צ'אנס לאהבה -פרק 5

יצאתי לריצה כרגיל כמו כל ערב חזרתי הביתה אכלתי ארוחת ערב דיברתי קצת עם אמא והלכתי לישון.

בוקר..קמתי מהמיטה והלכתי למקלחת לעשות את אירגוני הבוקר. חזרתי לחדר והלכתי להתלבש לבשתי תישרט שחורה וטייץ (תיראו ברציתי להוסיף)
מרחתי מסקרה,אודם אדום,סומק,עשיתי קוקו גבוה,הכנסתי לתיק את המטען וירדתי לאכול ארוחת בוקר..
"בוקר טוב" אמרתי בזמן שאני יורדת במדרגות אבל אף אחד לא ענה לי..מוזר. הלכתי למטבח והיה על המקרר פתק: 'מתוקה נסענו לחו'ל לאבא יש שם עסקים נחזור יום ראשון אוהבת אמא'
נו באמת, קימטתי את הדף וזרקתי אותו לפח,אני פשוט שונאת כשהם נוסעים ולא מודיעים לי לפני אלה רק משאירים פתק!
אכלתי ארוחת בוקר ויולי רשמה לי שאני יצא..
"בוקר טוב" אמרה בחיוך כשיצאתי
"טוב מה קרה?" שאלה כששמה לב שאני לא מגיבה.
"ההורים האלה עוד פעם נסעו בלי להודיע לי" אמרתי בעצבים
"אוו יפה שלייי זה אומר שאני מתנחלת אצלך עד שהם באים" היא אמרה בחיוך
"מה זה משנה אם הם פה או לא את תמיד מתנחלת אצלי" אמרתי בגיחוך
"זהו אני לא באה אליך יותר" אמרה
"לאא איך לא באה?!איך אני ישרד בילעדיךך?" שאלתי ושיחקתי את עצמי בוכה
"טוב אם את כל כך מתעקשת אני יבוא" אמרה וחיבקה אותי
"בוקר טוב" מישהו אמר לנו ושם יד לכל אחת על הכתף
"בוקר טוב לידור" אמרתי גם בלי להסתובב ידעתי שזה הוא,רק הוא אוהב להביל אותנו ככה,לעומת התגובה שלי יולי נתקעה בעמוד מרוב בהלה..
"מפגר יכולתי למותת" היא צעקה עליו
"חס וחלילה חיים שלי אם תמותי אני ימות ביחד איתך" אמר וחיבק אותו
"אוו נוני שלי אני אוהבת אותך" אמרה לו
"אני יותר אושר שלי" ענה לה חזרה
"אויי אתם מגעילים אותי" אמרתי ועשיתי פרצוץ ניגעל.שונאת קיטשיות!
"קנאית" סיננה יולי בשקט ונישקה אותו.
לא היה לי כוח לחכות להם אז התקדמתי לבית ספר..חשבתי שהבוקר שלי לא יכול להיות יותר מעצבן ממה שכבר היה עד שראיתי את נתנאל ולצערי הוא התקדם לכיווני.
"ליאן" אמר והתקדם אלי..אני התעלמתי והמשכתי ללכת..
"נו ליאן" אמר וחסם לי את המעבר
"מה אתה רוצה" שאלתי בעצבים,אני גם ככה עצבנית ואין לי כוח לעוד עצבים..
"מזה היה צריך להיות אתמול? "שאל בעצבים,ואז ניזכרתי במה שעשיתי לו אתמול ובלי ששמתי לב התחלתי לחייך..
"מה את מחייכתת" אמר עדיין עצבני
"מה אתה רוצה שאני יבכה?" שאלתי
"לא,אני לא יכול לראות בנות בוכות" אמר בלחץ וזה גרם לי לצחוק עוד יותר..
"קיצור ליאן אני לא אוהב את המשחקים האלה שלך" אמר
"קיצור נתנאל זיינת לי תשכל אין לי כוח אליך" אמרתי לו באותו טון
"למה זה היה טוב מה שעשית אתמול" שאל
"כדי להוריד לך קצת את האגו כי הוא יותר מידי בשמים" אמרתי בעצבים והלכתי לכיתה..
"את לא תברחי ממני כל כך מהר" אמר ותפס לי את היד..איך ששמעתי את המשפט הזה פשוט קפאתי במקום לא יכולתי לזוז נכנסתי ללחץ מטורף.
"מה קרה קפאת? "שאל לא מבין..עדין הייתי קפואה ופשוט ברחתי לשירותים,נכנסתי סגרתי את התא והתחלתי לבכות,כל הגוף שלי רעד לא יכולתי להירגע..ישר עלו לי כל מפני פלאשבקים..

*פלאשבק
הבנתי כבר מה הולך לקרות ניסיתי לרוץ לברוח מהמקום חשבתי שהצלחתי עד שיד תפסה אותי חזק.
"את לא תברחי ממני בכזאת קלות" שמעתי את הקול שלו את הקול שפעם כל כך אהבתי לשמוע..
"תשחרר אותיי" אמרתי מנסה לצאת מאחיזתו אבל הוא היה חזק מידי..
"אני אוהב אותך איך אני אמור לשחרר אותך" אמר והסתכל לי בעיניים לרגע האמנתי לו..
"אם אוהבים מישהו משחררים אותו" אמרתי אחרי שניה שהתאפסתי על עצמי..
"אבל אני יותר מידי אוהב אותך" אמר וחיבק אותי,ופשוט כמו דפוקה פשוט האמנתי לו וחזרתי איתו לדירה שלו,איך שנכנסנו לדירה הוא הסתכל אלי אבל המבט שלו היה של משוגע..
*סוף פלשבאק

הדמעות שלי לא הפסיקו לרדת הם רק הלכו וגדלו..
"ליאןן תפתחי לי את הדלת" שמעתי את הקול של נתנאל מבחוץ,אבל לא עניתי.
"ליאן אני לא צוחק איתך תפתחי אותהה" שמעתי אותו שוב צועק
"ליאן אם את לא פותחת אני שובר ואתה" צעק,וכבר הבנתי שהוא באמת מתכוון לזה..
"לך מיפה,תיקרא ליולי" אמרתי ושמעתי איך הוא הולך..