רגשות זה דבר לא קל להסברה…

כמו סם שזורם בתוך עורקיי,כמו לייזר ששורף את עיניי וכמו חיידק שלא עוזב את גופי.
מי אתה ומה אתה?
איפה אותו אחד והיחיד שכל כך אהבתי,שכל כך סמכתי עליו וחשבתי שאני מכירה אותו.
אל תבוא,אל תחפש ואל תשאל כי די כבר נגמר,די כבר עבר.
כבר לא אכפת לי מה אתה חושב,לא אכפת לי מה אתה עושה אבל עדיין זה כואב וזה נמאס.
אתה הרי יודע כמה זה כואב לי,כמה זה לא נעים לי ואתה עדיין עושה,אז אולי כבר תלך?
אתה עברת הלאה אז למה לי אתה לא נותן?
אם אתה המשכת אז למה אני לא יכולה,למה כשמישהו ניגש אליי אתה במילים כאלה ואחרות ובמעשים כאלה ואחרים אתה מרחיק אותו ממני?
אולי זה בגלל שאתה נזכר באיך שאתה נגשת אליי בפעם הראשונה?
איך הצחקת אותי לראשונה?
איך ליטפת אותי לראשונה?
איך חיבקת אותי לראשונה?
ואיך שנישקת אותי לראשונה?
וכמובן איך העלית לי את החיוך כל פעם מחדש !!!