קיר הפלאים שלי. תגיבו 3>

לקרוא עם השיר המדהים הזה- שנתן לי השראה לכתיבת הקטע הזה.
‏http://www.youtube.com/watch?v=OglV9wNdTDA&feature=youtube_gdata_player

היום הזה, זהו היום שבו הכל הולך להתנפץ לך בפנים.
 ועכשיו אתה צריך איכשהו  לקום מן הרצפה המדממת, ולהבין מה עליך לעשות.
אבל בלי שום עזרה, בלי שום יעוץ…כי אף אחד לא באמת מרגיש את הדבר העצום שיש לי כלפיך….
הלב עדין פועם, אנשים עדין הולכים ושבים ברחוב לא מודעים ללהבה המאיימת להתפרץ מתוכך.
אני האזנתי לשירים, ראיתי סרטים וקראתי ספרים, אבל אף פעם…אף פעם לא חשבתי שככה זה מרגיש, כל כך יפה ומסתורי, קולח וכואב.
אני לא מאמין, פשוט לא, שיש מישהו שמרגיש את אותו הדבר כפי שאני מרגיש כלפיך.
אחרי כל השבילים שבהם צעדנו, דרכים לא סלולות, לא מישוריות בעזרת אורות עיוורים שהאירו לנו את הדרך, יש לי שלושה מילים שאני רוצה להגיד לך, לצעוק אותם מראש הגג, אבל אני לא יודע איך!

כי זאת את, את היחידה שהצליחה לגאול אותי, שהצליחה להציל אותי, שהצליחה לגרום ללב שלי לתפקד כמו שצריך. את המחשבה הראשונה שעימה אני קם בבוקר והאחרונה שאיתה אני הולך לישון. כל הסיוטים, כל הזיכרונות הקשים מן העבר, צבעת בצבעים שלך, צבעים בהירים כאלו…בדיוק כמו עיניך שחודרות לתוך נשמתי, מחיות כל תא ותא.
את הקיר הפלא שלי, הדבר המוחשי שבו אני נאחז.

היום, זהו היום שבו אני הולך אליך בחזרה, כן,הבנתי מה עליי לעשות,
כי אני לא מאמין שיש אי שם, אפילו לא באגדות, אדם שמרגיש ככה כלפיך.
אני לא הולך לוותר לפחד, לא אחרי הדרך הקשה אל ליבך.

כי את קיר הפלאים שלי.