צ'אנס לאהבה -פרק 6+7

"ליאן אם את לא פותחת אני שובר אותה" צעק,וכבר הבנתי שהוא באמת מתכוון לזה
"לך מיפה,תיקרא ליולי" אמרתי ושמעתי איך הוא הולך..

"יפהה שלי" יולי אמרה בלחץ כשנכנסה וחיבקה אותי.
"מה קרה?" שאלה..לא יכולתי לדבר הדמעות השתלטו אליי..
"זה קשור לרן?" שאלה,רק השם שלו עושה לי צמרמורת..הנהנתי
"הוא חזר??" שאלה בלחץ
"ה..י..ה ל..י פלאש..בק" אמרתי מנסה להלשים משפט..
"אוי מסכנה שלי דיי אל תבכי" אמרה וחיבקה אותי
"בואי" אמרה וקמה.
"לאן? שאלתי לא מבינה
"הביתה,ניראלך את תישארי בבצפר עכשיו יאלה בואי" אמרה והרימה אותי,שטפתי פנים והלכנו הביתה..
"תעלי לחדר אני כבר באה" אמר כשנכנסנו,לא היה לי כוח לשאול אפילו למה אז פשוט עליתי למעלה..אחרי 2 דקות היא עלתה אחרי עם במבה וקולה, כל הבנות הנורמאליות אוכלות גלידה כשהן בדיכאון אבל אני ויולי מיוחדות אנחנו אוכלות במבה וקולה חחח
"ידעתי שזה יעלה לך את המצברוח" אמרה כשראתה את החיוך שלי..

נקודת מבט של נתנאל:
"מה הולך אחי?" שאל לידור והתיישב לידי..
"את כל זה שתיתי לבד?" שאל כשהסתכל על כמות הבקבוקים הריקים על שולחן,הנהנתי.
"טוב יאלה מי ששותה לבד מת לבד" אמר ולקח לי תבקבוק
"אבל זה מי שאוכל לבד מת לבד" אמרתי לא מבין
"מזה משנה תביא לשתות סעמק" אמר ולקח שוב את הבקבוק ומזג לעצמו..
"מה קרה?" שאלתי
"רבנו" אמר,עכשיו הכל ברור
"קח אחי" אמרתי והבאתי לו עוד בקבוק.
"ינוכל איפה החבאת אותו?" שאל וצחק
"איפה שצריך" אמרתי צוחק..ישבנו שעה הגענו למצב שאנחנו מסטולים מהתחת לא זכרתי מיזה אבא שלי ומי זאת אמא שלי.
"מה אחי למה אתה צריך לשתות כל כך הרבה?" שאל ומזג לעצמו עוד כוס.
"בגלל הידידה הזאת שלך" אמרתי
"מה עשתה הפעם? "שאל
"כלום,אני לא יודע מה קרה הפעם אבל תפסתי לה ביד והיא פשוט התחילה לבכות ורצה לשירותים,ואתה יודע שאני לא יכול לראות בנות בוכות זה הורג אותי" אמרתי ניזכר בה,בכמה שהיא יפה,אבל היא לא רוצה אותי שזה לא יכול להיות,מהרגע הראשון שהכרנו אנחנו רק רבים אחד עם השני,אם יעבור לי יום בלי לריב איתה זה יהיה יום מיותר באמת שאני נהנה לעצבן אותה.
עד כמה דפוק אני שהסיבה ששתיתי את כל הבקבוקים האלה היא לשכוח ממנה ובסוף היא היחידה שאני זוכר סעמק.
"מה אתה מזיין תשכל אתה לא יכול לראות בנות בוכות רק אם הן חשובות לך" אמר לידור
"אלה אם אתה אוהב אותה?" חצי שאל חצי אמר
"אני לא" אמרתי ישר,הרי אני לא אוהב אותה ,היא פשוט סתם כוסית שכיף לעצבן נכוו?נכון
"מה שתגיד" אמר
"טוב יאלה אני עף" אמר וקם
"מה לאין?" שאלתי
"ליולי צריך להתנצל אמר" וצחקתי
"בי גבר "אמר ויצא מהבית
סידרתי את הכל והלכתי להתקלח ולישון..
התעוררתי כי הרגשתי מישהו בוהה בי,פתחתי קצת את העיניים וראיתי את ליה יושבת לי על הבטן ומסתכלת אלי..
"נו תקום כבר משעמם לי" אמרה בקול החמוד שלה
"נו" המשיכה להגיד ולתת לי מכות בבטן
"מי זאת הקטנה הזאת שמרשה לעצמה להעיר אותי" אמרתי והרמתי אותה באוויר
"לא נתי לא כלכך גבוהה אני יעוף" אמרה צוחקת
"נתי אמא קוראת לנו לאכול" אמרה כשהורדתי אותה ..
"טוב אני כבר בא" אמרתי והלכתי לשים על עצמי משהו..ליה זאת אחותי הקטנה היא החיים שלי למרות שהיא אחותי החורגת בישבילי היא כמו אחותי מאותם הורים כי הרי אמאשלה בישבילי כמו האמא האמיתית שלי..
"הינה הוא ירד" ליה אמרה
"בוא נסיך שלי אוכלים" אמא אמרה
"נו אז איך בבית ספר?" שאל אבא
"משעממם למות נשבע לך שאם לא הייתה שם מישהי שאני נהנה להציק לה הייתי נישאר בבית" אמרתי
"מישהי?או מישהי מישהי" שאלה אמא וצחקנו
"מישהי ניראלי" אמרתי וכולם צחקנו
"מזל שיש אותה" אמר אבא,הוא תמיד רצה שאני יהיה חכם וילך לבית ספר,רצון אחד כבר התגשם אני הולך לבית ספר..
"היה ממש טעים תודה אני עף" אמרתי ויצאתי מהבית,הם כבר רגילים לזה שאני והלך באמצע.

נקודת מבט של ליאן:
"אוףף משמעם ליי" צעקתי בכל הבית
"באמת טיפשה את לבד בבית" אמרתי לעצמי
"למה אני מדברת עם עצמי" שאלתי את עצמי
"טוב המצב לא טוב" אמרתי שוב
"אני ילך לראות גאליס" אמרתי והתישבתי לראות..כנראה בלי ששמתי לב נירדמתי…