קאמבק- פרק 7-

פרק 7-
מנקודת המבט של דניאל-
התעוררתי בבוקר, והרגשתי את המצח של שאנון על השפתיים שלי. הסתכלתי על הפנים שלה ישנה. היא יפה. ליטפתי את השיער שלה.
״בוקר טוב״ לחשתי כשהיא פתחה עיניים.
״שיט, נרדמתי?״ היא מלמלה והתיישבה, מסדרת את החזייה.
״היה טוב, מה לעשות״ אמרתי בחיוך. היא חייכה ונעמדה. הסתכלתי עליה מתלבשת.
״יש מסיבת בריכה אצלנו, היום בערב״ היא אמרה ונעלה נעליים.
״תבוא״ היא אמרה בחיוך.
״את יודעת שאני לא הטיפוס של מסיבות מלוקקות..״
״זה לא יהיה מלוקק, מבטיחה״ היא אמרה. ״חוץ מזה, עוד לא עשינו את זה בבריכה״ היא אמרה בחיוך. משכתי אותה אליי לנשיקה.
״אני חייבת לעוף״ היא לחשה ונשמה במהירות.
״דש לנייתן״ אמרתי ונשכבתי. היא הסתכלה עליי.
״אל תעשה סצנות״ היא אמרה ויצאה מהחלון. נאנחתי וקמתי מהמיטה, ליום שבת במשפחת בטא.

״בוקר טוב, שבו״ אמרתי ברצינות לכולם, וכולם התכנסו בסלון. ישבתי על הטלוויזיה, וסימנתי למחששים בצד להפסיק.
״אוקיי חברים, היום בערב יש מסיבת בריכה בדלתאז..״ התחלתי וכולם התחילו לחייך.
״תורידו את החיוכים המכוערים שלכם. אתם יכולים לעוף על איזה בחורה שתרצו, אבל בלי לשכר ו או לסמם אותה״ אמרתי בחיוך, וכמה צחקו.
״יהיו שם גם אלפאז״ אמרתי, ונזכרתי בנייתן.
״בלי מכות, קללות, ודיבורים עם הקבוצה המפגרת הזאת. אתם יותר טובים, בחורות אוהבות אותכם יותר״ אמרתי. יותר לעצמי מאשר אליהם.
״ג׳וש מעביר כוס שמפניה״ אמרתי בחיוך, וכולם צחקו.
״שמפניה זה שידרוג, שתקו״ אמרתי.
״לחיי בריכה של חוטינים״ אמרתי בחיוך והרמתי את הכוס, וכולם הריעו. עכשיו השאלה היא אם ללכת לכיוון של אמבר או שאנון. שאנון זה שאנון- סקסית, מתה עליי, צריכה אותי לפחות שלוש פעמים בשבוע, וסקסית. אבל אמבר.. זה אלילות. זה ליגה, זה האהב.. הבן אדם שהכי חשוב לי פה. אבל אני לא בטוח שהיא רוצה אותי כמו פעם. נייתן בן זונה אבל צודק, לא סתם איתו היא דיברה וממני היא ברחה.

מנקודת המבט של אמבר-
״יהיה יפה לך בגד ים לבן״ שיי אמרה לי בחיוך וזרקה עליי בקיני.
״זה טהור כזה״ ביי אמרה, מסתכלת על הבקיני הפירחוני שלה.
״מה איתך שיי?״ שאלתי.
״אני מתלבטת..״
״לכי על כחול״ אמרתי. ״זה צבע טוב״ הוספתי בחיוך. זה הצבע האהוב על נייתן.
״נכון״ ביי אמרה.
״מה שאתן אומרות, סומכת עליכן״ היא אמרה בחיוך ויצאה מהחדר שלנו. החיוך שלי נמחק ישר כשהיא יצאה.
״הכל בסדר?״ ביי שאלה והתיישבה מולי.
״קצת סחרחורת, אני אהיה בסדר״ אמרתי בחיוך. שקרים שקרים שקרים.
״אוקיי, אני יוצאת. תעדכני אותי אם את צריכה משהו״ היא אמרה, נתנה לי נשיקה על הראש והלכה. נעמדתי והתקדמתי לחלון. ראיתי את דניאל עושה שכיבות שמיכה עם כמה חברים שלו. הסתכלתי עליו, הוא כל כך סקסי, בכל מצב. אבל זה לא יקרה, הוא הבן אדם האחרון שאני צריכה להיות איתו. כל העולם היה נגד הקשר שלנו, כולם אמרו לי שברגע שתהיה בחורה אחרת אני אזרק לפח, ותמיד חששתי מזה. הרגשתי איתו הכי בטוחה, אבל זה הפחיד אותי תמיד. אני ידעתי שהוא אוהב אותי יותר מכל דבר אחר, אבל בכל זאת לא האמנתי, וידעתי שיום יבוא ואני כבר לא יראה כמו שאני היום, והוא לא יהיה מעוניין בי יותר.. ויישבר לי הלב.
התעוררתי מהמחשבות כשראיתי שהוא מסתכל עליי. הוא חייך ונופף לי. חייכתי. הפלאפון שלי צלצל, והלכתי למיטה שלי.

הגיע הערב, ושמעתי רעש חזק מלמטה. ירדתי למטה, מתעלמת ממבטים של בנים חרמנים מהאחוות של נייתן ודניאל. ואז קלטתי, גם נייתן וגם דניאל הולכים להיות פה.
״אמ!״ שמעתי את הקול של שאנון. הסתכלתי לכיוונה, וראיתי שהיא מדברת עם נייתן. נשמתי עמוק והתקדמתי אליהם.
״היי״ אמרתי בשקט לנייתן.
״היי״ הוא אמר.
״טוב מה זה השקט הזה, שתו״ שיי אמרה בחיוך והושיטה לנו כוסות. נייתן הסתכל עליי. שתיתי והלכתי משם. הרגשתי שנייתן מסתכל עליי יותר מדי, ושאנון היא הבחורה שלו, אז זה לא מתאים.
שתיתי עוד. ועוד. ואז הפסקתי. אני יודעת לשלוט על עצמי עם אלכוהול, אז החזקתי את עצמי ואסרתי על עצמי לקחת עד כוס.

באיזה שהוא שלב בלילה, כשהרבה כבר פרשו לישון, ראיתי את דניאל מגיע. הסתכלתי עליו, וראיתי אותו מסתכל לכיוון של שיי, שישבה שם עם שתי בחורות. היא ראתה אותו, והתקדמה אליו. הסתכלתי עליהם עולים אחד אחרי השנייה במדרגות, והלב שלי החסיר פעימה.
׳אל תגידי לה שאת כאן׳ זה לא בגלל שזה בחדר של מישהו מהבטאז, זה בגלל שזה הוא. הדמעות יצאו בלי שליטה, ועליתי לחדר שלי. דניאל שלי, לא של אף אחת אחרת.

יום ראשון היה יום גשום בטירוף. אף אחד לא יצא מהבית אחווה שלו. זה כאילו השמיים בוכים איתי. קצת הגזמתי עם התגובה הבכיינית שלי, בגלל האלכוהול. כרגע הוא לא חייב לי שום דבר, ההפך. הסתכלתי לעבר החלון. גיליתי אתמול שהחלון משקיף לחלון שליד המיטה של דניאל. ראיתי אותו קם לכיוון הארון. הייתי חייבת להסתכל, לראות עם שאנון נמצאת שם גם. הוא לבש על עצמו סוודר שישב עליו מדהים, ואז הוא קלט אותי. הוא התקדם לפתוח את החלון, ואני סגרתי את הווילון, שיבין שהוא עשה משהו לא בסדר.
פאק, אבל לפני שנייה אמרתי שמותר לו! אוף אני כזאת מתוסבכת.

שכבתי במיטה בערב, חושבת על כל האנשים שפה. נייתן עם שאנון, ושאנון שוכבת עם דניאל. היא כאילו התחליף שלי? הם חייבים תמיד לחשוב על אותה אישה..
״מה זה?״ נאיה שאלה אותי כששמענו רעש מהחלון שלידי.
״לא יודעת..״ מלמלתי, ושמענו את זה שוב. נאיה קמה לבדוק. הצצתי דרך החלון, וראיתי את דניאל זורק מסטיקים על החלון. אז הוא הבין.
״יש לך מעיל להשאיל לי?״ נאיה שאלה אותי בחיוך.
״בשביל מה?״ שאלתי.
״הוא קורא לי״ היא אמרה. חייכתי.
״כן״ אמרתי והצבעתי על הארון, והיא יצאה. הסתכלתי דרך החלון.
״אל תכריחי אותי לטפס״ הוא צעק. נאנחתי וירדתי למטה גם. נאיה עברה לידי בחזרה לחדר, בלי להוציא מילה. הרגשתי לא נעים, אבל נטפל בזה אחר כך. בדקתי שאין גשם ויצאתי.
״מסטיקים דניאל?״ שאלתי, מתאפקת לא לחייך.
״פחדתי שתכעסי אם אני אזרוק אבנים״ הוא אמר בחיוך.
״שאני אכעס או ששאנון תכעס?״ שאלתי ישירות.
״או שאתה קורא לה שיי, אתם קרובים מספיק בשביל זה״ אמרתי. הוא נאנח.
״לא לא, אל תגלגל עיניים ותיאנח, אני מכירה את זה וזוכרת את זה״ אמרתי עם עיניים נוצצות.
״ההבדל הוא שאנחנו לא ביחד עכשיו, אז באמת שאתה לא צריך להסביר״ אמרתי.
״אני צריך״ הוא אמר. הסתכלתי עליו. הוא התקרב אליי.
״אני לא יודע מה להגיד..״
״אתה אוהב אותה?״ פלטתי. הרגשות שלי והלב שלי יותר חזקים מהשכל שלי.
״לא״ הוא אמר בקצרה.
״אתה משקר לי..״
״לא אני לא״ הוא אמר והחזיק במרפק שלי.
״היא חשובה לי, כן״ הוא מלמל.
״יופי״ אמרתי בחיוך מאולץ והסתובבתי בחזרה לכיוון המעונות.
״אמ אל תעשי לי סצנות קנאה״ הוא אמר.
״את חזרת פתאום, ואני לא הפסקתי לחשוב עלייך מאז שעזבת, וברחת ממני ובלבלת אותי״ הוא אמר. הסתובבתי.
״אז אתה מבולבל?״ שאלתי.
״כן״ הוא אמר בשקט. התקדמתי אליו במהירות, תפסתי בפנים שלו ונישקתי אותו. ברגע שנגעתי בשפתיים שלו התחיל מבול. הכל חזר אליי, כל הרגשות, התשוקה, החום.. הכל חזר. הלשון שלו טיילה במהירות על שלי, בולעת את פי כל פעם מחדש. ניסיתי לעמוד בקצב, לא מעכלת שסוף סוף הטעם שלו חוזר אליי. הוא תפס בפנים שלי גם, ולא נתן לי לשחרר, אפילו לא לנשימה. לא רציתי לשחרר.
ניתקתי את הפה שלי משלו, משאירה את המצח והאף שלי צמודים לשלו, שנינו מתנשפים באותה מהירות, והגשם מקפיא אותנו.
״זה היה.. לא מבלבל״ הוא לחש ורפרף עם שפתיו על שפתיי.
״זה היה חד פעמי״ מלמלתי וברחתי משם. נזכרתי גם בבועה שמקיפה אותי כשאני איתו. הוא גורם לי לשכוח מכל דבר אחר, וזאת לא אהבה, זו אובססיה לתשוקה ומשיכה. זה היה טוב.. וטוב שהיה.

מנקודת המבט של דניאל-
נשארתי עומד בגשם, באמצע שום מקום, קולט מה הלך כאן כרגע. זאת הייתה בלי ספק הנשיקה הכי טובה בחיים שלי. נהייתי שיכור מאובססיה ללשון שלה ולליטופים הקטנים על הלחיים שלי כשאנחנו מתנשקים.
חייכתי ורצתי בחזרה לבית, מאושר מהחיים. החלק שהיא אמרה ׳חד פעמי׳ לא נכלל אצלי בראש, כי אני מכיר את הבן אדם. אני יודע שהיא אוהבת אותי, עכשיו אני בטוח בזה.
״וואו, אתה יבש״ ג׳וש אמר.
״אתה יודע, הבדיחות שלך באמת טובות״ אמרתי בחיוך. הוא הסתכל עליי.
״הכל בסדר?״
״הכל מדהים אחי, הכל מדהים!״ אמרתי בחיוך, ועליתי לחדר שלי להתקלח. רק לא לשטוף את הטעם שלה מהשפתיים שלי.