השם שלי ברשותי.
קאמבק תרתי משמע ?

קאמבק- עונה 2- פרק 15 (!!!!!!!!!)

השם שלי ברשותי. 01/07/2016 1407 צפיות 6 תגובות
קאמבק תרתי משמע ?

פרק 15-
מנקודת המבט של דניאל-
ירדתי למטה, מת להרביץ איזה טוסט ולחזור לישון. לא ישנתי בלילה, הייתה אצלי מסיבת פיג׳מות שלי ושל עוד חמש בחורות. כמו שצריך, כמו שצריך.
״דניאל, חייבים לתקן את הידית של המטבח, ג׳ייסון נתקע שם מאתמול וישן שם..״ מישהו שבשעה כזאת אין לי מושג איך קוראים לו התחיל לדבר איתי. לא הקשבתי והראיתי לו את הפלאפון שלי.
״מה?״ הוא שאל, לא הבין המסכן.
״אתה רואה את זה?״ שאלתי.
״את מה?״ הוא שאל.
״את השעה, זה שעה לפני שמותר לדבר איתי. לילה טוב לך״ אמרתי ונכנסתי למטבח, לקחתי לי את הדבר האכיל הראשון שראיתי ועפתי לחדר שלי.

מנקודת המבט של אמבר-
התקדמתי משיעור במחשבים חזרה לזטא. אני מתה לישון, לא ישנתי כל הלילה. בגלל דילן.
אני לא מתלוננת כמובן. אני כל כך נהנית איתו, זה כל כך כיף להרגיש בטוחה במקום שלי סוף כל סוף.
בדרך ראיתי את נייתן ודניאל עומדים על השביל שמחבר בין האחוות. את תלכי לשם ותגידי לחבר שלך מזל טוב! חסר לך שאת בורחת בגלל שדניאל שם, אתם ידידים לא?
״נייתן!!״ קראתי לו והתקדמתי אליהם במהירות. הוא חייך. קפצתי עליו בחיבוק.
״מלא מלא מזל טוב!״ אמרתי והתנתקתי מחיבוקו.
״תודה אמ״ הוא צחק. הוא פאקינג בן 21 כבר, הזמן טס!
״פאק נכון, יש לך יום הולדת היום״ דניאל מלמל בחיוך וחיבק אותו. גיחכתי והבטתי בהם מתחבקים. איזה דפוק הוא.
״מזל טוב גבר. מאחל לך שנתחתן בסוף״ דניאל אמר לו.
״אז מה, איך חוגגים לך?״ שאלתי את נייתן בחיוך. הוא הסתכל עליי במבט שאומר שאין לו מושג.
״מה זה המבט הזה?!״ אני ודניאל שאלנו ביחד. הבטתי בו.
״אני אומר״ דניאל התעלם מזה לגמרי. ״סוגרים תבר למוזמנים בלבד, שמים בלון שניים, ואנחנו עכשיו עוברים אחד אחד ואתה אומר לי מי מספיק טוב בשביל לבוא לחגוג לך״ דניאל אמר והניח את ידו על כתפו של נייתן.
״טוב אני לא אפריע לכם בסלקציה״ צחקתי והסתכלתי על נייתן. ״אז נתראה בערב או שאני לא מספיק טובה בשביל לחגוג איתך?״ שאלתי.
״נצטרך לדון עלייך ונודיע לך בהמשך״ דניאל אמר לי. כיווצתי את עיניי וגיחכתי.
״מי אמר שאתה מספיק טוב חיים שלי?״ נייתן שאל את דניאל. חייכתי.
״מתה עליך נייתן. העוגה עליי!״ אמרתי והלכתי משם. בני 21 ועדיין כל אחד נשאר אותו דבר כמו בגיל 18.

״ברור שאני באה! אני כבר בדרך אליכם״ איבון אמרה לי בטלפון. איזה כיף יואו!!!
״יש יש יש!״ צרחתי בהתלהבות כשנכנסתי לזטא.
״תגידי, מה צריך לעוגה חוץ מקמח?״ שאלתי אותה והסתכלתי בארונות שבמטבח. היא צחקה
״נו איבון, את הבן אדם שהכי קרוב לשף שאני מכירה, תפסיקי לצחוק עליי ותתרכזי״ מלמלתי. אני כזאת כישלון בבישול, זה עצוב כל כך.

**
״מה את מכינה?״ דניאל לחש לעורפי וגרם לי לקפוץ במקום.
״בוקר טוב גם לך״ צחקתי והסתובבתי אליו ונישקתי אותו.
״משהו שם נשרף לך״ הוא לחש אחרי כמה שניות. איפה?
״אוי שיט!״ התנתקתי ממנו והסתובבתי חזרה לביצת עין שלי. שכבר הפכה לפחם.
״איזה חברה כושלת יש לי״ הוא צחק ונשען על השולחן, מביט בי בשעשוע בזמן שאני זורקת את הפחם לפח.
״לא שמעת את המשפט ׳אישה למטבח׳ אה?״ הוא המשיך ברצף הבדיחות. התקדמתי למקרר והוצאתי ביצה.
״איך תהיי אשתי אם לא תהיי עקרת בית שמטפלת בילדים ומכינה אוכ..״ הוא התחיל, ושברתי לו על הראש ביצה. התפקעתי מצחוק, והוא תפס אותי וגרר אותי איתו למקרר. לא יכולתי להפסיק לצחוק.
״לא לא דני אני מצטערת השיער שלי יפה היום בבקשה״ התחננתי במהירות רגע לפני שהוא שבר על ראשי ביצה. הוא הסתכל בעיניי. הצחוק שלי נרגע.
״בואי אני אלמד אותך להכין ביצת עין איכותית״ הוא אמר בהתגרות ושיחרר אותי. החזרתי את ידו וכרכתי אותה סביבי.
״ביד אחת זו המומחיות האמיתית״ צחקתי. הוא צחק ושבר את הביצה אל תוך המחבת.
**

מנקודת המבט של שרלוט-
׳היום בערב. זוכרת כן?׳ דילן שלח לי כשקראתי ספר בחדר.
׳ברור׳ רשמתי. איך אפשר לשכוח את הטקס של אבא שלי, זה מופיע בכל מקום. עיתונים, טלוויזיות.. אני מופתעת שעוד לא פירסמו תמונה שלי.
״פתוח!״ קראתי לעבר האדם שדפק על הדלת. נייתן נכנס אל החדר בחיוך מהוסס. למה הוא צץ בכל מקום.
״היי״ הוא אמר.
״היי״ עניתי בנימוס. למה הוא מוזר
״ביי כאן?״ הוא שאל.
״כן״ ביי יצאה מהמקלחת עטופה במגבת וחיבקה אותו. ״מזל טוב לך אדוני״ היא אמרה לו בחיוך.
״תודה תודה״ הוא חייך והסתכל עליי. תגידי מזל טוב סתומה
״מזל טוב״ אמרתי לו בחיוך. הוא חייך והנהן.
״באתי להזמין אותכן היום בערב לבר, בעיקרון דניאל אחראי על זה אבל רציתי גם להודיע לך שאמבר לקחה על עצמה להכין עוגה וזה עלול להיגמר באסון אז כדאי שתלכי ותבדקי שהיא חיה״ הוא אמר לביילי, שצחקה.
״אתארגן ואלך״ היא חייכה אליו.
״אוקיי, יופי. נתראה היום בערב״ הוא אמר והסתכל עליי, ויצא מהחדר. היא סגרה את הדלת והביטה בי.
״מאיפה אתם מכירים?״ היא שאלה בחיוך שובב.
״לא יודעת, הוא צץ בכל מקום״ אמרתי לה. היא צחקה.
״נייתן לא סתם צץ מותק״ היא אמרה. לא הבנתי
״לא משנה לא משנה, תתלבשי יפה הערב״ היא אמרה והתקדמה לארון שלה.
שיט, הערב. אוף!

מנקודת המבט של אמבר-
הגעתי אחרי מאמצים רבים ובעזרת ביילי אל בטא, לבקר את אדון דילן ולתקוע את העוגה במקרר שלהם, כי המקרר של זטא מזוויע ומקרתע.
״וואי נראה טוב ממש, חשבתי שאת..״ גייב התחיל כשהתקדמנו למטבח לשים את העוגה, ונעצר כשדפקתי לו מבט עצבני.
״צוחק איתך״ הוא אמר. צחקתי
״זה בסדר, גם אני מופתעת. יש מצב שזה לא אכיל״ הודעתי לו והכנסתי אותה למקרר מלא האלכוהול שלהם.
״תשמור שאף אחד לא ייגע בזה עד הערב, טוב?״ אמרתי לו.
״כן המפקדת״ הוא אמר. חייכתי והלכתי לחדר של דילן.
הוא עשה שכיבות שמיכה. אין אותו ביותר סקסי, פשוט אין.
הוא נעמד כשראה אותי נכנסת, כולו מיוזע, מתקדם לעבר המגבת ומנקה את מצחו.
״לא כדאי לך, אני מזיע״ הוא מלמל כשהתקרבתי. חייכתי ונישקתי אותו.
״אתה עדיין מושלם דיל״ לחשתי לו והבטתי בעיניו.
״מה עשיתי טוב שאת פה אצלי בחדר בצהריים?״ הוא שאל בחיוך. חייכתי.
״בדיוק הכנתי עוגה ובאחווה שלי אין מקרר משהו אז שמתי אצלכם וחשבתי לקפוץ להגיד שלום ולנשק אותך״ אמרתי ונישקתי אותו.
״לכבוד מה העוגה?״ הוא שאל וכרך את ידיו מסביב למותניי.
״לנייתן יש יום הולדת היום, אז כדי שלא יהיה רק אלכוהול בבר אמרתי למה לא להשקיע קצת?״ חייכתי.
״אה כן ואני דורשת שתתלבש יפה כי בא לי אחרי זה להוריד ממך בגדים סקסיים״ מלמלתי. הוא נאנח והסתכל עליי במבט מוזר.
״אוקיי אז תתלבש מכוער מה אתה רוצה..״
״זה לא זה״ הוא צחק. חייכתי
״אז מה?״ שאלתי.
״אני לא יכול היום בערב״ הוא אמר. מה? למה???
״די נו״ מלמלתי בעצבות.
״אני מצטער, אני אראה אותו לפני ואני אגיד מזל טוב..״
״למה אתה לא יכול?״ שאלתי בהתעניינות. אוף. הוא הסתכל בעיניי ושתק. מה פשר השתיקה
״אני צריך ללכת למשפחה, יש יום הולדת גם לאבא שלי״ הוא אמר.
״אוקיי, בטח זה ייגמר מוקדם יחסית, אנחנו נחגוג עד הבוקר.. אני יכולה אפילו להצטרף אליך לי..״
״לא״ הוא קטע אותי. אוקיי, משהו כאן מסריח.
״תחגגי לנייתן, אתם חברים טובים, אני אבוא באיחור פשוט״ הוא אמר בחיוך. הנהנתי. תפסיקי להיות פרנואידית אמבר, תפסיקי עם זה.
״אוקיי מסכימה לך״ מלמלתי. הוא חייך, תפס בפניי ונישק אותי.

מנקודת המבט של שאנון-
״נייניי!!!״ צרחתי וקפצתי עליו בחיבוק כשהגעתי לבר שהיה מלא באנשים כבר. ואני לא עשיתי איחור אופנתי הפעם!!
״מזל טוב מזל טוב מזל טוב!״ אמרתי לו ונישקתי את לחיו.
״אני מקווה מאוד שאת לא שיכורה כמו בלילה ההוא״ הוא גיחך והוריד אותי ממנו. צחקתי
״לא, אני סתם במצב רוח טוב״ אמרתי בחיוך.
״אני מצטערת, על אותו לילה, לא יצא לי לראות אותך מאז..״
״אמרנו ששכחנו מזה״ הוא השתיק אותי. הנהנתי.
״מזל טוב גבר״ קייל צץ מאחוריי. שיפסיק להיות חבר טוב של החברים שלי, הוא מבוגר מאיתנו!
״תודה אחי״ נייתן ענה לו. קייל הסתכל עליי.
״שמלה יפה״ הוא אמר לי.
״לקנות לך אחת?״ עקצתי אותו. נייתן גיחך.
״שיי, עזבי תבחור המסכן ולכי לשתות משהו. לא יותר מדי!״ נייתן אמר. גלגלתי עיניים והלכתי משם.

מנקודת המבט של דניאל-
״איב!!״ צעקתי והתרחקתי מהבחורות שמצצו לי תצוואר, והעפתי את האנשים מדרכי.
״או סוף סוף מישהו שאני מכירה!!״ היא צחקה וחיבקה אותי. ״מה הקטע שאני היחידה שמיל מהחברים?!״ היא התעצבנה.
״יש לך חברים טפשיים, תחליפי״ אמרתי לה.
״יואו אתה כזה קורע אני על הרצפה״ היא אמרה.
״את רואה אפילו ההומור שלך חכם יותר משלי, מה את עושה פה בכלל״ מלמלתי.
״תגיד, ראית את אמבר? אני רוצה לראות את הרכש החדש שלה״ היא אמרה בהתגרות ואז התפקעה מצחוק. יופי, בוגר איבון.
״יואו את כזאת קורעת אני על הרצפה״ חיקיתי אותה.
״זה דרש דניאל, תודה!!״ היא אמרה.
״האמת שלא ראיתי את שניהם״ אמרתי לה וסרקתי תשטח. לא הם לא פה.
אה, מצאתי את אמבר. היא על הבר, לבד.
״רק צריך להסתכל על העיניים שלך ולדעת איפה אמבר״ היא אמרה.
״שתקי״ מלמלתי והסתכלתי חזרה על איב.
״טוב אני אפסיק עם זה״ היא אמרה והביטה בה. ״למה היא לבד ככה?״ היא שאלה. מאיפה אני יודע, איפה החבר שלה שיהיה איתה
״אתה בא?״ היא שאלה והצביעה לכיוון של אמבר.
״אני הולך שנייה להביא לי את השתייה שלי, חמש דקות אני חוזר״ אמרתי ויצאתי מהבר. איפה הטמבל הזה?
טוב, עזוב אותו ועזוב אותה, לך להביא לך איזה משהו איכותי מהמקרר האישי.

מנקודת המבט של אמבר-
״איב!!״ צרחתי וחיבקתי אותה. איזה כיף, סוף סוף משהו יותר טוב מאלכוהול!!
״שיכורה!!״ היא החזירה. צחקתי ונדנדתי את ראשי לשלילה.
״האמת שלא״ אמרתי. באמת שלא.
״מבואסת, בעיקר״ היא אמרה.
״איפה החבר?! לא באתי לפה בשביל היום הולדת של נייתן!״ היא אמרה. הסתכלתי עליה
״הוא ביום הולדת של אבא שלו״ אמרתי בעצב.
״אה, לגיטימי לא?״ היא אמרה. אם הייתי חושבת שהוא לא שיקר אז כן
״לא יודעת.. עזבי אני..״ מלמלתי, ואז נזכרתי בשיחה. הוא היה מוזר.
אוי שיט
העוגה!!!!
״לא הבאתי את העוגה!! איך שכחתי?!״ צעקתי וקמתי מהכיסא.
״איפה העוגה?״ היא גיחכה.
״בטא. חמש דקות וחוזרת״ אמרתי במהירות ורצתי משם. אחרי העבודה הקשה הזאת? אין מצב שלא יאכלו מהעוגה!!

נכנסתי לבית של בטא, הכל היה שקט. איזה מוזר להיות פה בלי כל השיכורים הרגילים. בלי דילן. בלי דניאל.
״למה העברת את זה לשם, מי הרשה לך לגעת לי בשתייה?״ שמעתי את הקול של דניאל. אוי, לא רוצה להיתקל בו פה. לא כשאני שתיתי קצת. נכנסתי במהירות למטבח וסגרתי את הדלת.
נשענתי על הדלת ונשמתי עמוק. פליז שהוא לא ייכנס למטבח.
הסתכלתי ישר, וראיתי את דניאל יוצא עם ארגז אלכוהול מהמחסן שבמטבח, ונעצר כשהוא קולט אותי. שיט.
״שיט״ הוא אמר. אוקיי, מעליב?
הוא הניח את הארגזים ורץ אל הדלת, וניסה לפתוח אותה.
״מה..״ מלמלתי.
״קיבינימט״ הוא מלמל ובעט בדלת.
״למה זה לא נפתח?״ שאלתי והבטתי בו מסתובב אליי.
״כי דיברו איתי לפני שמותר לדבר איתי״ הוא מלמל ודפק את ראשו בדלת.
״אני לא מבינה..״
״יש לך פלאפון?״ הוא שאל. נדנדתי את ראשי לשלילה. הוא גיחך
״אז אנחנו נעולים״ הוא אמר.
זה לא קורה


תגובות (6)

אווווו מיייי גאדדדדד!!!!!!!! כל כך חיכיתי לרגע הזה שתחזרי יחחחחחחחחחחח היה לי קטעים שהייתי בודקת כל יומיים אם העלאת עוד פרק!!!!!! הכתיבה שלך פשוט מושלמת ומושכת אותי לקרוא עוד ועוד מהסיפורים האלה!!!!! אני מקווה שתמשיכי לכתוב דברים מושלמים כאלה ובחיים לא תפסיקי חחחחחחח

01/07/2016 22:34

גם אני קראתי מלא סיפורים שלך.
חיכיתי שתמשיכי מלא זמן.
טוב שהמשכת.

עולה לקרוא

01/07/2016 22:49

זה לא קורה!!!!!!!
למה?
אני מדיפה שככה הם פחות ישנאו זה את זו. ברור שעדיין אבל לא כל כך.

מקווה שהם לא יתאהבו שוב.

אומי:)

01/07/2016 23:49

כשקראתי את הפרק אתמול (וכמעט בכל מה שאני עושה כשאני נמצאת באתר הזה)
עשיתי עוד דברים (אחותי, המעצבנת, לא נתנה לי ממש לקרוא ובקושי סיימתי לקרוא אחרי ששיחקתי, לא ממש עם רצוני, במשחק בהמשכים, במחשב ברור, שהיה ממש ארוך… :( ו… וכמעט בכל זמן כלשהו שאני במחשב יש לי הפרעות)

בקיצור רציתי לכתוב שלא כל הזמן מאז שכתבתי את התגובה הראשונה עד לשנייה קראתי.

אני לא קוראת כל כך הרבה זמן.

אני רוצה שתמשיכי את הסיפור הזה וגם עוד סיפורים שכתבת.

אומי :)

02/07/2016 18:19

מתי יהיה המשך?

02/07/2016 22:11

וואי סוף סוף!!
אני לא מאמינה!!
אני כל כך אוהבת את הסיפור הזה מרמות של- אי אפשר אפילו להסביר כמה,
זה אחד ה-סיפורים הכי טובים שיש באתר!!
אין לך מושג כמה פעמים קראתי את הסיפור הזה שוב ושוב מרוב שאני אוהבת אותו!
וגם כי אין לי חיים… :)
וכל הסיפורים שלך מדהימים! באמת!
מקווה שתמשיכי את זה כי אני מתהה על הסיפור הזה!!

07/08/2016 15:03
17 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך