צעד אחד קדימה ~פרק 3~

~פרק 3~ צעד אחד קדימה
הוא בא לנשק אותי אך הפניתי לו את ראשי לכיוון הצאוור והוא הסיט את שיערי והתחיל לנשק בריפרוף על צווארי יצאה מפי אנחה בוגדת , הוא חייך ״כן גם זה טוב״ הוא המשיך אך התחלתי להרגיש כאב ואז זה מאוד כאב וכאשר שלחתי את ידיי לצאוור הרגתי כאב חזק בנקודה מסויימת הוא עשה לי איקי! לאלאלאלא זה לא קורה לי!!!
נתתי לו כאפה ״מה אתה חושב שאתה עושה?!״ הוא צחק ״עכשיו את מסומנת כשלי״ ואז עלה לי רעיון במוחי שיש לכולם נקודות חולשה ונתתי לו מכה באיבר מינו הוא היתקמר וצעק ״זונהה יא שרמוטה מה את עושה?!״ הוא נאנק מכאב ואני צחקתי ״אני לא של אף אחד לא הייתי ולעולם לא יהיה״ הוא צחק ״לעולם אל תגידי לעולם״ אך היתעלמתי וניכנסתי לשירותים כשאני רואה שגברת פיפי מיסתכלת במראה ומסדרת את עצמה.
״תגידי ליי את ניתקעת באסלה או משהו?! למה הלך לך כל כך הרבה זמן להשתין?! ״ היא גיחחה ואספה בידה עוד חלק משערותיה, ״אני כל הזמן הזה הייתי פה ונהנתי להיסתכל על עצמי במראה ״ היא חייכה ואני היתעצבנתי מאוד ״את לא מיתביישת?״ שאלתי אותה וכתגובה היא היסתכלה עליי וניענע את ראשה לשלילה ,טוב הבנתי כניראה היא לא מכבדת אותי מספיק ,כניראה אני סתם ילדה טחונה שהיא יכולה להיסתובב איתה ואין לה באמת משהו בלב כלפיי כמו שלי יש (אהבה של חברות כע?לא משהו מעבר) הינהנתי ״טוב ..הבנתי״ ויצאתי מהשירותים .
״לירון!״ היא צעקה ״חכיי שנייה לירוןןן זה לא היה ככה! באמת שחשבתי שתיקחי את זה בצחוק לא חשבתי שתאמיני לי!״ עצרתי את עצמי והיא כתגובה לקחה את ידיי ושילבה אותן בשלה ״אני פגשתי מישהו ממש חתיך והיתנשקנו ואז בדיוק כסידרתי את עצמי כדיי לחזור אלייך את הגעת וחשבתי ליצחוק איתך..אבל כניראה שלא הבנת אותי ולקחת את זה ברצינות״ היא היסתכלה לי בעיניים וראיתי שהיא מיתכוונת לזה אז חייכתי והסקרנות הרגה אותי! ״נווו ספריי את מי נישקת?!״ היא חייכה וניראתה מאוד מאושרת וחיבקה אותי, ״היתנשקתי עם יונתן!״ היא צחקה ולי זה פגע בבום!
איתו?! עם הילד הכי שנוא עליי בעולם ?! דווקא בה הוא בחר?! שיבחר ילדה אחרת ליפגוע בה ! כניראה היא לא קיבלה את התגובה שהיא רצתה לישמוע ושאלה בקול קר ורדוד ״מה ? זה שאת שונאת אותו זה לא אומר שאני גם״ היא אמרה ״אבל את יודעת שהוא יפגע בך!את יודעת שבישבילו הנשיקה הזאתי הייתה כלום לעומת מה שהנשיקה הזאתי הייתה בישבילך! את יודעת…״ לא הספקתי לסיים את המשפט והיא צעקה ״קיבינימט! חברה הכי טובה שלי לא יכולה לישמוח בישבילי כי היא יותר מידיי מקנאה!״ היא צחקה ״עם כאלה חברים לא צריך אוייבים!״ היא זרקה את המישפט האחרון והוא פגע ביי ישר בלב, ידעתי שהיא היתכוונה לזה אבל אני לא מקנאה !אין לי כלום אליו! שום רגש !אני דואגת לה! ורק לה! ״אני לא מקנאה! תביני!אני רוצה שיהיה לך טוב! והוא לא הטיפוס שאת אוהבת!״ היא היסתכלה עליי בבוז וזה היה כל כך משפיל שלא היסתכלתי לה אפילו בעניים ״את לא יודעת מה אני אוהבת ומה אני לא וכניראה שאם היית רוצה שיהיה לי טוב את היית שמחה יחד איתי שאני והוא חברים!״ היסתכלתי עלייה בשוק ״הוא אמר לך שאתם חברים?״ היא ניראתה קצת מהורהרת אבל אחרי שנייה בערך היא חזרה למבטה הקר ״לא,אבל אני לעומת אחרים (והיסתכלה עליי) מבינה רמזים ואם לא הבנת את הרמז כשאמרתי שעם חברים כאלה לא צריך אוייבים אז הינה אני יגיד לך את זה ביותר פשוט שילדה ׳כמוך׳ תבין… אני כבר לא חברה שלך !״ היא אמרה לי והיתקדמה לכיוון היציאה מהמיסעדה ובדרך דחפה אותי עם הכתף שלה, ואני כמו ילדה קטנה ברחתי לכיוון השירותים נועלת את התא השירותים ובוכה .
היתקשרתי לירין אחרי שקצת נירגעתי שיבוא ויקח אותי ״ירין״ הוא שמע כניראה לפי הקול שלי שבכיתי והוא ישר הבין ״עוד חמש דקות אני מגיע״
שטפתי פנים שמתי מחדש את האיפור סידרתי קצת את השיער ויצאתי לחכות לו ואז מרחוק ראיתי את המכונית שלו וניפנפתי לו ,הוא יצא וחיבק אותי ושער הדמעות נפרץ למרות כל ניסיונותיי להחזיק אותו ״יפעשליי אני יהרוד את הילד שפגע בך וגרם לך ליבכות״ הוא ליטף את שיערותיי חייכתי וניגבתי את הדמעות ניכנסתי למכונית וסיפרתי לו את כל מה שקרה הערב כולל עם יונתן ,והראתי לו את האיקי המעצבן הזה.
״כן אני זוכר את עצמי עושה כאלה לבנות , אבל אצלי זה תמיד היה יוצא אדום יותר וגדול יותר״ צחקתי וכיחכחתי בגרוני הוא ישר קלט אותי ואמר ״פעם הבאה שאני רואה אותו אני מופץ אותו מכות פי 10 יותר כואבות מהמכה בבצים שנתת לו!״ צחקתי ידעתי שהוא מיתכוון לזה אבל עמוק עמוק עמוק ביפנים ושהוא דיי מיתלוצץ.
״דיי מלנה לא שווה את הדמעות שלך אפילו אם היא כוסית שווה (ואז היסתכל עליי) וכמובן גם חברה מאוד מאוד טובה״ חייכתי ונתתי לו מכה על הכתף .
כשהגענו הבייתה עליתי לחדר ,שמה אוזניות ונירגעת … עד שלא קיבלתי טלפון מאבא ״כן אבא?״ שאלתי אותו אך איזה אישה ענתה לי ״שלום אני הרופה סטיבן ,ההורים שלך עברו תאונה והם במצב אנוש הם בבית החולים מאיר ״ ניתקתי בזמן שבהיתי בנקודה מסויימת והתחלתי ליבכות הם עברו תאונה? מה? איך? מה קרה? למה? אבל לא היו לי תשובות ואני חייבת להגיע לבית החולים כדי לקבל תשובות בזמן שאני מוחה את הדמעות ירדתי וסיפרתי לירין על השיחה פניו הלבינו והוא גרר אותי למכונית נסענו ממש מהר עברנו כמה רמזורי אדום כימעט דרסנו אישה זקנה אבל לא היה לי אכפת ,הדבר היחיד שאכפת לי הוא שהורי עברו תאונה … והם במצב אנוש.