צבועה בשם אהבה -פרק 6
בס"ד
נקודת מבט של טוהר:
יצאתי מהבית של נור,לכיון הבית שלי כי ידעתי שעוד מעט יש קידוש ,ואבא ואמא כועסים עליי שאני לא בקידוש.
הלכתי במהירות שאני לובשת חצאית אחרי הברך וחולצה שעוברת את המרפק,מרוב שהכלתי במהירות נתקלתי במישהו, 'דפוקה שימי לב לאן את הולכת' ,הוא אמר 'טוב תרגע' אמרתי והרמתי את מבטי.
שיט זה אלירן ,הוא חייך כשהוא שם לב שזאת אני , 'אה זאת שוב פעם את' גיחך , חייכתי חיוך ביישני .
הוא הסתכל לי על החצאית, 'תגידי מה הקטע של הפעם חצאית ארוכה ופעם שמלה שלא מכסה הרבה דברים' ,שאל ברצינות
'לא עניינך' עניתי באדישות ,,ממש לא התכוונתי לספר לו שאני חיה במשפחה חרדית ,ושאני דתייה בבית וחילונית בחוץ.
'טוב לא צריך' אמר והתחיל ללכת,'חכה רגע' עצרתי אותו ולא הבנתי מה אני עושה.
'מצטערת ,פשוט זה נושא מסובך' אמרתי לאחר שהוא הסתובב וחייך אליי.
'את מעניינת אותי' לפתע פלט,אני בטוחה שהסמקתי ,הוא חייך כשראה שאני נהפכת לאדומה.
'טוב אני חייבת ללכת' אמרתי ושיניתי נושא, 'אוקיי אבל את חייבת לי הסבר' אמר והתקרב אליי,חייכתי והתחלתי ללכת.
חייכתי כל הדרך ,עליתי במדרגות כי שוב פעם זה מסוכן מדי לעלות במעלית ,דפקתי בדלת ותוך כמה שניות אמא פתחה לי בחיוך 'בואי אנחנו בדיוק עושים קידוש',חייכתי ונכנסתי הביתה,כולם היו מסביב לשולחן .
התיישבתי במקומי הקבוע,ואבא התחיל בקידוש,לא הקשבתי לו בכלל ,חשבתי על אלירן ,אני מעניינת אותו?! זה אמיתי או שהוא מחרטט עלי?!
אחרי הקידוש ניגשתי ליטול ידיים ,ברכתי בקצרה וניגבתי את ידיי במגבת,התיישבתי עוד פעם ,אבא ברך על הלחם וחתך לכל אחד חתיכת לחם.
אכלתי קצת לחם ,'איך היה אצל שונית?' שאלה אמא כשהתחלנו לאכול ,ואז נזכרתי בסיפור כיסוי שלי ,שאמרתי שאני הולתכ לישון אצל שונית ילדה מהכיתה שלי ,'היה בסדר' אמרת ועדיין הייתי שקועה במחשבות שלי.
'על מה את חושבת?' שאל אותי אחי יצחק ,'על כלום' אמרתי וצחקתי קצת ,יצחק או איציק כמו שהוא קורא לעצמו בחוץ ,גם כמוני ,אני די בטוחה שהוא לא שומר שבת ,אבל הוא לא יודע שאני יודעת .
וגם הוא לא יודע שאני כבר לא שומרת ,'שקרנית' אמר לי בשקט ,'אמא אני יכולה לעלות אני לא כל כך מרגיש טוב' ,אמרתי לאמא בקול קצת צרוד.
'כן מתוקה' אמרה בקול הנעים שלה ,עליתי למעלה והרגשתי שאני חייבת לצאת החוצה,אני לא יכולה להישאר בבית.
אבל ידעתי שזה לא אפשרי ,החלטתי ללכת לישון להעביר לי את המחשבות,נשכבתי במיטה והדבר היחידי שחשבתי עליו זה אלירן!
נקודת מבט של אלירן:
אחרי שטוהר הלכה המשכתי ללכת לבית גיא,חמודה הטוהר הזאת אני צריך לבקש מנור את המספר שלה,או מגיא לפי מה שאני יודע היא מכירה גם אותו.
הגעתי לבית של גיא,כבר לא דפקתי בדלת ,'דפוק הבהלת אותי' אמרה בר אחותו של גיא שנכנסתי לבית.
'מצטער' אמרתי וחייכתי,היא חייכה בחזרה,בר היא כמו אחותי הקטנה ,אם מישהו יפגע בה יהיה לו עסק איתי.
'איפה המכוער?' שאלתי והתיישבתי על הספה לידה ,'עם עדן' אמרה וחייכה,'הופה הופה מה זה החיוך הזה?' ,'כלום פשוט אל תכנס עכשיו' אמרה וחייכה חיוך עוד יותר הילדה ,היא הצחיקה אותי ,'תגידי מה זה הדיבור הזה?' שאלתי ברצינות אחרי שצחקתי .
'מה יש לכם את שניכם גם אתה וגם גיא,מה חשבתם שאני ישאר תמימה לכל החיים?' היא שאלה והביטה בי במבט של "למה את חיים בסרט" ,והחזרתי לה במבט של "כן" ,היא חייכה ואמרה 'מה אתה חושב שגאיה לא יודעת דברים?', 'הופה עד אחותי' אמרתי לה וצחקתי צחוק שנהפך לקול רציני ,'מה אתה צוחק היא פחות תמימה ממני' אמרה ואז הבינה שאמרה משהו לא טוב.
'מה זאת אומרת?' שאלתי אותה והפנים שלי נהפכו לרציניות,'כלום' אמרה והדליקה את הטלוויזה ,לקחתי את השלט וכיביתי את הטלוויזיה, 'תסבירי' , 'סתם אבל אל תתחרפן ' אמרה והביטה בי.
'נו' שאלתי בחוסר סבלנות 'יש לה חבר' אמרה בשקט,'מה?' קמתי מהמקום ,'נו תרגע זה בסך הכול חבר והוא ילד טוב' אמרה ישר ,כאילו בשביל לגונן עליה.
'מי זה?' שאלתי והתיישבתי עוד פעם,' מה זה משנה ' אמרה ,'נו מי זה?' שאלתי עוד פעם והפעם ביותר רצינות
'סתם איזה מישהו בכיתה י' ,'מה כיתה י?' פה כבר התחרפנתי ,אין מצב שאחותי תתקלקל כל כך מוקדם.
'אתה רואה אמרתי לך שתתחרפן' היא אמרה בקול קצת כועס,'אוקיי לא מתחרפן ' אמרתי והרמתי ידיים ,'תרגע הוא ילד טוב ,חננה כזה ' אמר ומחקה ,'בכל חננה יש ערס' אמרתי בקצת כעס.
'תרגע זאת גאיה מה היא כבר יכולה לעשות?' שאמרה וחייכה אליי ,יש בזה משהו כי גאיה יודעת שאם אני רק יגלה שהיא עשתה יותר מלתת למישהו כיף אני "יהרוג אותה" .
'טוב נרגעתי' אמרתי ,'יופי' אמרה וקמה ,נחרדתי שראיתי את השורט הקצר שהיא לובשת ,'ותחליפי מהר מכנס מה זה הדבר הזה?' היא נאנחה והלכה לחדר שלה.
כמה דקות אחרי גיא יצא מהחדר שלו 'או תודה לך שנה אני מחכה פה אפילו פריכת יבשה לא אכלתי' אמרתי ונישכבתי על הספה.
הוא חייך חיוך שכאילו "מצטער אחי אבל היה לי משהו יותר חשוב לעשות" ,ישר אחריו יצאה עדן ,ואז הבנתי שבר לא שיקרה באמת היה עדיף לי לא לפתוח את הדלת.
'היי אלירן' אמרה עדן בקול מבויש,'טוב אני רואה שאני מפריע אז אני אלך לי ' אמרתי וקמתי מהספה ,בדרך עצרתי במטבח לקחתי להם את הבקבוק קולה ויצאתי החוצה.
וואלה מגיעה לי ,הוא יכול לקנות עוד.
אמרתי ויצאתי בחזרה לרחוב
תגובות (1)
תמשיייייייייייכככככככככככככככככיייייייייי במהרררר