ציידת הערפדים פרק 22

-נקודת מבט של טום-
נתקלנו בצייד הזה אבל אני לא בוטח בו, טוב נלך איתו לאור… אני דואג לו..
נכנסנו לבית חולים עלינו לקומה 4, הלכנו לחדר מספר 294 נכנסנו וראינו את אור מאושפז' ויושן שם.

-נקודת מבט של אדוארד-
נכנסו וראינו את אור אני לא להתקרב אליו יותר מידי יש לו את השרשרת הזאת אפילו לצייד השני, אני לא יכול אני שומר מרחק לחשתי לטום
"תוריד לו את השרשרת ואני אוכל להתקרב" אמרתי לו
הוא הינהן והתקרב לשם והוריד את השרשרת אבל לי צעק..

-נקודת מבט של לי-
"מה אתה עושה?!" צעקתי על הזאב הזה שהוריד את השרשרת של אור פתאום הערפד הלך לאור וישב לידו .
"היתי חייב להוריד אדוארד לא יכול להתקרב אליו!" ענה לי הזאב
"אחח למה לצעוק??" שמעתי שלושתינו הפננו את הבמט אחורה וראינו את אור קם..

-נקודת במט של אור-
שמעתי צעקות וקמתי אם כאב ראש ענק… "למה לצעוק?" אמרתי תשוש
"אוי אור מצטער לחזור לישון אתה חולה!" אמר טום לי ואדוארד שתקו
"אולי כדי לכם לספר לו איך אנחנו התחברנו כי זה נראה מוזר" אמרתי לפני שאני נרדם..

-נקודת מבט של לי-
"באמת זה מוזר למה צייד ערפדים וערפד חברים ואיש זאב?" אמרתי
"טוב, תקשיב לסיפור ואז תדע" אמר הזאב הזה. הוא התחיל ואני הקשבתי אני לא מאמין בשביל זה הם היו חייבים לעשות את זה…

-נקודת מבט של טום-
אחרי שסיפרתי ללי את האמת "מה בשבילה?!" הוא ענה
"כע תזכור גם היא ציידת" הזכרתי לו
"אוי נכון אולי אני יכול לעזור במשו" הוא הציע את עזרתו
באתי לענות לו בחיוב אבל אדוארד התפרץ
"לא תודה אנחנו נסתדר מכאן" הוא אמר סתמתי לו את הפה אם היד שלי ואמרתי ללי
"לא נכון על תקשיב לו הוא סתם מאוהב את נטלי ורוצה להיות האביר על הסוס הלבן" אמרתי בכעס
ופתאום אור נעלם מהמיטה ונעמד בינינו…