רומיאו וחולייטה-החלום על וורונה הישנה- פרק שני : הקטטה – חלק שני

" אני כן מעוניינת בו, זאת אומרת מאז שחשבתי שהוא יצא מתוך התמונה בוורונה. חשבתי שבאמת ובתמים שהוא יצא מתוכה. עכשיו אני מבינה שהמחשבה שלי מוטעית." השיבה קרולינה בהרהור.
" את כן מאוהבת בו, הכול בסדר. אני לא אדחף לכם באמצע. רומיאו ואני אויבים מרים וזהו זה." חולייטה נתנה לקרולינה את ברכת הדרך.
*
בחלומה , חולייטה ראתה אותה ואת רומיאו לבושים בבגדי פארי מהודרים, והיא הייתה לבושה בשמלת זהב נוצצת.
חולייטה ורומיאו היו קרובים זה לזו בחלום יותר מאי פעם.
" למה אני מרגישה אותך קרוב אליי?" אמרה חולייטה בקול רך. רומיאו הניח את ידה בתוך ידו והביט בחולייטה בכל כך הרבה אהבה.
" החלום על וורונה הישנה מזכיר לי נשכחות, הוא התגשם לנגד עינינו כעת. " אמר רומיאו בחיוך מקסים . הוא סגר את הצעד שהפריד ביניהם והשניים התנשקו.
*
אחרי השיעור , חולייטה וקרולינה הלכו לעבר הקפיטריה כדי להכיר את הביה"ס " סטאר" באופן עצמאי.
הן ישבו זו במקביל לזו , כשפרלה המלצרית של הקפטריה באה להגיש להן משהו לשתות.
" בבקשה. בבקשה! זה בשבילכן. אני בשבילכן פרלה ואתן יכולות לפנות אליי בכל שאלה או בכל פנייה שיש לכן. אתן חדשות?" שאלה פרלה בחיוך מקסים.
" את פרלה? אני חולייטה וזאת קרולינה , החברה הכי טובה שלי. וכן אנחנו חדשות , אנחנו לא מכירות את ביה"ס " סטאר". את יודעת היכן נמצאים החדרים?" אמרה חולייטה בחצי חיוך וקרולינה התבוננה בה ממושכות.
" אני אשמח לדעת למה עברתן ביה"ס! זה בגלל סיבה כלשהי שלא הסתדרתן עם אף אחד שם? או שאבא שלך מסתיר ממך משהו?" שאלה פרלה ברצינות תהומית.
" זה סיפור מאוד מאוד מסובך , אין לי כוח להתחיל לספר עכשיו בנוגע לכך. אגיד לך משהו פשוט: אבא שלי לא הסתיר מאיתנו שום סוד. " אמרה חולייטה באנחה.
" טוב לא התכוונתי להכעיס אותך, שיהיה לכן יום טוב." אמרה פרלה והמשיכה לעבוד במרץ.
*
קטלינה , מריסול , סופיה ומלנה התארגנו להן במקלחות הבנות . הן דיברו על הבנים החדשים שהגיעו לביה"ס "סטאר".
" החדשים נראים נפלא. ביניהם עם העיניים הירוקות מלהיב וחתיך. איי, הוא נראה טוב." אמרה מריסול בהתלהבות. היא סידרה את העניבה מול הראי וקטלינה נאבקה עם קשירת השרוכים.
" לא יודעת , הם נראים מדהימים!" קראה קטלינה בהתלהבות.
סופיה המהמה משהו בספרדית , ואז רק היא הסתובבה לעברן ואמרה: " הי!! בנות , פולו המהמם הוא בשבילי. אחרים תתנו אותם במתנות לבנות אחרות , לא אכפת לי מהם. תלמדי משהו מאחותי , קטה . היא אף פעם לא תסדר את השיער כמו שצריך. כל הזמן היא עושה צמות , נראית כמו אינדיאנית ." אמרה סופיה בניכור. מריסול שישבה לצד קטלינה , עשתה פרצוף נעלב.
" אני לא מבינה איך את משפחות נהרסות. אני לא מבינה איך את אוהבת לעשות את המוות לאחותך התאומה, " הגנה קטלינה על מריסול.
" דווקא את מגינה על המשפחות! את שאבא שלך הרס את המשפחה שלי. בגלל אימא שלך שמתה. את כזאת חצופה!" התעצבנה מלנה על קטלינה.
" אולי תפסיקי עם זה , אני לא אשמה בפרידה של הוריך. " אמרה קטלינה בעצב. היא נזכרה באימה המנוחה.
" בטח שאת לא אשמה, בגלל אבא שלך , אבא שלי עזב את אימא שלי!" צעקה עליה מלנה בצרחות.
" הלוואי שאימא שלי הייתה בחיים!" אמרה קטלינה בבכי . מריסול התקרבה אליה וחיבקה אותה.
" הלוואי שאימא ואבא שלי היו חוזרים להיות ביחד!" מלנה המשיכה לצעוק עליה. מאחור , לולי , חברתה הכי טובה של קטלינה הופיעה.
" תפסיקי להציק לקטלינה!" היא משכה בשערותיה של מלנה ומשכה אותה לאחור.
" בסדר, בנות תפסיקו לריב. הכול פה נהייה אקשן! " ניסתה סופיה להפריד ביניהן.
*
" אתה יודע , מה הוא ניסה לעשות לי? לאונרדו הזה הוא הדבר הכי נורא בעולם. לא רק שאני הרחקתי את עצמי מלריב, עכשיו הוא נגע לי בקולה." אמרה ברברה בתסכול.
רומיאו הביט בה ממושכות. הוא רק רצה למצוא את לאונרדו וללמד אותו לקח.
" אני אהרוג אותו! אני אהרוג אותו! הוא צריך להישמר ממני." צעק רומיאו ואת הצעקות שלו שמעו בכל רחבי ביה"ס .
" תירגע, רו. אתה צריך לשמור על עצמך . תפסיקו את הקטטה . זה כבר לא נעים." קראה ברברה בהרהור.
" שיהיה לו לא נעים . כי אני הולך להרוג אותו!" התפרץ רומאו בכעס.
*
בצהריים , כשלאונרדו , פולו , חולייטה וקרולינה עשו את דרכם חזרה לביתם. הם שמעו מרחוק את קולו של רומאו ובן דודו מריאנו. זה שוב ההרגשה של להריח צרות באוויר.
" לאונרדו קפורלה , אני מזמין אותך למלחמת רחוב! אם אתה לא תבוא עכשיו אני אשבור לך את הפרצוף." אמר רומאו בעצבנות.
" חולייטה , יש לי משהו בשבילך!" אמר פולו וחשף מולה את זר הוורדים שקנה בשבילה יומה הראשון בביה"ס.
" זר הפרחים הזה בשבילי? איזה יופי, אני אוהבת פרחים." אמרה חולייטה בחיוך.
" נו , אתה בא? אני מחכה לך!" אמר רומיאו אליו ורץ לעברו. השניים התקוטטו.
" לאונרדו , תפסיקו לריב. בוא כבר. אבא מחכה לנו בבית." חולייטה האיצה בלאונרדו. לאונרדו הפסיק להכות את רומאו והלך עם חולייטה לאחוזה.
*
כשחולייטה הגיעה הביתה , איזבל הכינה את ההכנות האחרונות לתצוגת האופנה עם החברה של פולו, שזו קמיל דונטה.
" שלום אימא!" אמרה חולייטה בשמחה.
" נוכל לדבר?" שאלה חולייטה בסקרנות.
" על מה את רוצה שנדבר?" לא הבינה איזבל את בתה.
" אני בסך הכול רוצה להבין למה משפחת קפורלה , אנחנו שונאים אותם? על מה ולמה?" שאלה חולייטה בפעם השנייה.
אך כמו תמיד , איזבל התחמקה מלענות לביתה.
" אני חושבת שאני לא יודעת לענות לך על השאלה הזאת. מוטב שתשאלי את אבא שלך! לי אין זמן לזה. יש לי תצוגת אופנה להרים!" אמרה איזבל בניכור.
חולייטה הלכה היישר לחדרה , שם חיכתה לה רוסה.
" רוסיטה, כמה טוב לראות אותך! " אמרה חולייטה בשמחה. רוסה ניגשה אליה וחיבקה אותה. צמתה הבלונדינית נחה על כתפה הרחבה.
" מה קרה , ילדתי? האם זה בגלל הפרחים?" אמרה רוסה בפנים מודאגות.
" את יודעת מה הולך בין משפחת קפורלה בין משפחת מונטרו? רגע, רוסיטה לאן את הולכת?" שאלה חולייטה בפליאה . גם רוסה לא ענתה לה.
היא תצטרך לשאול את אביה .