רומיאו וחולייטה-החלום על וורונה הישנה- פרק תשיעי:שלוש נשיקות לרומיאו- חלק אחרון – א'

"אני רואה שאת באת לחפש ניחומים אצל מי? אצל לאונרדו קפורלה. אני לא שק החבטות החדש שלך או שבאת גם לשחק איתי?" קרא לאונרדו בחיוך יהיר.
"כן , כי אתה לאונרדו , יותר טוב מרומיאו, אתה חתיך ומקסים." אמרה והתקרבה לעברו ונישקה אותו. במקרה עבר שם וראה שברברה ולאונרדו מתנשקים מול הפרצוף שלו.
"מה אתה חושב שאתה עושה עם החברה שלי?" שאל אותו רומיאו בעצבנות.
" חברה שלך חיפשה אותי , אתה יודע מה? אני במקומך לא הייתי רץ לחפש אחרי תחליף כלשהו לברברה. ברברה היא אישה מהממת ." אמר לאונרדו בחיוך של שועל ורומאו התקרב לעברו והרביץ לו.
" ברברה , אם אני עשיתי משהו לך , זה מפני שהייתי כל כך תמים וקל דעת לחשוב שאת עדיין שלי, ולא בגלל שקראתי לך חולייטה. בשבילי את עדיין נחשבת לחברה שלי, אבל אני לא מבין מה את עושה עם לאונרדו." שאל רומיאו בפליאה.
" אל תעשה את עצמך , אם אני עדיין החברה שלך , איך יכולת לקרוא לי חולייטה? אני לא רוצה לדבר איתך ובטח שלא לשמוע את קולך המעצבן, סיימנו את הקשר וזהו." חתמה ברברה בלי חיוך והלכה משם. רומיאו רדף אחריה במהירות.
" חכי , ברבי.. אל תסיקי מסקנות לא נכונות. אני אוהב רק אותך." קרא רומיאו וקירב אותה אליו.
" מסקנות לא נכונות?!!!!!!! אתה זה שרודף אחרי חולייטה ועוד קורא לי בשם שלה! אל תבקש ממני שום דבר אפילו לא סליחה , אתה לא רק חוצפן , אתה נצלן! וזה מה שיש לי להגיד לך: תחפש אחרי חולייטה , היא בטח מחכה לך בכיתה." אמרה ברברה בבכי והלכה משם בריצה.
בבית של רומיאו , ברונו עבר התקף לב נוסף. הוא ניסה להגיע לעבר הדלת ולפתוח אותה. אך הוא לא היה יכול.
" ברונו! מה קרה לו? למה הוא על הרצפה?" שאלה אלנה בבכי ומריאנו שהיה עד עכשיו בחדר , יצא מהחדר וראה את דודו ברונו מוטל חסר חיים על הרצפה.
" מה קרה לך , דוד? אולי היה לו התקף לב?" חשב מריאנו בקול.
" כן , אני חושבת. אבל למה הוא לא הראה לנו שום אותות מצוקה?" ענתה אלנה בקול שקט.
" אני אתלווה אליו לבית החולים , דודה. אבל על פי שאני כועס עלייך , מעולם לא רציתי שהדוד שלך ימות , בוודאי שלא ככה , אני לא מוכן לאבד אותו ככה." התנדב מריאנו ברצון.
" אני אהיה איתו , חמוד. אתה תישאר בבית עם רומיאו, ותעשו טובה עד שברונו יחזור מבית החולים, אני לא רוצה לשמוע על שום מריבה ועל שום מילה שבמקום , לוסיה , המזכירה של המשרד שלנו נמצאת פה. אני רוצה לוודא מה העניינים עם כל מה שקורה בבית. דודך חולה ואני לא יודעת אם הוא יחלים מהתקף הלב הזה." אמרה אלנה בלב שבור.
" זה בסדר, אני לא רוצה לחשוב מה תהיה תגובתו של רומיאו שישמע שלאביו היה התקף לב מתקדם. אני מפחד להגיד לו שהוא בבית החולים. אני אהיה בבית עד שרומיאו יבוא מבית הספר " סטאר" ונתייעץ ביחד." אמר מריאנו בזמן שהרימו את ברונו אל האלונקה והכניסו את האלונקה לתוך האמבולנס.
" אוי, ברונו! אני כמעט בוכה פה." קראה אלנה בבכי קורע לב. בעלה היה חזק אבל עם זאת היא חשבה שהיא צריכה לשמור עליו.
" אני מייחל לכך שדודי ברונו יהיה בסדר, רק שלא ימות. הוא כמו אבא בשבילי, הוא בעצם גידל אותי כשחשבתי שאין מישהו שיכול לגדל אותי." אמר מריאנו בקול שבור.
" גם אני רוצה לחשוב שדודך יהיה בסדר ואל תדאג ברונו עוד יחזור אלינו שלם ובריא , כמו שור. אני מבטיחה לך שעוד הוא יצחק על זה שאנחנו דואגים כמו מטורפים לגביו." קראה לוסיה בהרהור.
" תודה לך על שאת מנסה לעודד אותי , אבל אני אלך קצת לחדר ואנסה להירדם. אני לא יודע מה יהיה עם דודי, אני מקווה ורוצה כל כך שהוא יחלים." קרא מריאנו והלך משם לחדרו.