רגש מסוכן – פרק 1 המשך להתאהבתי במורה שלי

נויה^ 09/11/2015 1345 צפיות תגובה אחת

הנחתי את הארגז האחרון, ליבי דפק במהירות מופרזת מארבעת הקומות שהצטרכתי לעלות.
אלמה הביטה בי וכשראתה שכולי ספוגה בזיעה, היא רצה לכיווני ועזרה לי.
"אמא, תנוחי, הגבר מההובלה היה אמור להרים את הארגז." היא התעצבנה במקצת.
הבטתי בה מחוייכת, אוהבת את הדאגה שהיא מפגינה כלפיי. היא האושר הכי גדול שלי, האושר היחידי שידעתי בחיי.
"אני בסדר, התחלת כבר לסדר את החדר שלך?" שאלתי, היא הנהנה לחיוב.
"יופי נסיכה שלי, בואי נשב לשתות משהו קר כי אני עוד שנייה מתה." אמרתי, מצחקקת מעט.
מזגתי בכוסות קולה קרה ומזיעה והגשתי לה כוס אחת.
"תודה מאמא." היא אמרה ולגמה את כל תכולת הכוס בבת אחת.
"יפה שלי, באמת…את שלמה עם המעבר הזה?" שאלתי ופניי הפכו לרציניים.
"כן אמא, יותר חשוב לי שנסתדר עם התשלומים ונחייה חיים נורמלים מאשר שניכנס לחובות ענקיים." דמעה של אושר החליקה מעיני השמאלית במורד לחיי. היא כל כך מרגשת אותי, ההבנה שיש בה.
"אני אוהבת אותך ילדה יפה שלי, תודה." אמרתי, מושכת אותה לחיבוק חם ואוהב.
"אין סיבה לבכות, אני תמיד אתמוך בבחירות שלך כי אני יודעת שזה לטובתנו בסופו של דבר." היא אמרה, גרמה לי להדק את החיבוק עוד יותר.
"תודה יפה שלי." הודתי לה בחיוך בשעה שהיא ניגבה את הדמעות שזלגו מאושר.
"אלכסה?" אחד הגברים מההובלה קרא בשמי, הסטתי לעברו את מבטי והתקדמתי אליו.
"זהו, אנחנו סיימנו את העבודה. הכל כפי שביקשת או שיש משהו שתרצי שנשנה?" הוא שאל ונדתי את ראשי לשלילה.
"הכל בדיוק כמו שרציתי, תודה." אמרתי והנחתי בידו את הכסף שאני חייבת לו על ההובלה.
"תודה רבה לכם." הודתי בחיוך.
"בכיף, תודה רבה לך." הוא אמר ויצא מהבית.
"נשמתי נשימה עמוקה והבטתי מסביבי. מכינה את נפשי לניקיון שאני הולכת לעבור בכל הבית. עייף אותי רק מלחשוב על זה, אבל אין לי שום ברירות.
לפני כן, גרנו במודיעין, לעולם לא עברתי משם. עם אבא של אלמה, יניב. התגרשנו, הוא ללא בושה וחסר כל רגש בגד בי כל הזמן שהייתי איתו, הייתי עיוורת. כל כך עיוורת שלא שמתי לב שהוא בגד בי כל השנים שלי איתו ביחד, גם אחרי שאלמה נולדה.
התגרשתי ממנו לפני שנה, הרבה יותר טוב לי בלעדיו. אני מרגישה מן שחרור שאיתו לא הרגשתי.
עברנו לחיפה, אין לי את האפשרות להשכיר שם דירה, גם אם אעבוד שתים-עשרה שעות ביום זה לא יספיק לי. המחייה שם נורא יקרה.
אלמה, ישר הסכימה עם הבחירה שלי, ידעה למה ולא שאלה יותר מידי שאלות. מאז שנולדה פחדתי שלא אדע להשתלט עליה ושתצא מפונקת או מושפעת חברתית, אך עם כל האהבה שלי אליה הצלחתי לבנות לה ערכים שבהם אני דגלתי. היא הילדה שכל הורה היה רוצה. היא הילדה שלי, טוב לי איתה ואני האמא הכי מאושרת עלי האדמות. היא המתנה שלי.

היי בנות, החלטתי לעלות את הפרק הראשון להמשך הסיפור "התאהבתי במורה שלי".
חשבתי על זה המון ובסוף החלטתי לעלות אותו היום. לא הצלחתי להתאפק.
הפרק הראשון לא הכי וואו אבל…ההמשך יהיה מעניין מאוד:)
אשמח לדעת מה אתן חושבות.


תגובות (1)

מוושלםםם תמשייכיייייייייי דחווף

09/11/2015 08:42
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך