קאמבק – פרק 1-

מנקודת המבט של אמבר-
החניתי את המרצדס שלי בחנייה הענקית של הקולג׳. הסתכלתי במראה בוחנת את העיניים הרגילות שלי, ואת השיער הגלי שמסתלסל בסוף.
״את הולכת רק כדי ללמוד, אמבר״ הוריתי לעצמי בטון של ההורים שלי. נשמתי עמוק ויצאתי מהמכונית, הולכת לכיוון תא המטען.
״צריכה עזרה?״ שמעתי קול מאחוריי כשהוצאתי את שתי המזוודות מהתיק שלי.
הסתכלתי אחורה.
״כן״ הודיתי בחיוך, והבחור התקדם לעזור לי.
״תביאי״ הוא אמר ולקח מתא המטען את אחת המזוודות וסגר אותו. חייכתי והוצאתי מהכיס את המפה של מתחם הקולג׳.
״אז את חדשה פה״ הוא אמר בחיוך.
״מה? כן״ הרמתי את המבט מהמפה בחזרה אליו.
״לאן את צריכה?״ הוא שאל.
״למעונות של אחוות דלתא״ אמרתי.
״בואי״ הוא אמר בחיוך, והתחלנו ללכת.
התקדמנו בשביל לבן וחלק, שפחדתי שאני אחליק בגלל העקבים שלי. המקום הזה מדהים, לא פלא שכולם דיברו עליו שנה שעברה, כשכולנו חשבנו מה נעשה אחרי סיום הלימודים. ובכולנו אני מתכוונת לכולנו..
״את מהאזור? מיאמי?״ הבחור שאל וקטע את המחשבות.
״הייתי. גרתי במיאמי כל החיים שלי, אבל שנה שעברה יצאתי עם המשפחה לאיטליה, לשליחות״ אמרתי.
״היו שם מלא איטלקים אה?״ הוא שאל בחצי חיוך. עוד חיוך פלרטטני אחד בחיים שלי ואני נשבעת שאני בועטת לבן אדם בביצים.
״הגיוני שיהיה. איטליה, אתה יודע״ אמרתי.
״הנה זה. בדרך כלל יש בכל המעונות רעש מטורף אבל רק עשר בבוקר, כולם ישנים..״
״חוץ ממך״ הרמתי גבה.
״סיפור ארוך. בהצלחה״ הוא אמר בחיוך, קרץ לי והלך. גררתי את המזוודות שלי בשלוש המדרגות שבכניסה, ופתחתי את הדלת עם המפתח שהביאו לי ביום ההרשמה.
״בוקר טוב, וברוכה הבאה לאחוות הבנות המנצחת, דלתא״ שמעתי קול עדין של בחורה, ומולי עמדו בערך שלושים בנות, כל אחת יותר יפה מהשנייה, וכולן בירכו אותי ביחד.
״היי״ אמרתי בחיוך.
״מיקיילה קחי את המזוודות שלה לחדר״ הבחורה שעמדה לידי, בלונדינית גבוהה ומהממת, אמרה לאחת הבחורות, שהנהנה במהירות ולקחה ממני את המזוודות.
״אני שאנון. שיי.״ הבלונדינית אמרה לי בחיוך.
״אמבר״
״אני יודעת״ היא אמרה, כולן כבר התפזרו ברחבי ה.. ארמון הזה?
״אז אמבר, איך היה באיטליה?״ היא אמרה בחיוך כשעלינו במדרגות. הסתכלתי עליה וחזרתי להסתכל ישר.
״משחרר״ אמרתי בגיחוך.
״למה?״ היא שאלה בחיוך והסתכלה עליי.
״סיפור ארוך״ אמרתי אחרי שתיקה ארוכה.
״תספרי לי בהזדמנות, לכי תהני מהמותרות של דלתא״ היא אמרה בחיוך והצביעה על החדר שלי.
״בטח״ שיקרתי בחיוך ונכנסתי לחדר. מולי נגלתה סוויטה מטורפת וורודה, עם שלוש מיטות קינג סייז יפייפיות. חבל שאני לא בחורה של ורוד .
״היי חדשה״ בחורה עם מגבת יצאה מהמקלחת. ג׳ינג׳ית נמוכה עם חיוך ענקי, יש פה כאילו סלקציה של מראה חיצוני?
״היי״ אמרתי ופרקתי את המזוודה הראשונה שלי.
״את גבוהה, תניחי את הבגדים למעלה, אין לנו שרפרף בשבילי״ היא צחקקה ולקחה שמלה פרחונית מהארון. הנחתי בערימה את הטי שירטים שלי, ואת הג׳ינסים בערימה נפרדת.
״סטייל.. מעניין״ היא אמרה. חייכתי והנחתי על קולבים שמלות וחצאיות.
״אני מגוונת״ אמרתי.
״ביילי, כולם קוראים לי ביי״ היא אמרה בחיוך. הסתכלתי עליה.
״אמבר״ אמרתי.
״כולם קוראים לך אם?״ היא קרצה והלכה למיטה שלך.
״לא. אל תקראי לי ככה. פשוט אמבר״ אמרתי במהירות.
״אוקיי״ היא גיחכה והסתכלה על עצמה במראה. נשמתי עמוק והתיישבתי על המיטה.
״אז איך זה הולך פה? אני יודעת שיש ארבע אחוות שהן מובילות..״
״אלפא, בתא, גמא ודלתא. שני הראשונים הן אחוות בנים, והשניים השניים של בנות. בינינו, אנחנו הכי טובות״ היא אמרה בחיוך ופתחה את החלון. נשמעה מוזיקה חזקה מבחוץ.
״בתא התעוררו״ היא אמרה בחיוך.
״בתא?״
״אחוות בנים. לא מצליחים בלימודים וכל זה, הם סתם פה בשביל מסיבות ובחורות״
״נשמע כמו כל בחור נורמלי״ אמרתי.
״יש אצלם היום בערב מסיבה. אני אקח אותך, אכיר לך את מי ששווה להכיר״ היא אמרה בחיוך.
״אני מעדיפה להתרחק ממסיבות, לפחות עכשיו״ אמרתי לה בשקט.
״חמודה, את אמיתית? את בפאקינג קולג׳, מה זה קולג׳ בלי מסיבות? אלכוהול? סקס?!״ היא שאלה.
״אני אבוא, אני פשוט לא רוצה להיכנס לכל זה מהר מדי, באתי ללמוד״ אמרתי.
״יומיים פה ואת מוצאת את עצמך בחדר של המלך מקבלת את הנאום של הסטוצים ומחיאות כפיים מכל בתא״ היא אמרה.
״המלך?״ שאלתי והרמתי גבה.
״היום בשמונה וחצי, תהיי מוכנה״ היא אמרה ויצאה מהחדר.
״לאן הכנסתי את עצמי״ מלמלתי ונשכבתי על המיטה.

פרק 2-
מנקודת המבט של דניאל-
״קום!״ צרחות של כולם ודפיקות על הדלת העירו אותי.
״שקט!״ צרחתי. הייתי בהאנג אובר מטורף, ערימות של בחורות ואלכוהול, לילה מוצלח. שמעתי את הדלת נטלשת.
״שוב פעם? אני לא משלם על זה״ אמרתי לג׳וש ולקחתי מהארגז שליד המיטה שלי בירה.
״שמונה יא גאון, המסיבה מתחילה עוד חצי שעה״ הוא אמר.
״אז תגידו לבנות לעלות אליי לחדר״ אמרתי וחזרתי לישון. ואז הרגשתי כמויות מטורפות של מים נשפכות עליי, ואת כולם צוחקים.
״מצחיק אה?״ אמרתי בחיוך ונעמדתי, כולם צחקו.
״האחרון שנשאר פה מקבל בקבוק בירה לראש״ אמרתי במהירות, וכולם התנדפו מהחדר שלי. הסתכלתי על חדר מבולגן, מלא בקונדומים וחוטינים, והכי חשוב- ריק.
״הרבה יותר טוב״ מלמלתי ושתיתי מהבקבוק.

ירדתי למטה באיזה שתיים, כשכולם כבר מחבקים מראות ושוכבים מתחת לאיזה שטיח עם בחורה אחת או ארבע.
״בוקר טוב יפיוף״ שמעתי מכל עבר מחמאות של בחורות שרוצות לילה איתי. אני הצבתי לעצמי מטרה- הבחורות שיישארו אחרי ארבע בבוקר פה, יימצאו את עצמן אצלי במיטה. כל השאר שילכו לישון במעונות המעפנים שלהן.
״בדלתא? זה מוזר״ התיישבתי ליד בריאן, גייב ודין.
״מה מוזר בדלתא?״ שאלתי בחיוך.
״חוץ מהעובדה שאף אחת משם לא שכבה איתכם. זה לא מוזר, זה החיים״ אמרתי בחיוך.
״יש בחורה חדשה שם״ בריאן אמר לי וקרץ.
״פשש.. אמצע שנה? היא הבת של הנשיא או משהו?״ גיחכתי וכבר דמיינתי לילה בבית הלבן עם הבת של הנשיא, לשם עוד לא הגעתי.
״לא יודע, אבל היא שווה. ממש״ הוא אמר ושתה מהבקבוק שלו.
״וואלה, והיא פה?״ שאלתי.
״אם היא פה, היא כבר מצאה את דרכה לחדר של אחד מבטא״ גייב אמר.
״אין מצב שמישהו ישכיב בחורה חדשה לפניי חברלך״ אמרתי בחיוך ונעמדתי.
״בהצלחה עם למצוא אותה״ גייב אמר.
״אני אסתדר״ קרצתי לו והלכתי לחצר שלנו.
״דניאל״ שמעתי את הקול של שיי.
״שאנון״ אמרתי בחיוך כשקלטתי אותה. התקדמתי אליה וקירבתי את פניי לנשק אותה.
״תרחיק את הבנים המסריחים מאלכוהול שלך מהבנות שלי. נגמר הכריסמס והדבר האחרון שאני רוצה הוא שהן ייכשלו בלימודים בגלל בטאז״ היא אמרה ונישקה אותי בלחי. חייכתי.
״אולי תצאי קצת מהקשיחות ותהני? אה שכחתי, את חברה של נייתן, הייעוד שלכן זה להיות קשוחות. צריך גבר אחד ביחסים״ אמרתי בהתגרות.
״דניאל כל כך לא מתאים לי הירידות שלך עכשיו״ היא מלמלה בעצבנות.
״אני חושב שאין אדם שאת יותר נהנית מהירידות שלו ממני״ אמרתי בחיוך. היא הסמיקה. חמודה.
״תרחיק את הנרקומנים שלך. תודה.״ היא אמרה והלכה.
״בבקשה!״ צעקתי לכיוונה בחיוך וסיימתי את הבקבוק בירה.
״איפה הארגז שלי כשצריך אותו..״ מלמלתי והתקדמתי לבפנים. רק נזכר בנייתן וצריך אלכוהול.
״זוזו לי מהדרך כבר קיבינימט!״ צעקתי אחרי שהייתי צריך לדחוף אנשים שלא קלטו אותי.
״אפשר ללוות אותך בדרך?״ אחת שאלה.
״לא״ אמרתי בעצבנות והמשכתי. כל בחורה פה יותר קלה מהשנייה. אני אוהב, אבל אין לי חשק.

״מי הזיז את הארגז אלכוהול שלי?!״ צעקתי כשירדתי במדרגות. ואז קלטתי .
״אמ?״ לחשתי לעצמי, ונפלתי במדרגות. כולם השתתקו ובאו לעזור לי.
״אני בסדר, תירגעו״ אמרתי לכולם ונעמדתי, והלכתי לכיוון שראיתי אותה. היא פה?
״אמ?״ שאלתי שוב, חזק יותר. היא לא כאן. כנראה הזיתי. החזקתי בראש ונשענתי על הקיר.
״הכל בסדר?״ שיי הגיעה ונעמדה מולי. הסתכלתי עליה.
״יש לך חדשה באחווה נכון?״ שאלתי.
״כן״ היא אמרה.
״איך קוראים לה?״ שאלתי, מתרכז.
״למה אתה שואל..״
״זה חשוב שאנון, תעני״ אמרתי והסתכלתי בעיניים הכחולות שלה. שום דבר לא משתווה לאמ. בת זונה, גם כשהיא עוזבת אני לא מפסיק לחשוב עליה.
״נו״ זירזתי אותה.
״אמנדה״ היא אמרה. הסתכלתי עליה.
״אמנדה, כמובן..״ מלמלתי.
״אני זזה, כל הדלתאז הלכו. לילה טוב״ היא אמרה. הנהנתי, והיא יצאה מהדלת.
״בן זונה״ מלמלתי וזרקתי את הבקבוק בירה שהיה בידי על הדלת, והוא התנפץ לרסיסים.

מנקודת המבט של אמבר-
יצאתי מהבית של הבטאז, לבד. ביילי נשארה שם עם איזה בחור, החבר שלו נמרח עליי וכל שנייה קיבלתי מבט מאיזה בחור, אז החלטתי לפרוש. רק היום הגעתי, יותר נכון אתמול, כי עכשיו שתיים וחצי בבוקר.
הלכתי והלכתי, והבנתי שאיבדתי את הכיוון לבית של הדלתאז. הגעתי לאותיות יווניות לא מוכרות, והבנתי שאני צריכה למצוא בן אדם שיכוון אותי, או שאני אעביר את הלילה בין השיחים. התחלתי ללכת בחזרה בשביל, מחפשת אנשים שלא שיכורים לגמרי מהמסיבה של הבתאז. הספקתי להבין כמה דברים היום- האלפאז זה הבנים הספורטאים והמוצלחים, הבטאז זה רודפי השמלות האלכוהוליסטים, הגמאז זה הרקדניות הקשוחות שלא רואות בעיניים והדלתאז אלה החכמות ה׳כוסיות׳, ואלה הארבעה ששולטים בקולג׳.
״אמ?״ שמעתי מאחוריי פתאום קול מוכר. מוכר מאוד. נעצרתי במקום, לא מעיזה להסתובב אחורה.
״אמבר?״ הוא אמר, והלב שלי דפק במהירות. סובבתי את המבט. הוא עמד מולי, קפוא במקום.
״היי״ אמרתי בשקט. הוא גיחך.
״רק את יכולה להגיד ׳היי׳ אחרי שנה שלא נפגשנו״ הוא מלמל והתקדם אליי.
״כן אה?״ גיחכתי בשקט והסתכלתי עליו.
״אני..״ הוא לחש וליטף לי את השיער.
״התגעגעתי״ הוא הוסיף וחיבק אותי חזק. הריח שלו. ריח נייתני כזה, של אחרי ריצה. אני לא מאמינה שהוא כאן! טוב, זה הקולג׳ שתכננו כולנו ללכת אליו.
רגע, זה אומר שדני פה? לא דני. דניאל. לא, הוא כנראה בצד השני של המדינה, הם לא יוכלו ללמוד באותו מקום. הלוואי שיכלו. אולי זה סימן, מה שקורה פה. פגשתי את נייתן, לא את דניאל. נייתן התנתק ממני והחזיק בפנים שלי.
״את הולכת ללמוד פה?״ הוא שאל בשקט, מביט בשפתיים שלי.
״כן״ עניתי והתרחקתי ממנו.
״אני ממש עייפה, לא רוצה לאחר ליום הראשון שלי בלימודים״ אמרתי, הוא חייך.
״לא השתנית״ הוא צחק .
״טוב..״
״לילה טוב״ הוא אמר. הסתכלתי עליו.
״לילה טוב״ אמרתי בשקט, והלכתי. אני אמצא כבר את החדר לבד, אם הוא ילווה אותי זה לא ייגמר בטוב.