רומאו וחולייטה – החלום על וורונה הישנה -מלחמה ושנאה בצל הילדות של רומאו וחולייטה- פרק שני: הירצחו הטראגי של אמברטו מונטרו- חלק ראשון

time machine123 19/06/2016 583 צפיות אין תגובות

בזמן שנינה הלכה לפגישה הסודית שלה עם אמברטו מונטרו. נטליו לא ידע על הקיום הרומן בין אשתו נינה קפורלה לבין אמברטו מונטרו.
אמברטו חיבק אותה ונישק אותה באריכות. הוא כל כך התגעגע אליה ושהם ביחד בסתר בלי שאף אחד ידע. אפילו נטליו לא תיאר לעצמו שהוא היה החבר שלה.
" נינה , יש לי הפתעה בשבילך!" אמר אמברטו במסתוריות וסגר את עינייה. נינה לא יכלה לראות מה הוא הכין לה. הוא הסיר לה את המטפחת.
" מה זה?????" קראה נינה בהפתעה. אברטו התקדם לעברה והביט עליה בכל כך הרבה אהבה.
" אהממ, נינה קפורלה, האם את מוכנה להתחתן איתי? " אמר אמברטו בחגיגיות. הוא כרע על ברכיו וחייך אליה. היא לא ידעה מה לומר.
" רק תגידי כן או לא, נו מה את אומרת???" שאל אמברטו כי חשש שהיא לא שמעה אותו .
לנינה עברו הרבה מחשבות בראש, אחת מהן היו : אני לא יכולה , כי אני אישה נשואה.
" אמברטו, אני.. יש לי משהו לספר לך על כך , אני לא יכולה להסכים להתחתן איתך, אתה יודע שאני אישה נשואה?" קראה נינה בחיוך מתנצל.
" נינה, חשבתי שתסכמי. בבקשה תתחתני איתי. רק ככה נוכל להיות ביחד. תחשבי על שנינו , בית מלא בילדים קטנים. ואני ואת יושבים בבית , מה שתרצי אפילו וילה קרובה ליד הים, למענך אני מוכן לשנות את חיי. אני לא יכול לוותר עלייך. את החיים שלי, נינה." אמר אמברטו בחיוך ונישק אותה באריכות.
" אני צריכה להגיד לך משהו חשוב בנוגע לכך שאנחנו ביחד, אמברטו תרשה לי להודיע לך שאני בהיריון ושהרומן הסודי לא יכול להמשיך ככה, הוא חייב להיעצר כאן. שלום ולהתראות לתמיד. תסלח לי, אם אני פוגעת בך. זה לא בכוונה. אבל בבית הפרטי , כלומר בביתי, יש לי ילדים ונכדים שזקוקים לי יותר מתמיד. אני לא יכולה לתת להם הרגשה כאילו אני עוזבת אותם.." קראה נינה בקול שבור.
" זה מה שיש לך לומר לי? שהרומן הזה כבר הסתיים, אני לא רוצה שניפרד. ככה את מוותרת עליי? נינה, בבקשה בואי נלך לבעלך ותבקשי ממנו להתגרש. זה לא צריך להיות קשה כל כך." התחנן אמברטו בקול בוכים.
" אני לא יכולה, אמברטו . אני מצטערת. אני אוהבת אותך. אבל הקשר שלנו כזוג והרומן הסודי חייב להסתיים , אינך חושב כמוני.." אמרה נינה בקול שבור. אמברטו רדף אחריה עד שהצליח לאחוז בזרועה.
" נינה בבקשה.. תתני לי הזדמנות. אל תעזבי אותי עכשיו. אני אוהב אותך. " אמר אמברטו בקול נחוש ונישק אותה נשיקה ארוכה. נינה ניסתה לנער את עצמה מאליו.
" אמברטו, כבר אמרתי לך שמבחינתי הרומן הסודי בינינו היה ותם. להתראות לתמיד." חתמה נינה והשאירה אותו שם לבד.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך