רומן משולב פרק 3 – מישהוא מיסתורי ….חלק א'

"על תחשבו שהצלחתם להפחיד אותנו!!!" צרחנו עליהם
"טוב….טוב…".הם ענו בבושת פנים
אחרי זה דיברנו איתם והיסתלבתנו ובלי שהרגשנו הגיע הצוהריים והיינו צריכים להיפרד חזרנו הביתה פתחתי תפייס והיה כתוב שם הודע מימישהוא שניקרא 'האוסף' והוא כתב לי שם שם בכתב חידה:
"את לא מכירה אותי,אבל אני אותך,
שיחה בגן היתנהלה,
הילדה ניפצעה,
הילד נירפאה ,
ניפגש שם במקום ה-2"
לא הבנתי על מה הוא מדבר הילד הזה…(?) ומיד ידעתי שזאת בדיחה של ניקי,אחותי.
"ניקי! בואי הנה מה את רוצה להפחיד אותי עכשיו ?! את יכולה להסביר למה כתבת לי את זה בפייסבוק?" שאלתי אותה בטון חמור
"אב…אבל לא עשיתי כלום" אמרה והרימה ידיים
"אז אם זאת לא את אז מי זה יכול להיות??" שאלתי וניכר היה שבפני ניתגלתה תדהמה עמוקה.
"תראי לי את המיכתב" היא אמרה לי והראתי לה והיא ענתה:
"מה כבר לא ניחשת איפה זה? זה בגן שלך , הוא מבקש שתיפגשי איתו בשעה 2:00 מחר," היא אמרה ,ולא הבנתי למה הוא רצה זאת..
*למחרת בבוקר קמתי,עשיתי את עצמי חולה,כדי לא ללכת לבית הספר על-מנת להיפגש איתו,
היתכוננתי לצאת החוצה והלכתי כמה דקות עד שהגעתי לגן שלי,הוא היה עלוב ונטוש ולא הבנתי למה הוא רצה להיפגש איתי כאן,פיתאום מישום מקום צצה מעטפה ובה היה כתוב:
"אני ה'אוסף' זה שכתב לך בפייסבוק,רוצה להגיד לך,
היזהרי ! הישמרי! הם מגיעים כדי לינקום בכל האנשים אשר עשו ,
להם זאת.
אנה מימך ילדתי, הישמרי!"
אני בהיתי במעטפה אים פה פתוח והלכתי לבית שלי בלי שום קול או ציוץ בדרך עדיין לא הבנתי מי זה , אבל מה שהייתי בטוחה בו , אני הולכת לגלות!
ניכנסתי הביתה בתיקווה שלוא שמו לב אליי ולא שמו.
ואז בידיוק אחותי ניכנסה ואמרה:
"נחשי מה?"
"מה?" עניתי באי רצון
"המורה המכשפה הזאתי 'שילה' לא תחזור לבית הספר כי היא ניפצעה ברגלה השמאלית ואומרים שלא תשוב ללכת לעולם אבל היא מיתעקשת שתיהיה לה רגל אז עושים לה השתלת רגל מיברזל אוץץ'" היא ענתה לי
"שיאו! את לא מאמינה מה!" אמרתי לה בהיתרגשות
"מה?" היא שאלה כיאילו משהוא טוב קרה
"זה לא מעניין אותי…." אמרתי לה ונימחק החיוך מיפני
"קיבלתי מיכתב של המישהוא הזה……" אמרתי לה
"תני לי ליקרוא" היא אמרה והושיתה את ידה ונתתי לה את המיכתב היא קראה ולבסוף אמרה:
"אין ספק,המישהוא הזה נפל על הראש כשהוא היה בן שלוש" אמרה והלכה לחדרה אחרי כמה דקות עליתי גם אני לחדרי בתיקווה מהולה שזה לא אמיתי….