צ'אנס לאהבה -פרק 16

"תהני" אמר
"תודה" אמרתי בחיוך וירדתי למטה
"היה נעים להכיר אותכם,אני חייבת לעוף להתראות" אמרתי ויצאתי מהבית שלהם והתקדמתי למכונית של אלירן.

"שלום לך" אמר ונתן לי נשיקה בלחי.
"שלום וברכה" אמרתי צוחקת.
"למה לא אמרת לי שאת הולכת למרציאנו?" שאל
"גיליתי את זה רק כשבאתי" אמרתי והוא הנהן להבנה.

"היוש" צעקתי לכולם כשהגענו לפארק.
"שקט פדחנית" אמר אלירן.
"סליחה" אמר אחרי שראה את המבט שתקעתי בו.
הגענו,אמרנו לכולם שלום וישבנו בספסל מול יולי ולידור..
"יפה שלי" שמעתי את אלירן אומר לי ומשחק לי בשיער,ישר הייתה לי צמרמורת אבל לא צמרמורת טובה,שוב ניזכרתי בו במי שהרס אותי.

פלאשבק:
"אני שמח שנשארת" אמר עדיין עם החיוך המשוגע שלו.
"בואי רגע לחדר" אמר ולא חיכה לתגובה וגרר אותי אחריו.
"תשכבי" ציווה אלי,הסתכלתי אליו לא מבינה.
"אני חוזרת לסלון" אמרתי ובאתי לצאת אבל הדלת הייתה נעולה.
"יפה שלי" אמר וליטף לי את השיער..
"עכשיו את רק שלי" אמר והתחיל לנשק אותי בפראות.
"בן תעזוב אותי" ניסיתי להשתחרר ממנו בכל כוחי אבל ללא כל הצלחה,הוא גרר אותי למיטה ומישם אני לא יפרט הבנתם כבר מה היה.
הוא אנס אותי,באתי לצאת מהמיטה אבל הוא משך אותי חזרה, ופתח את הדלת.
"פשש אחי לא ידעתי שהיא עד כדי כך כוסית" אמר אחד החברים שלו שנכנס לחדר והוריד ממני את השמיכה,לא ידעתי מה לעשות עם עצמי התחלתי לבכות כמו מטורפת.
אותו אחד רצה להתקרב לנשק אותי אבל בן עצר אותו,לרגע שמחתי חשבתי שאולי אני חשובה לו אבל תטעיתי.
"קודם הכסף אחד כך תזיינו אותה כמה שאתם רוצים" אמר פה כבר נשברתי,ניסיתי להתנגד אבל ללא הצלחה שלושתם באו ואנסו אותי.
סוף פלאשבק.

"חיים שלי מה קרה?" שאל אלירן מודאג כשראה את הדמעה שברחה לי.
"כלום זה סתם" אמרתי מהר שלא יתחיל לחקור,אני חייבת להתנתק מהעבר לחיות את ההווה למרות הכל.
"את בטוחה? "שאל עדיין דואג
"כן" אמרתי בחיוך וחיבקתי אותו.
"שלום" אמר נתנאל ובא אלינו כשהוא ראה אותי מחבקת את אלירן הוא התעצבן,באמאשלי לא יודעת מה עובר אליו.
"היי" אמרתי בחיוך,הוא החזיר לי חיוך.
"מזה החיוכים האלה?" שאל אלירן עצבני ואני צחקתי
"יש סיכוי שאתה מקנא?" שאלתי
"כן" אמר,לפחות מצאתי גבר אחד שמודה שהוא מקנא.
"אז אל תקנא" אמרתי,והוא משך אותי לשבת אליו.

"מה?" שאלתי אותו בחיוך,הוא כבר יושב 5 דקות ומסתכל אלי.
"כבר אמרתי לך כמה שאת יפה?" שאל וחיזק את האחיזה שלו בי,מסמן שייכות.
"כן" אמרתי בחיוך
"אז שיקרתי לך" אמר,חוצפןן!
"אין בעיה לא מדבר איתך עד ה40 לחודש" אמרתי ונתתי לו מכה בכתף.
"מה?אבל אין כזה תאריך" אמר לא מבין
"בידיוק" אמרתי וקמתי ממנו והתיישבתי על הספסל,המבט שלי נתקע על נתנאל הוא לא הוריד מאיתנו את העיניים סימנתי לו שהכל בסדר הוא הרי דואג לי.ניראלי.
"לאא חיים שלי אהובה שליי אני לא ישרוד בלי לדבר איתך" אמר ומשך אותי שוב אליו.
"עד לפני שבועיים שרדת יפה מאוד" אמרתי בהתחכמות
"כן זה היה לפני שנכנסת לחיים שלי" אמר,הילד יותר מידי קיטשי זה חשוד,אבל חמוד.
"אוו" שמעתי את יולי אומרת,דפקתי לה מבט של סתמי ולמרבה ההפתעה היא הבינה תרמז.
"אני עוד יאמין לך" אמרתי והסתכלתי לו ישר לתוך העיניים.
"זה מה שאת צריכה לעשות" אמר וקירב את הפנים שלו אליי,היינו שניה מנשיקה לא ידעתי מה לעשות,פחדתי הרי מאז אותו מיקרה לא היה לי חבר הייתי חסומה פחדתי שזה יחזור על עצמו.
"את תייבשי אותי עוד הרבה?" שאל,ורק אז שמת לב שהשפתיים שלו נמצאות סנטימטר משלי.
"כן" אמרתי בחיוך מתגרה.
"לא" אמר ונישק אותי,החלטתי לזרום איתו,הרי אמרנו שמשחררים את העבר לא?