צ'אנס לאהבה -פרק 2

עליתי לחדר הוצאתי את כל הבגדים הישנים ושמתי חדשים, זרקתי את כל הבגדים הישנים חוץ מטרנינגים שבכל זאת צריך..
החלטתי ללכת לישון בכל זאת מחר יום ראשון ללמודים ולא בא לי להיות עייפה..

"חמודה קומי" שמעתי את אמא צועקת לי מלמטה
"עוד חמש דקות" צעקתי חזרה והסתובבתי לצד השני של המיטה..
"עכשיו! יש בית ספר" אמרה ואז נפל לי האסימון שניגמר החופש הגדול:(
קמתי לאמבטיה עשיתי את אירגוני הבוקר שלי ויצאתי לחדר,כמו שכבר אמרתי אני עושה "מהפך" אז אני צריכה יותר זמן להתארגן..התחלתי להתאפר שמתי פודרה,מסקרה שתבליט את העיניים,סומק בגוון העור שלי,ואודם ורוד דובדבן טוב עם האיפור סיימתי..
הלכתי לארון הוצאתי לי שורט וחולצה לא של בית ספר כי לא חייב(תיראו ברציתי להוסיף)
סירקתי את השיער והשארתי אותו פזור,שמתי את השרשרת זהב עם השם שסבא וסבתא הביאו לי ליום הולדת שבלעדיה אני לא יוצאת מהבית,צמידים מרוקאים,עגילים והייתי מוכנה..
הסתכלתי במראה ובכנות אהבתי את מה שאני רואה..עשיתי כמה תמונות,לקחתי את התיק שלי שמתי מחברת קלמר מטען ארנק,וירדתי למטה..
"בוקר טוב" צעקתי בחיוך
"בוקר טוב" אמא אמרה והסתכלה עלי בלי לזוז..
"אמא הכל בסדר?" שאלתי בגיחוך
"את מהממת" אמרה וחיבקה אותי ואני צחקתי,הלכתי לאכול את ארוחת הבוקר,שמתי את הסנדווי'ץ בתיק ובידיוק כשסיימתי יולי התקשרה..
ליאן-'בוקר טוב קופה' אמרתי
יולי-'בוקר טוב בהמה' ענתה,בוקר שיגרתי חחח
ליאן-'את יוצאת?' שאלתי
יולי-'כבר מתחת לבית שלך' ענתה
ליאן-'טוב חיים יורדת ותיהיה מוכנה נפשית' אמרתי וניתקתי
"ביי" צעקתי לאמא ויצאתי מהבית..
פתחתי את השער של הביתה יולי עמדה עם הגב עליי אז באתי אליה מהצד "נו את באה?" שאלתי
"אנחנו מכירות?" הסתכלה אלי לא מבינה..היא הסתכלה אלי עוד 2 דקות עד שלפתע פתחה עינייים בשוק.
"ליאן??" שאלה בצעקה,ואני צחקתי עם חיוךך
"ואווו מדהימהה שליי תעשי סיבוב"אמרה וסיבבה אותי
"אני לא מאמינה סוף סוף זה קרה" המשיכה להתלהב..
"טוב חייםשלי יהיה לך את כל היום להתלהב עכשיו בואי נלך לפני שנאחר"אמרתי ומשכתי אותה

"יפה שליי" צעקה יולי כשהגענו לכניסה לבית ספר ששם עמד לידור..
"אהובתי" אמר והם התנשקו
"אחמ אחמ" עשיתי שיעול מזויף שיזכרו שאני פה..
"קנאית" אמרה יולי והתנתקה ממנו ואני צחקתי..
"את חדשה?" שאל לידור ובחן אותי..ואני ויולי פשוט לא הפסקנו לצחוק
"אני מזהה את הצחוק הזה..ליאן?!" שאל מופתע
"הפתעה" אמרתי עדיין מנסה להרגיע את הצחוק..
"סוף סוף הקשבת לנו" אמר ומשך אותי אליו לחיבוק..
"כן הגיעה הזמן" אמרתי בחיוך והתקדמנו לבית הספר..
שמעתי מלא התלחשויות:"היא חדשה?" "זאת לא ליאן?" "ואו איזה כוסית" "איך היא השתנתה" ועוד כל מיני שטויות כאלה,אני פשוט לא התייחסתי והמשכתי ללכת לבית ספר..
בידיוק היה צלצול להיכנס לכיתות,ניפרדנו מלידור והלכנו לכיתה שלנו י'א 2..נכנסנו והתיישבנו בשולחן מאחורה..
"בוקר טוב תלמידים" אמרה המחנכת שלנו גלית אני חולה עליה,נישארה לנו אותה מחכנת משנה שעברה..
"בוקר טוב גלית" אמרנו חיוך..
"השנה תיהיה לכם שנה מאוד עמוסה,וכדי שתיקחו את עצמכם בידיים ולא תזלזלו…" והיא פשוט חפרה שעה שלמה על השנה החדשה חשבתי אני ימות!

"המורה אני יכולה לצאת להתאוורר?" שאלתי את המורה לאזרחות..
"כן לכי" אמר,ויצאתי מהכיתה..כואב לי הראש מכל החפירות שלו.
"מה את עושה בחוץ?" שמעתי קול מוכר מאחורי..
"מתאווררת" אמרתי והסתובבתי ללידור,הוא לא היה לבד היה איתו עוד ערס אחד.
"פשש כוסית אחי היא חדשה?" שמעתי את החבר של לידור שואל אותו.
"לא אחי " אמר לו לידור
"אז מה בובה איך זה שלא ראיתי אותך עד עכשיו? "שאל והתקרב אלי
"כי אני מתרחקת מטיפוסים כמוך" אמרתי במבט מזלזל
"טיפוסים כמוני?" שאל לא מבין
"כן נו,ערסים,טיפשים,סטוציונרים,חסרי כבוד,עפים על עצמם,להמשיך?" שאלתי..וראיתי שלידור מתאפק לא לצחוק
"לא,ואיך את בידיוק יודעת שאני כזה?" שאל מנסה להתחכם..
"רואים עליך" אמרתי בזלזול
"טוב נראלי שהייתה לנו התחלה לא טובה אבל בכל זאת,נתנאל מרציאנו נעים מאוד" אמר בחיוך.
"ליאן אמסלם,לא נעים בכלל" אמרתי וראיתי שהוא הסתכל עלי בעצבים..
"טוב ניהיה לי מגעיל פה אני יחזור לכיתה" אמרתי והסתכלתי על הנתנאל הזה..
"ביי לידורי" אמרתי והלכתי לכיתה,איכס ערס מטומטם.