קרובה להישמט לך

תסתכל עלי.
הרי אני פה, גם בי יש משהו.
אולי הוא לא ברור תמיד, לפעמים גם לא מוצלח כל כך.
אך יש.
הוא יכול להיות מקסים ולזרוח, אם תדע לתפעל אותו נכון.
ואם ידעך, אתה תשכח?
כמה יפה הוא כאשר יש חיוך שניבט אליו.
מילה טובה.
ליטוף ומנגינה רוחשת.
מגע חמים ומתיקות שמרפרפת על השפתיים.
תשכך?
את הרוגע, השקט והלחץ המתפרץ.
השיניים שנחשפות עד כאב לחיים והדמעות שזולגות בין הרעידות.
הקופצניות הילדותית עם הצלקות והכאב שביגר, שינה מקצה לקצה.
בכל זאת, עוד יש.
את אותה אחת, שרק רוצה דבר אחד.
מה תרצי לחג? ליום ההולדת?
מה תאחלי כשתנשפי על הנרות? הריס שנפל? הסביון שקטפת?
מה כתבת בפתק שהנחת בכותל? מה מלמלת כשזרקת מטבע למזרקה?
מנסה כל תחבולה, ללא הצלחה.
עוד יש, תמיד יש.
דבר לא ישנה זאת כל עוד אני כאן.
אז, תסתכל עלי ותבין.
שיש, אבל לא לתמיד, כי אנחנו כאן למאית השנייה ואז מתפזרים לנו באוויר.