ציידת ערפדים פרק 11

-נקודת מבט של ענת-

ואז ירין אמר לי:
"בא לך לקנות גלידה?" הוא שאל
"בטח מקדולנס או חנות גלידה?"
"חנות גלידה"
"דלי קרים"
"טוב"
הלכנו הזמנתי מסטיק והוא שוקולד הזמנו כאילו אנחנו ילדים קטנים חח
"טוב אתה בא למקום שהלכנו בטח אור ונטלי מחכים לנו"
"בטח בואי"
ראיתי אותם מגיעים ויושבים ומדברים הלכנו אלייהם
"איפה היתם " שאלה נטלי
"הינו בדלי קרים" עניתי לה
"טוב יאאלה מתחיל להיות חושך אני חוזרת לבית ענת את באה?"
"בטח" הרגשתי יד הסתבבתי ראיתי את ירין אומר
"לא לפני שאת נותנת לי את המספר טלפון שלך"
נתנתי לו והלכתי אם נטלי

-נקודת מבט של אור-

ענת ונטלי הלכו
"אח הלכת ישר לענת הא?" אמרתי מצחקק
"מה לעשות שלך יש כבר אז הלכתי על השנייה " הוא אמר צוחק
"יאאלה לך לך לבית" נפרדתי ממנו והלכתי לבית שלי
ואז סימסתי לנטלי
"באה לשטח?"
"בטח"
"טוב אני מחכה לך עוד שעה בארומה"
"סבבה"
התארנתי לשטח

-נקודת מבט של נטלי-

לקחתי איתי הכול וראיתי את אור בארומה ויצאתי
"יאאלה בוא כבר ליער נמצא משו"
"בואי" אמר להלכנו
פגשנו ערפד והרגנו אותו ואחרכך עוד עפרד והרגנו אותו גם עד שהערפד השלישי הגיע וזה היה אד קפאתי במקומי ואור שאל
"נטלי הכול פסדר?"
"הוא הערפד הזה הוא זה שיצאתי איתו" אמרתי קפואה
"נטלי" אד אמר קול ארסי
"אד" אמרתי גם בארסיות אחרי כמה דקות של שקט ולאסוף את עצמי
"מה את עושה כאן?" אד שאל
"זה לא עינייך" עניתי
"בטח" הוא ענה בהתחכמות
"לא מאז שנעלמת מול העיניים שלי פחדן" עניתי לו גם בחזרה
"אני לא פחדן" הוא אמר
"כן אתה כן"
"לא"
"כן"
"לא"
"כן"
"לא"
"עזוב אני והוא הולכים מכאן בוא!" פניתי לאור
אד כעס וראיתי את הכעס שלו כבר ואז פשוט נעלם שוב פעם
"אוחח שונאת אותו שהוא עושה את זה" אמרתי
"טוב בואי כבר" אמר אור
הלכנו לבית שלי וישנו שם .
-הגיע הבוקר-
אוי שיט שכחתי יש לי עבודה נזכרתי למזלי התעוררתי ב7 הכנתי מיד ארוחת בוקר ונתתי למילקי חלב וכתבתי פתיק לאור

-נקודת מבט של אור-

התעוררתי ב9 ראיתי שנטלי לא כאן חשבתי איפה היא ואז ראיתי ארוחת בוקר שנלי עשתה בשבילי ופתק והיה רשום בו….