צבועה באהבה-פרק 38

בס"ד
נקודת מבט של גיא:
'זה אומר שכל אזרח צריך לקבל את זכויות האדם שלו' אמרתי בניסיון להיזכר.
'זה כמעט נכון יורידו לך נקודות' עדן אמרה.
'אין לי כוח יותר' אמרתי וזרקתי את העיפרון שהיה ביד שלי.
כבר שבוע שאני לומד לבגרות המסריחה הזאת באזרחות ואני לא קולט כלום.
'תקשיב אסור לך להתייאש עכשיו עוד יומיים הבגרוץ הבגרות אין לך יותר מידי זמן' אמרב נור והרימה את העיפרון מהריצפה.
'הבאתי אוכל' אמר אלירן בשמחה כשנכנס לבית שלי, עם שישה מגשי פיצה,קבענו ללמוד כולם לבגרות שמחר.
'כפרה עלייך מי יאכל שישה מגשים?' שאלה נור בחיוך.
' זה מה שאמרתי לו הוא לא הקשיב לי' אמרה טוהר שנכסה מיד אחריו וסגרה את הדלת.
'מה אחד לכל אחד' אמר אלירן וגירד את ראשו כלא מבין.
'טוב אפשר ללמוד?' אמרתי ברוגז.
'בסדר בסדר עצבן' אמר אלירן וישב על הספה ולידו התיישבה טוהר.
'טוב אז ככה חוק השבות זה בעצם ,מה זה בעצם?' שאלתי לאוויר.
'חוק השבות זה שמותר לעלות לארץ עד נכד שהוא דור שלישי' ענתה עדן .
'למה בכלל צריך את זה? שמי שרוצה שיעלה וזהו' אמר אלירן ואכל ביס מהפיצה.
'הא כן וגם שמחבלים יעלו אם הם רוצים?' התקילה אותו טוהר.
'לא נו כאילו, לא יודע' התייאש אלירן.
'דפוק' צחקה נור והמשיכה לקרוא בספר אזרחות הדפוק הזה.
לפתע נשמעה דפיקה בדלת 'רגע' צעקתי ואז פניתי לעדן.
'בבקשה תפתחי' אמרתי בקול קצת מתחנן.
היא גילגלה עיניים והלכה לפתוח.
היא פתחה את הדלת לרווחה ובכניסה הופיע האיש הזה לא האמנתי שזה הוא .
קמתי ממקומי והתקרבתי לדלת,'גיא?' הוא שאל וקצת התקרב.
הבטתי בו בגועל הוא היה נראה מוזנח ,'עוף מפה עכשיו' צעקתי עליו ודחפתי אותו.
אלירן קם מהמקום ונעמד לידי.
'גיא חכה רגע' אמר וניסה לקום.
'לך אמרתי' צעקתי עליו כשמבט של רצח היה לי בעיניים.
'רגע' הוא אמר וקם מהריצפה,'תקשיב לי רגע' הוא אמר והתקרב לי קצת.
'אתה עף מפה עכשיו אמרתי' צעקתי והתקרבתי אליו.
'גיא תרגע' אלירן סינן מבין שיניו.
'אלירן סתום ת'פה' אמרתי בצעקה .
'ועכשיו אתה ,אתה עף מפה עכשיו לא מעניין אותי מה יש לך להגיד ' צעקתי עליו ונעמדתי מולו.
הוא הלך קצת אחורה נעמד בכניסת הדלת הסתכל עליי כמה שניות השפיל את ראשו והשפיל.
טרקתי את הדלת בעצבים והסתכלתי על כולם ,הם הסתכלו עליי מופתעים עדן עדיין עמדה ליד הדלת .
'גיא..' עדן התחילה להגיד.
'עופי ממני' אמרתי בעצבים והלכתי לחדר שלי ונעלתי את הדלת.

נקודת מבט של אלירן:
'מי זה היה?' שאלה עדן מבוהלת אחרי שגיא הלך לחדר שלו.
לא עניתי ,אני ידעתי בידיוק מי זה ,נשאר לו אותו פרצוף ,רק קצת הזדקן,קצת יותר זקן.
'אתה מוכן בבקשה להגיד לי מי זה?' אמרה עדן בקול גבוה.
'אבא שלו' עניתי לה בקול שקט.
היא לא אמרה כלום,אף אחת מהן לא אמרה כלום.
'אני הולכת אליו' עדן אמרה והתחילה ללכת לכיוון החדר שלו.
'לא חכי אני ילך' אמרתי לה ועקפתי אותה .
היא נאנחה וחזרה לשבת על הספה.
הלכתי למול דלת החדר שלו.
'גיא תפתח שניה' אמרתי בקול רציני.
אחרי כמה שניות הוא פתח לי,ראיתי את העיניים שלו אדומות,ידעתי שהוא בכה.
נעלתי את הדלת הוא ישב על מיטה שלו,התיישבתי לידו.
'מה אני עושה עכשיו?' הוא אמר .
הוצאתי מהכיס שלי סיגרייה ונתתי לו ,הוא הוציא מצית מהכיס והדליק,בדרך כלל היה מפריע לו להדליק סיגרייה בחדר אבל הפעם כנראה שהיה ממש עצבני.
'אתה לא עושה כלום אם הוא ימשיך לבוא אולי תנסה לשמוע מה יש לו להגיד?' אמרתי בזהירות.
'מה יש לשמוע אין כלום לשמוע,מה זה שהם הורים חראות שעזבו אותי ואת בר בגיל כלום' אמר והוציא את עשן הסיגרייה.
'טוב אין לי מה להגיד לך' הודיתי .
'לא צריך שתגיד' אמר וחייך חיוך קטן.
'הדבר היחידי שאני פוחד ממנו זה אם הוא יתקרב לבר' הוא הודה והעביר את הסיגריה בין האצבעות.
'תשמור עליה יותר טוב בזמן הקרוב' אמרתי לו 'וחוץ מזה לא נראה לי שהוא יודע איך היא נראית' אמרתי בניסיון להרגיע אותו.
'לא יודע' אמר והעביר את כף ידו על ראשו.
'אם הוא יעשה לה משהו אני יתחרפן כל החיים שלי בנויים על הילדה הזאת' אמר בקול קצת שקט
הייתי בשקט וגם הוא ,אחרי כמה דקות של שקט הא אמר 'טוב בוא נלך לסלון נראה לי עדן מתפוצצת מדאגה' אמר בחיוך קטן.
קמנו מהמיטה ונתנו אחד לשני חיבוק גברי והלכנו לסלון.