צעד אחד קדימה ~פרק 1~

MyStorys 25/12/2013 493 צפיות 2 תגובות

קמתי בבוקר של יום הראשון ללימודים ,היתמתחתי ויצאתי מהמיטה עם חיוך לרוב אני לא מיתרגשת מיום ראשון ללימודים אבל הפעם אני כיתה ט׳ שנה אחרונה של חטיבה !חייבים לנצל כל רגע ורגע שעדיין פנוי ללא מחשבות על העתיד.
ציחצחתי שיניים בשיר alive ושטפתי פנים וכן..קצת רקדתי ועשיתי את עצמי שרה בזמן שאני מחזיקה את המיברשת שיניים הפוך , עד שאח שלי לא פתח את דלת השירותים כשפניו עייפות ומתוחות ואחרי שהוא ראה אותי. במצב המביך שליי הוא התחיל ליצחוק עליי , הינה זאת הדרך של אח שלי ליפתוח את הבוקר ליצחוק עליי.
״יואו לירון אני לא אשכח את זה בחיים אני יזכיר לך את זה כל בוקר! חבל שלא צילמתי את זה!״ הוא היתפקע מיצחוק ואני גיחחתי בציניות ״כן כמה חבל ״ ויצאתי מהשירותים כשהוא ניכנס וסוגר אחריו את הדלת.
ניכנסתי לחדר הענק שלי ופתחתי את הארון הלבן הגדול שליי מיסתכלת על הבגדים של הבית ספר בהיתרגשות! כמה זמן לא לבשתי אותם!
לקחתי חולצה לבנה ,בכל זאת תחילת שנת לימודים,יום ראשון, וג׳ינס כחול צמוד ונעליי neo לבנות עם פסים ורודים וכחולים.
סירקתי את השיער והיסתכלתי במראה בניסיון כושל לעשות את התיסרוקת שרציתי לעשות ,אני אף פעם לא מבינה איך הבנות היפות האלה בקליפים מצליחות לסדר את השיער שלהן בצורה כל כך מושלמת! אז החלטתי לא לנסות לשפר את יכולות הסידור שיער שלי ועשיתי קוקו גבוה .
שמתי מייקאפ קצת ואיילנר ,לא יותר מידי, וירדתי למטה (לקומה ראשונה של הבית שלהם) להורים שליי ״בוקר טוב סאןשיין שליי״ הוא תמיד קורא לי ככה ״בוקר טוב אבא״ חייכתי והיתישבתי בשולחן ואז אמא עברה עם מחבט ונתנה לי נשיקה על הלחי ״בוקר טוב יפיופה״ חייכתי אליהם ,הם הדבר הכי יקר שלי הם יותר מהורים הם חברי אמת אני יכולה ליסמוך עליהם שהם לא יספרו כלום לאף אחד ואני תמיד פונה אליהם בכל דבר כי הם תמיד כאן לעזור לי.
ואז ירין החתיך ירד ״בוקר טוב יריני״ אבא ואמא אמרו ביחד והוא היתיישב ליידי ״בוקר לכולם״ הוא חייך ונתן לי נשיקה ולחש לי באוזן ״אל תחשבי שלא שחכתי סיס״ צחקתי והתחלנו לאכול.
סיימתי לאכול ואבא קיפל את העיתון ושם על השולחן בזמן שהוא לוגם מכוס הקפה שלו,״ בואו ,אני יסיע אתכם״ קמנו לתנו לאמא נשיקת פרידה וירדנו לקומת החניה של שני המכוניות והיום אבא גיוון ולקח את הפורש השחורה ,הכי יפה!
אבא הקפיץ אץ ירין לכצנלסון שם ירין לומד ואז הסיע אותי לבר לב ,״תודה אבא״ אמרתי ונתתי לו נשיקה פתחתי את דלת המכונית ״אה ואבא אל תיקח אותי הבייתה אני אלך היום לבד״ הוא חייך ונסע ואני בדיוק קיבלתי סמס ממלנה חברה הכי טובה שלי ״נסיכתי אני עוד עשר דקות מגיעה חכי לי״ אני חייכתי למסך כמו מפגרת וחיכיתי למלנה לייד השער והמון ילדים עברו ליידי הרבה מהם חיבקו אותיי ובירכו אותי בשלום ומה קורה וכמה היתגעגענו וכמה פשוט עברו כי לא הכרתי אותם.
ואז ראיתי את מלנה רצה אליי ואני רצה אלייה וקפצנו אחת על השנייה בצרחה ״יפעעעשלייייי״ היא צעקה ואני צעקתי ביחד איתה צחקנו והלכנו יד ביד לכיתה ניכנסנו לכיתה ברגל ימין ,סתם סטיגמה, והיסתכלנו על הכיתה שלנו… לא אין אף אחד חדש , ואז הרגשתי מישהו על הגב שלי וישר קלטתי מי זאת זאת חברה טובה מאוד שלי ,דיאנה היא צרחה לי באוזן וכניראה שפוצצה לי אותה ״מייי היפההה מכולןןןן?!?!״ וציפיתי לתשובה את! אבל היא ישר צחקה ואמרה ״אניי״ והיתפקעתי מצחוק היתחבקנו ואז עוד חברות טובות שלי ,יעל הדס הילה שלי סשה אניטה ואסתר חיבקו אותיי ואת מלנה וצחקנו ושיתפנו חוויות מהקיץ.
בדיוק כשמלנה באה להגיד לי משהו המורה ניכנסה לכיתה וליידה עומד ילד חדש ,חתיך אבל ניראה ערס -לא מעניין- ישר חשבתי לעצמי ולפי המבט של מלנה הבנתי שהיא חושבת את אותו דבר.
״שלום תלמידים ,שמי מרינה כפי שאתם יודעים אני המחנכת שלכם להשנה ותכירו את התלמיד החדש יונתן״ הוא ניראה מלא ביטחון לייד המורה ואז כמה בנות עשו לו עיניים והוא הלך להיתישב בסוף הכיתה עם כל המגניבים הערסים שכמובן קיבלו אותו בברכה.
השיעור עבר מהר והיינו צריכים ללכת לרחבה הענקית שם המנהלת תגיד נאום ארוך ומשעמם על בית הספר כמה שהוא ניפלא ומצוייין ולוקח רק ראת הטובים ביותר -כן שמענו- כל הזמן קלטתי את יונתן -הערס החדש- מגניב י מבטים חטופים אך עדיין מבטים… מה יש לו ממני?!
הלכתי לשירותים ליבדוק אולי אני לא ניראת טוב? בדקתי ולא אני ניראת בסדר גמור באתי לצאת מהשירותים כשאני רואה את יונתן עומד לייד הדלת, ״שכחתה פה משהו?״ שאלתי אותו והוא הינהן ״כן נשמה אותך״ היתעצבנתי כשהוא אמר נשמה ויצאתי בסערה מהשרותים ״אהה לאן אתה הולכת?! לא סיימנו לדבר!״ ואני במהירות טסה מישם לכיתה כדי שאני לא אצטרך לדבר איתו אבל הוא היה מהיר ממני ותפס לי ביד וזה כאב לי ״ אוךך תעזוב לי את היד !״ הוא צחק ״נשמה מה יש לך?״ אני גיחחתי בציניות וקרירות ״משהו שאין לך שכל!״ הצלחתי להיתפתל ממנו וניכנסתי לכיתה ומלנה שאלה ״מה קרה? למה את כל כך ניסערת?״ ואני עניתי לה בצחוק ״יש לנו ראש ביצה חדש בכיתה״ והיא צחקה .
נישמע הצילצול הגואל שאומר -ילדים אתם יכולים ללכת הבייתה ולישון- וזה בדיוק מה שהיתכוונתי לעשות ומלנה הלכה איתי הבייתה ביתה שוכן כמה רחובות ממני אבל היא בכל מיקרה מלווה אותי כי הבית שלי בדרך לבית שלה. ״נוו אז ספרי איך היה לך?״ שאלתי אותה בזמן שהיא מוציאה את האייפון שלה מהכיס ״טוב,היום היה יום סבבה איזה ילד חמוד התחיל איתי והוא נתן לי את המיספר שלו ,וכמובן הישתמשתי בו״ גיחחתי ״נוו ואיך היה היום שלך גברתי הצעירה״ היא שאלה ואני גיחחתי ״הראש ביצה הזה ניסה לדבר איתי אבל לא תתי לו, מי הוא שיגיד לי נשמה או מאמי?! ממש לא!״
היא חייכתה ונתנה לי מבט -חמודה על מי את עובדת- אבל לא הצליח לה ״באמת שאין לי כלום כלפיו ! הוא חתיך אנ מודה אבל הוא דפוק מידי ״.
צחקנו והגענו לבית שלי ״טוב יאללה ילדה שערסים לא לרמה שלה ,תהני בבית ביוש״ היא נתנה לי נשיקה והמשיכה בדרכה ואני ניכנסתי הבייתה.
ואז ראיתי את אחיי ……..


תגובות (2)

תמשיכייי

25/12/2013 13:09

ואת ראש ביצה? חח תמשיכי מהררר

26/12/2013 07:49
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך