רגעים קטנים…

אני לא אשכח את אותו לילה בקריוקי שאותו אחד שר את השיר שלנו .
ישר כששמעתי את השיר לא יודעת למה חיפשתי אותך ואז קלטתי אותך יושב רחוק במקום מוסתר מסתכל עליי.
והמבט בינינו הרס אותי זה הראה לי כמה אני מתגעגעת אלייך…
אותו לילה שחזרנו לבתים הפריד בינינו
מעבר החצייה עמדת בצד השני מביט בי
ואני שחקתי את עצמי עסוקה בפלפון פחדתי שאם אני יחזיר מבט אני יתחיל לבכות.
כשעברתי את מעבר חצייה וכל שנייה,דקה שהתקרבתי לדרך שלך הלב שלי פעם בלי הפסקה בום בום בום.
אמרתי לעצמי על תצפי שיקרה משהוא
ואז שהגעתי אלייך ובאתי להמשך.
אמרתה לי " לינלין ביי " וכל הגוף שלי להט מהתרגשות.
הסתכלנו אחד על השני אני "ביי" וחייכנו.
אתה "שיהיה לך ערב נעים "
אני "גם לך " .
רק כשחזרתי הביתה הבנתי שריצית למשוך אתה השיחה לעוד ואני מיהרתי .
זה מצחיק אותי שדווקא הרגע הזה תמיד מרגש, כשהיו לנו מיליון רגעים אייך שיחה קטנה יכולה לשפר לי את המצב רוח .