קרוב רחוק פרק 9 מנקודת המבט של יולי

"לא חשבתי שאת מסוג הנשים שיאכזבו את עצמן" אמר דמיאן והוא צדק אני צריכה לעמוד על שלי, כשהמכתב הגיע בבוקר אבי העיר אותי משנתי וסיפר לי על הנכסים הרבים של ליר, לא זכרתי אותו מאתמול ואינני ידעתי כיצד הוא נראה , הפגישה הזאת שהדוכס הזה דרש גרמה לי לאי נוחות , ולא רציתי ללכת , אך אבי המרוגש היה נראה שהוא כלל לא מקשיב לי , גם בדרכנו לשם הסברתי שוב שאינני מעוניינת בשידוך , זה לא עזר אבי טען שזה רק פגישה ושאבוא בראש פתוח, אך שהגענו לשם היה נראה כי הדוכס ליר התחרט והוא איננו רוצה לראות אותי כלל וכלל , וכך יצא שהגורל כה טוב אליי , חזרנו הביתה שאבי מקלל אותו ואני זכיתי שלא הייתי צריכה להגיע לפגישה עם מישהו שאינני מכירה , אבי עלה לחדר העבודה ברוגז , ואני נשארתי ככה , לבד , בבית הענק הזה, רציתי לחטט הייתי חטטנית, אך זה המקום של דמיאן ואם יתפוס אותי משוטטת ככל הנראה יעיף אותי מביתו , שיעמם לי אז יצאתי לחצר השמש החורפית הייתה נעימה על פניי , חבל שלואיס לא פה , מצד אחד אוכל להרביץ לו כהוגן על כך שאמר מה שאמר אתמול , ומצב שני לראות אותו מתפתל ומבקש סליחה , כשלואיס שותה הוא נהיה אדם אחר, משוחרר מדי גם במילותיו , אך הפעמים היחידות שבו ראיתי אותו שתוי היו אולי שלושה , נעלבתי ממנו כהוגן ומצד שני ידעתי לא לקחת את מילות לואיס השיכור ללב , אתמול ראיתי בעיניו שרצה לנשק אותי, הוא הסתכל עליי כמו שהסתכל על מרי לשבריר שניה, לפניי שדמיאן החטיף לו , ואני החטפתי לדמיאן, היום כל העניין נראה יותר משעשע .

לואיס השיכור עדיף מלואיס השבור לב, הוא עומד מולי ועיניו אדומות מבכי , שעת בוקר מוקדמת והוא העיר אותי הוא חזר מבת דודתה של מרי , קתרין , דמעה גדולה זלגה מזווית עינו הימנית והוא הוריד את משקפיו "אני אידיוט יולי" הוא אמר לי , "בוא אכין לך תה" אמרתי לו מלווה אותו למטבח , שמתי עליי שכמייה גדולה שתסתיר את כותנת הלילה שלי, "היא חושבת שאני בוגד בה" הוא המשיך מנגב את אפו עם השרוול ולוקח את התה , "למה היא חושבת ככה?" שאלתי אותו מנסה לנחם אותו "בגלל הנשף , ובגללך" הוא המשיך והרגשתי צביטה בלב "היא יודעת שאנחנו חברים" אמרתי לו הלכנו לטרקלין לשבת כל אחד עם כוס תה , הטרקלין היה מואר התיישבנו על הספה הזוגית "הסברת לה?" שאלתי בעודו מושך באפו, "ניסיתי היא לא מוכנה להקשיב היא הטיחה בי מילים קשות אמרה שאיננה אוהבת אותי עוד" אמר לואיס נאנח "אני אידיוט" הוא אמר קובר את ראשו בכרית "היא תירגע " אמרתי לו מלטפת את שיערותיו שהתארכו מאז בואנו ללונדון "אני הייתי לא הוגן כלפיה " הוא מלמל ואז הביט בעיניי "היא אמרה שזה או את או היא " הוא המשיך "ושתמיד בחרתי בך" הוא אמר שוב , "זה לא נכון, היא תמיד הרסה את השבתות שלנו בכפר , וויתרנו על כל מרתון הספרים שהיו לנו לאחרונה כדי שתוכלו להפגש" אמרתי לו בכעס "יולי היא צודקת" הוא אמר לפתע והרגשתי כאילו סכין מתחילה להכנס לה אי שם בצד שמאל ישר ללב שלי, "יולי אני אוהב אותה , אני רוצה אותה כאשה" הוא המשיך ואז הוא אחז בידי חזק "ואני צריך לבחור , היא מקנאה בקשר שלנו וזה מובן לי " הוא המשיך , והרגשתי איך הסכין אט אט מסתובבת , לפתע דמיאן נכנס שבחברתו אשה נאה מאד , והם היו נראים מבושמים קלות , ומופתעים לראות אותנו ככה אוחזים ידיים בטרקלין עיניו של דמיאן התמלאו בכעס ולואיס ניגב את פניו האדומות "אני צריכה ללכת" אמרתי קמה במהירות מחפשת כל דרך לברוח , לואיס עזב את ידי וקם "גם אני" הוא מלמל שם את משקפיו "אני לא חושב" אמר דמיאן עוצר את לואיס , ואילו אני כבר חציתי את הדרך "שב אנחנו צריכים לדבר" הוא אמר לו והאשה הנאה נראתה המומה עדיין