צ'אנס לאהבה -פרק 24+25

"אמרתי לך כבר על גופתי המתה את תשתי" לחש לי באוזן והזיז את היד שלי,שיט הוא עלה אלי!
"אוף איתך מעצבן" אמרתי והלכתי לרקוד.

נקודת מבט של נתנאל:
אחח סמעק הראש שלי מתפוצץ אחרי אתמול,פתחתי את האייפון ראיתי שהשעה 11 ובידיוק לידור התקשר אלי.
"אה?" שאלתי בקול צרוד
"אחי זורם לך בריכה?" שאל
"לא איזה רק קמתי" אמרתי בעייפות.
"טוב איך שבאלך,אני ינסה לשמור על ליאן שאף אחד לא יתחיל איתה" אמר,יודע שזה יעצבן אותי ואני יבוא.
"מה ליאן?אני בא" אמרתי ישר ושמעתי אותו צוחק.
"חצי שעה אתה בבריכה" אמר וניתק.
קמתי שטפתי פנים לבשתי מכנס בגד ים של אדידס בצבע ירוק זוהר(מה שכל הבנים לובשים לים)
השפרצתי על עצמי בושם לקחתי משקפי שמש וכל מה שאני צריך וירדתי לאכול ארוחת בוקר.
"בוקר טוב " אמרתי בזמן שירדתי במדרגות
"בוקר טוב נסיך שלי אתה הולך לים? "שאלה אמא
"לא לבריכה" אמרתי וישבתי לאכול
"תהנה"אמרה ויצאתי מהבית.

"נו יזיין כמה זמן" שאלתי את לידור בזמן שהוא יצא מהבית,אני הייתי בחוץ חיכיתי לו.
"תאשים אותן" אמר וראיתי את יולי וליאן יוצאות.
"יאלה בואו כבר" אמרתי ונכנסתי למכונית וכולם אחרי.
"שתקוו כבר" צעקה ליאן בתיסכול בזמן שאחנו שרים את השיר שמתנגן.
"תשתיקי אותי" אמרתי לה בהתגרות.
"בכיף" אמרה ונתנתה לי כאפה לראש,בואנה הילדה קיבלה אומץ.
"יש לך מזל שאני נוהג" אמרתי והיא צחקה,אני מאוהב בצחוק הזה..
"מה קרה ליאני את מקובלת היום?" שאלתי אחרי שמעתי צליל של הודעה מהפאלפון שלה.
"אני מקובלת כל יום" אמרה בחיוך,מכור לחיוך הזה..
"סוףסוף" אמרה ליאן כשהגענו והייתה הראשונה שיצאה מהאוטו,מה היא עד כדי כך סבלה?.
נכנסנו,פגשנו את אלירן ותפסנו מקום לשבת ומיקמנו את עצמנו .

"כואב לי ראש" אמרתי בתסכול וישבתי בכיסא.
"מגיע לך" אמרה ליאן.
"מזה?" שאלתי והרמתי גבה.
"לא נתת לי אתמול לשתות אז תסבול" אמרה וחייכה חיוך מתגרה.
"אמרתי לך את לא שותה ליידי ובטח שלא בילעדי" אמרתי לה .
"טוב מציק מה שתגיד" אמרה.
"מי בא למים? "שאלתי ורק לידור ענה שהוא..הסתכלתי על הבנות הן עדיין לא הורידו לבגד ים אפילו.
ליאן הורידה את הבגדים..לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים יש לה גוף אלוהי.לא חשבתי שהיא עד כדי כך כוסית.
אבל עכשיו יש בעיה אחת.אני נהנה לראות אותה בבגד ים,אבל ממש לא נהנה לראות בנים שתסתכלים עילה ומזילים ריר.
"את באה למים?" שאלתי את ליאן,מעיר את עצמי מהמחשבות.
"לא" אמרה,הסתכלה אלי ונשכה את השפה.
"את כן" אמרתי ודחפתי אותה לבריכה כי היא עמדה בקצה.
"אעאאעאעאא נתנאל אני יהרוג אותךך" צעקה בעצבים לא הפסקתי לצחוק,גם כשהיא מתעצבנת היא יפה.
"אמרתי לך שאת תשלמי על הכאפה שהבאת לי באוטו" אמרתי בחיוך.
"אוף מציק תפסיק לחייך ותעזור לי לצאת" אמרה בעצבים.
הושטתי לה יד כדי להוציא אותה מהמים אבל לא הייתי מרוכז,והיא משכה אותי אליה.
"ליאן" צעקתי,סעמק איזה קור,הסתכלתי אליה היא לא הפסיקה לצחוק.
"1-1" אמרה והוציא לי לשון.
"בוגרת" אמרתי צוחק
כולם נכנסנו למים ואחרי חצי שעה הבנות יצאו להשתזף.

"חיים שלי" שמעתי את ליאן צועקת ורצה לכיוון מישהו וקופצת אליו..חשבתי אני עומד למות,מה היא מחבקת אותווו וקופצת אליו ועוד בבגד יםם?! העצבים של יעלו יותר ויותר.
"אחי תירגע" אמר אלירן והחזיק אותי שאני לא ילך לכיוונם.
"מי זה? "שאלתי את לידור.
"מאיפה אני יודע" אמר
"אתה הידיד הכי טוב שלה אתה אמור לדעת" אמרתי עצבני
"תירגע הוא לא אשם שהיא מחבקת מישהו" אמר אלירן מנסה להרגיע אותי.
"סליחה אחי אמרתי ללידור ויצאתי מהמים לשבת.
חצי שעה אני יושב בחוץ וככה חצי שעה היא מדברת עם ההוא,מחייכת אליו,ומחבקת אותו..אם לא אלירן כבר ממזמן הייתי יורה בו.
"תכירו זה דניאל" אמרה ובאה עם ההוא,רק זה מה שחסר לי שיהיה תקוע לי מול הפנים.
"נעים מאוד לידור" אמר לידור ולחץ לו את היד.
"אלירן" אמר ולחץ לו את היד.הוא הסתכל אלי אני שתקתי.
"למזרוב הזה קוראים נתנאל" אמר אלירן ונתן לי מרפק לצלעות.לחצתי לו את את היד והוא הלך.

"באלך להפסיק להסתכל אלי ככה" אמרה ליאן בעצבים,כולם היו במים רק אני והיא על הכסאות.
"איך ככה?" שאלתי מתחכם.
"ככה בלי הפסקה עם מבט קר" אמרה בעצבים.
"מה את מוצאת בערס הזה?" שאלתי מתכוון להוא שהיא הייתה איתו.
"איזה ערב?" שאלה לא מבינה.
"אדיאל שמביאל לא יודע איך קוראים לו" אמרתי עצבני נזכר בו.
"דניאל?" שאלה
"כן זה" אמרתי והסתכלתי אליה. היא פשוט התחילה לצחוק בלי הפסקה.
"מה את צוחקת?" שאלתי מחייך ישלה צחוק ממכר אני מכורר!!
"אתה מקנא בדניאל?" שאלה עדיין צוחקת.
"לא מקנא,סתם רוצה לדעת מה מצאת בו" אמרתי מתגונן,היא המשיכה לחייך ואני אחריה.
"נתי זה בן דוד שלי" אמרה צוחקת..דמיינתי או שהיא אמרה בן דוד?
"מה?" שאלתי מוודא אם שמעתי נכון.
"זה בן דוד שלי" חזרה על עצמה,אוי אני מטומטםם,הייתי בעצבים עכשיו שעה בגלל בן דוד שלה?!
"אה" אמרתי והיא צחקה עוד יותר.
"אין דפוקים ממך" אמרה לא מפסיקה לצחוק.
"טבו די לצחוק כל אחד יכל לטעות" אמרתי מחייך
"טוב טוב זהו אני מפסיקה" אמר נשמה עמוק והפסיקה.
"למה זה היה כל כך אפיכת לך?" שאלה
"מה ?" שאלתי
"מה אני מוצאת בו" אמרה
"סתם דואג לך" אמרתי
"בטוח?" שאלה
"אולי קצת יותר מזה" אמרתי,ולפי הבעת הפנים שלה היא הבינה לבד.
"חבל,אל תשכח שהזהרתי אותך שאתה תפגע" אמרה,מזכירה לי את השיחה שלנו שרצנו.