רגשות , אהבות…איתך זה לא שטויות
הלב שלי פועם בכל פעם שהוא עובר ליידי,בכל פעם שהוא קרוב אליי,שהוא קורא בשמי.
אני מתגעגעת אליו תמיד,או יותר נכון מאז ומתמיד.
נפגשנו במסיבה אחרי שנתיים שלא התראינו,
הוא כבר בן 19 ואני בת 16.
לא עבר יום בשנתיים האלו שלא חשבתי עליו, שלא חלמתי עליו.
אף פעם לא ידעתי מה מתרחש אצלי בלב,
למה לפעמים יש לי רצון עז שהוא יחזור לחבק אותי חזק וירים אותי גבוה כמו פעם…
ולא משנה מה שהחיוך שלו תמיד יהיה חקוק בזיכרוני.
יצאתי מהאולם לשאוף קצת אוויר למרות שהרוח הייתה חזקה וירד גשם.
"אלי!"הוא רץ אליי ,היה חשוך ולא זיהיתי מי רץ אליי הייתי נורא עייפה אחרי לילה שלם של ריקודים .
"רון?"אמרתי לאחר כמה שניות שהוא כבר היה קרוב אליי,לא הבנתי מה קורה אבל הוא לא חיכה שאני יגיד משהו…הוא רק צחק ומחץ אותי בחיבוק גדול.
הרגשתי שהעולם הולך לאיבוד באותם רגעים,כאילו רק אני והוא היינו שם.
"יוואו !כמה זמן לא ראיתי אותך"הוא קרא בהתרגשות ונישק אותי ושוב מחץ אותי בחיבוק שסילק ממני את כל הקור והרעד שעבר בי עד לפני כמה דקות.
הוא תמיד היה מנשק אותי , מחבק אותי,מרים אותי גם כשהייתי מספיק גדולה.
כשהתנתקנו הוא ליטף את פני בין שני ידיו."השתנת…גדלת…"הוא חייך וגרם לי לי להסמיק.
"חשבת שאני אחכה לך?"חייכתי אליו בחזרה.
"לא יודע,זה מוזר ,תמיד הייתי רגיל לצבוט לך את הלחיים…ועכשיו…"
"ועכשיו מה?"
"עכשיו את כבר אישה…"הוא הסתכל עליי בעיניים מבולבלות."אני לא אתפלא אם יש לך חבר שמגרגר סביבך כל היום".
השפלתי את מבטי.הרגשתי מבוכה , לא ידעתי מה לענות לו.
אחרי כמה דקות של מבוכה הוא החליט להפר את השתיקה בינינו.
"את יודעת…את לא חייבת לשתוק."
"אין לי חבר,נפרדנו או יותר נכון הוא עזב אותי לטובת מישהי אחרת"
אמרתי במהירות,מנסה לסלק את המילים מהפה כמה שיותר מהר.השפלתי את מבטי ,
לא רציתי לראות את המבט בעיניו,בטח הוא יתחיל לרחם עליי עכשיו .
"דפוק…"הוא מלמל לעצמו.
"מה אמרת?"שמעתי אותו ממלמל משהו ולהפתעתי גם להתחיל לצחוק.
"אמרתי שהוא דפוק שהוא הפסיד,אני במקומו לא הייתי חושב אפילו לעשות את זה"
הסתכלתי עליו במבט לא מאמין,הוא אומר את זה כדי לנחם אותי כמו כל מי שידע על הסיפור.
"אלי אני רציני…"הוא הסתכל לי עמוק בעיניים."אם היה לי אותך…תאמיני לי…היה לי הכל"
תגובות (2)
להמשיך…ואם אפשר מהר!
ואווו..איזה יפה זה!!!
אני רוצה המשך! :)