רוסה עירומה פרק 1
בעיירה קטנה שמספר התושבים לא עולה על יותר מחמישים בלבד , עיירה שהתושבים בה חיים בדוחק ובעוני .
בעיירה קואצנטלה חיה לה משפחת אנדרדה המכובדת ברגעים מיואשים , דון ניקולס מודאג מעתידה של בתו היפהפייה , רוזלינה .
רוזלינה היא בחורה ישרה , מאושרת וענווה.
היא מוכרת בעיקר מאהבה הגדולה של חייה, בלדומרו . למרות שהיא גדלה במשפחה טובה , היא אהובה על כל סובביה .
בלדומרו מציע לה להיות אשתו למרות שהוריו הם חלקאים שמביאים פירות וירקות לשוק המרכזי של מקסיקו.
*
רוזלינה גרה במרחק הליכה קצר מהשוק שבו עובד בלדומרו לצד הוריו אמליה וסלבריו , שמנהלים קשר רופף ובלתי יציב בשל העובדה שסלבריו נהנה לעשות את המוות לבלדומרו הצעיר.
בלדומרו היה נאה וגבוה , עיניו בהירות ובורקות , שיער חום שוקולדי מסורק ומטופח תמיד.
הוא קיווה בתוך ליבו שביום מן הימים הוא יתחתן עם רוזלינה.
" למה אתה אף פעם לא מרוצה ממני, אבא?" בלדומרו אזר אומץ ושאל את אביו מה בדיוק הוא אכזב אותו , עיניו של אביו היו כביות ושחורות כמו פחם שנשרף.
"משום שאתה ואמך כפוי טובה." הטיח בו את האשם , בלדומרו הפנה את מבטו לעברו בפליאה.
" במה אני כפוי טובה , אבא?" שאל בעקשנות , הוא לא חייך אליו בכלל.
" בכל מה שאתה מנסה לעשות , שתדע שאני מאוכזב ממך קשות." אמר סלבריו באכזבה גלויה והוא המשיך בהתנהגותו הרעה כלפי בלדומרו ואשתו אמליה.
" אם תמשיך ככה , אתה לא תראה לא אותי ולא את בלדומרו." קראה אמליה והביטה בו מרוגזת מהאופן שהוא כינה את בלדומרו " כפוי טובה".
" זה מה שרציתי לשמוע , יופי." צחק סלבריו ברשעות וחייך אל אמליה , שלא הבינה למה היא התחנה עם טיפוס חסר רגשות כמוהו.
" בלדומרו בבקשה ממך , אל תריב עם אבא שלך. " אמרה אמליה בחשש.
" אני לא מבין איך את נשואה לבן אדם הזה," נשף בלדומרו ברוגז וניסה לנשום עמוק בשביל להירגע.
" אבל הוא עוד ישתנה," הוסיפה בקול רגוע.
" אימא , הוא לא ישתנה , אני מכיר אותו היטב ואת הדברים הרעים שהוא עדיין עושה לי ולך," אמר בלדומרו בתוקף.
" אבל זה לא חשוב , כל עוד אני נשואה אליו , תשתדל להתנהג אליו בכבוד למרות שהוא לא ראוי לזה." אמרה אמליה והלכה משם לעזור לסלבריו עם הירקות והפירות ולהביאם היישר לשוק המרכזי של מקסיקו.
*
רוזלינה ישבה על הכיסא הנוח ונהנתה מחומה המלטף של השמש. היא ניסתה להראות פנים שמחות כמו תמיד.
היא ידעה שמשפחתה לעולם לא תקבל את בלדומרו , ולמרות האמינה בעצמה שהיא תוכל להקדים את מועד החתונה שלה עם בלדומרו.
" רוזלינה , תשימי עלייך קרם הגנה, שלא תישרפי מהשמש הקופחת." היא שמעה את קולה של קייטנה מלמעלה.
" בסדר," היא אמרה בעליצות והעבירה את לשונה על שפתיה בחושניות.
היא אהבה לשכב ככה במשך שעות ארוכות אם היא הייתה רק יכולה.
" רוזלינה!" אמרה קייטנה מלמעלה וביקשה מרוזלינה לחזור לתוך הבית, כי משהו לא בסדר עם אביה נורברטו.
" גברתי , יש לו חום גבוה והוא גוסס.." קראה קייטנה בבהלה ופניה היו חיוורות ומלאות זיעה.
" מה נעשה , קייטנה?" התפלאה רוזלינה מכך שאביה קדח מחום , וכל שנותר היה להזעיק את רמירו שיבוא לראות ממה זה נבע.
" לא יודעת." אמרה קייטנה בכנות, " צריך לשאול את אחיך מה לעשות." קייטנה הייתה אובדת עצות כמוה.
פתאום הן ראו את אלבה נכנסת לתוך הבית.
" אפשר לדעת מה את עושה פה?" שאלה רוזלינה בתוקף.
תגובות (0)