הסיפורים של ששש...זה סוד
היא שונה, אבל דומה לכולם, היא אומרת לפעמים שנמאס לה מהעולם. וזה קצת מטעה כשהיא עוטה חיוך, ודמעה קטנה זולגת לה תוך כדי גיחוך. היא אף פעם לא צועקת וזה […]
פרח קטן אורי גידל לו בגינה פרח קטן פשוט, פשוט ויפהפה. הגינה של אורי גדולה ויש בה גם מקום לעצים אך מדוע בחר לגדל רק פרח אחד קטן פשוט? פשוט […]
אני טובעת בים של שקרים ושוחה בין הכחשות אוהבת לבקר בנהר העצב ולשתות את מימי המסיכות אגם האהבה עכור בטיפות של שנאה גשם של קנאה שוטף את ראשינו דמעות של […]
ופתאום החיוך כבר לא שלם, אולי בגלל שהכל בפנים שבור. ופתאום הכל שונה, הכל מוזר, לא מוכר. הכל צבעוני בחוץ אבל בפנים הכל מרוח בדם. ובואו ניקבר בקלישאות כי מה […]
העולם שגדלתי על פיו הוא לא העולם בו אני חיה עכשיו. פיות השיניים מתו, אין נסיכים שיצילו נסיכות מדרקונים, הנשיקה ליפהפייה הנרדמת לעולם לא תגיע, זה כבר לא תפוח אחד […]
"זה כמו חור בלב שלי" הסתכלתי על התמונה הלבנה עם החור השחור אשר עמדה בגאווה מאחורי הכורסה החומה שלו. "למה את מתכוונת?" הוא שאל בנימה עניינית והביט בי בשלווה. "לא.. […]
תגיד רון, אתה זוכר שהתקשרת? אותו יום בדיוק לפני שנה. כן נו, בדיוק התחיל החופש. אתה זוכר מה אמרת? "שומעת, הוא בא גם אליי" צחקת. זוכר שלא הבנתי בהתחלה מה […]
תחנת האוטובוס ריקה באחד עשרה בלילה. אני ממהרת לאיזושהו מקום. בעצם לא ממהרת וגם לא מאחרת. תופתעו לדעת כמה נעים לשבת פה באוויר החמים של הלילה ולצפות במכוניות העוברות והשבות. […]
"בוא נלך לבר" רון הציע ככה זה התחיל. זה היה לילה נעים, מושלם לבר. בדיוק החברה שלי זרקה אותי והייתי על הקרשים. כך כשרון הציע שנלך לבר בשביל לעודד אותי […]
היא חייכה בעונג כשמשב הרוח הקריר הצליף בעורה הבהיר וצחקה בערגה כשטיפות גשם הרטיבו את שערה. הבטתי בה כשהיא מאושרת ומחייכת ורק עיניה ריקות מרגש. היא חייכה חיוך ענק כשהביטה […]
כשהייתי קטן הייתי שם ידיים על העיניים כשהחלק המפחיד בסרט היה מגיע. "תגידו לי כשיגמר" הייתי אומר לאבא ואמא. כשזה נגמר, אמא הייתה מלטפת אותי והייתי מוריד את הידיים מהעיניים. […]
כולם ידעו איך להתנהל לידה. למען האמת זה לא היה כל כך קשה. היא היתה חייכנית מצחיקה ויפהפייה. אין אחד שלא העריץ את שמחת החיים שלה. כולם אהבו אותה. אהבו […]
"את בסדר?" "רק עייפה" אני מחייכת חיוך מזויף. והוא מסתכל עליי במבט מהסס, כאילו חושב שאני משקרת. אני לא משקרת. אני עייפה, או-הו כמה שאני עייפה. עייפה במלוא מובן המילה. […]
יום אחד תתעוררי, ותלכי לבית הספר, ותיתקלי בחיוכים האלה, המזויפים, מהסוג הזה שכולנו יודעים שהם לא אמיתיים, ואת תתעבי אותם, את החיוכים. ואת האנשים שעוטים על עצמם את המסכה. ואת […]