רומאו וחולייטה- החלום על וורונה הישנה – חלק ד' -פרק 2: אהבה בוערת

" טוב , אני מניח שכולם יודעים למה התכנסנו כאן, אנחנו כאן חוגגים את יום הולדתן של ורוניקה ומוניקה . מה אוכל לומר על כך שעברו שש עשרה שנים? וואו, זאת הייתה תקופה יפה ו.. מרגשת! שבו נולדו התאונות ורוניקה ומוניקה, חבר'ה אנחנו מדברים פה על לפני שש שנים באותה התקופה שגם נולדו התאומים שלנו רוברטו ופדריקו. אני מאחל להן , לורוניקה ולמוניקה שיהיו מאושרות ובריאות.. המון מזל טוב." קרא דנטה באריכות.
" טוב , די.. לא בא לי על כל החגיגה הזאת.." קראה מוניקה לפתע.
" מה די?" שאלה חולייטה בפליאה. התגובות של מוניקה היו נראות לה מוזרות.
" זה לא מתאים לי.. אני לא אוהבת את כל הצומי הזה." אמרה מוניקה בדעתנות.
"מוניקה , מוניקה.. זה לא מתאים להתנהג ככה בשולחן. אני לא מוכן בשום אופן שתתנהגי בחוסר כבוד כלפי האורחים שלי." צעק עליה רומאו. מוניקה הבינה את הרמז ושתקה.
" שקט.. אני רוצה לאחל לורוניקה ולמוניקה החמודות והיקרות שלי שיהיו מאושרות והכי חשוב שידעו שהן יכולות לפנות אליי בכל קושי או בכל שאלה שיש להן. אני מוכנה לעזור." קראה חולייטה בחיוך.
" לבנות היקרות שלי, ורוניקה ומוניקה. האם אתן יודעות ומתארות לעצמך עד כמה אתן מביאות שמחה ותקווה לבית הזה. ביום שנולדתן הבית הזה התמלא באור, ומה שאני רוצה להוסיף שסבא שלכן, כלומר אבי היה מאוד גאה בכן." קרא רומאו בגאווה.
" אוי, אבא ואימא. אנחנו אוהבות אתכם הכי בעולם." אמרו מוניקה וורוניקה ברגש. הן ניגשו אליהן וחיבקו אותם.
" מריאנו, מה עם הברכה שלך?" שאל רומאו בסקרנות.
" אוי לא, שכחתי להכין ברכה בכלל. אני אגיד בעל פה: הגעתן פה עד הלום ואני גאה עם מה שנהייתן . סבא ברונו היה גאה בכן על כך. דוד שלי שמת טרם זמנו." אמר מריאנו בשמחה.
" דוד מריאנו , אנחנו מאוד אוהבות אותך." קראו ורוניקה ומוניקה בשמחה. הן ניגשו אליו וחיבקו אותו בחיבוק דוב חזק.
*
רוברטו וורוניקה נשארו כמה שעות ספורות . רוברטו נישק אותה באריכות.
הוא השיל אחד מכפתורי חולצתה.