהם נסעו בלי הודעה מוקדמת והביאו לי מלא מתנות בתור פיצוי על זה, מתי הם יבינו שאני לא צריכה את כל המתנות האלה אני צריכה משפחה..
קיבלתי הודעה שהעירה אותי מכל המחשבות שלי.
'תיזהרי לא להשרף,את תהפכי לי בסוף לשניצל' קיבלתי הודעה מאלירן,מה!?מאיפה הוא יודע שאני משתזפת?!
'אל תדאג,רק מאיפה את יודע מה אני עושה?' רשמתי
'ישלי תמקורות שלי' רשם,טוב הוא כבר מתחיל להלחיץ.
'מלחיץ.' רשמתי
'חחחח באמת שאת מפגרת,רשמת לי שאת הולכת לבריכה ואני יודע שאת בת ובנות אוהבות להשתזף אז נחשתי שאת משתזפת' רשם,באמת שאני יותר מידי פרנואידית לגביו,אולי העובדה שהוא בעסק עצמו מלחיצה אותי?
'כן באמת יצאתי מפגרת חחח' רשמתי חושבת על כמה שאני סתומה שאני לא בוטחת בו,ממש התחברנו בשבוע הזה,לא אני לא אוהבת אותו או משהו אבל ממש כיף לי להיות איתו..עם נתנאל לא דיברתי מאותו יום שרשנו והוא הלך.תאמת הוא ממש חסר לי..
'לא יצאת את כזאת' רשם,פשוט חוצפן
'אין בעיה תיזכור' רשמתי
'סתם חיים של ייפים את הכי חכמה שיש' רשם
'חנפן' רשמתי צוחקת
'את מתה עלי' רשם,למרות שאני אמורה לשנוא ביטחון עצמי מופרז אצלו אני אוהבת אתזה..
'ממך,מתה ממך' רשמתי
'תפסיקי להכחיש' רשם
'תפסיק להיות מכוער' רשמתי
'מה אבל אני לא מכוער' רשם ורק עכשיו שמתי לב שאני מחייכת לטלפון כמו סתומה.
'בידיוק,אתה לא מכוער ואני לא מכחישה' רשמתי
'תמיד ידעתי שאת חושבת שאני חתיך' רשם,אין תמיד חייב להרים לעצמו תאגו.
'אני חושבת שאתה גם צנוע' רשמתי
'כן גם זה' רשם ובדיוק אמא שלי קראה לי.

"מה אמא?" שאלתי ובאתי למטבח
"אנחנו הולכים בערב לארוחה אצל חבר של אבא" אמרה
"תלכו ממתי אני הולכת איתכם?" שאלתי לא מבינה.
"מהיום,את באה איתנו וזהו זה חבר ממש טוב של אבא ויש לו ילד בגילך תכירו" אמרה
"טוב" אמרתי ביאוש וחזרתי להשתזף,אין טעם להתווכח איתה.

'ישלך תוכניות לערב?' קיבלתי הודעה שוב מאלירן..
'הולכת עם המשפחה לחברים שלהם:(' רשמתי
'חחח תיהיה איתם קצת וכשתתפגרי סופית תשלחי הודעה אני יבוא לקחת אותך נצא לפארק עם כולם' רשם
'מקובל עלי' רשמתי,אוף למה אני מחייכת כמו דפוקה מכל הודעה שלו!?
'יופי:)' רשם
'ייאלה חיים שלי אני עפה להתקלח ולישון' רשמתי
'טוב יפה שלי' רשם,סגרתי את הפאלפון והלכתי להתקלח,יצאתי מרחתי על עצמי קרם גוף והלכתי לישון.

"ליאןן קומי כבר 7" שמעתי את אמא צועקת בפעם העשירית.
"קמה" אמרתי ביאוש וקמתי מהמיטה,נגשתי לארון והסתכלתי בתסכול לא יודעת מה ללבוש,רציתי משהו יפה ומושקע אבל שלא יראה שהתאמצתי יותר מידי..
בסוף בחרתי ג'ינס סקיני שחור,וחולצת בטן ארוכה בצבע אפור עם כיתוב שחור,ונעליי עקב אפורות(תיראו ברציתי להוסיף),מרחתי מייקאפ,אייליינר,מסקרה,סומק,אודם אדום,השארתי את השיער פזור שמתי את השרשרת עם השם שלי והייתי מוכנה.
"יוצאים?" שאלתי וירדתי למטה
"כן בואו" אמר אבא ויצאנו למכונית,הנסיעה הייתה קצרה אחרי 5 דקות כבר הגענו..

"ברוכים הבאים בואו תכנסו" פתחה לנו את הדלת מישהי יפה בשנות ה35 לחייה.
"שלום חמודה את בטח ליאן" אמר בחיוך ואני הנהנתי..
"נעים מאוד אני נורית" אמר וחיבקה אותי.
"ליאן תכירי זה אבי" אמרה והצביעה על מישהו בשנות ה 40 לחייו הוא הזכיר לי קצת מישהו אבל לא הצלחתי להבין את מי..
"אני ליה "שמעתי קול קטן אומר לי ומחבק לי את הרגלים,הסתכלתי למטה וראיתי ילדה קטנה ויפה עם עיניים כחולות עגולות וגדולות ושיער בלונדיני חלק היא הייתה דומה למלאך..
"נעים מאוד ליה אני ליאן" אמרתי בחיוך והתקופפתי אליה.
"את ממש יפה" אמר וחיבקה אותי
"תודה מתוקה גם את" אמרתי וצחקתי מהעבודה שילדים קטנים הם האנשים הכי כנים שיש.
"סוף סוף הוא יורד" אמר ליה.
"מי? " שאלתי לא מבינה
"אח שלי" אמרה והוא ירד,הסתכלתי עליו..רגע מה הוא עושה כאן?!
"מה את/ה עושה כאן?" שאלנו באותו זמן.