רחוק קרוב פרק 6 מנקודת המבט של דמיאן

יכולתי לזהות את ספר השירים שלי בכל מקום, היה הוא יצירת המופת שלי, לא שהיא יודעת , מרי ישבה מחוייכת על ידי ובאמת היה לה ריח של תות , היא קנתה שמלה אדומה לנשף , זאת חנות שיולי איננה יכולה להרשות לעצמה לקנות בה, לכן כיוונתי את הנהג לתוך העיר לחנות זולה יותר, אני מסתכל עליה כל הנסיעה , היא נגעה בידי והרגשתי זרם בכל גופי כשהיא תפסה בה ועזרתי לה לעלות לעזאזל הרגשתי כמו ילד, הבטתי בה קוראת בשקיקה עינייה היפות זזות מצד לצד , לפעמים היא הייתה נראת נדהמת או חולמנית , לפתע היא הסמיקה , חזק , ועיניה נפערו היא בעלה את רוקה , ויכולתי להרגיש בה את המתח , היא השתעלה באי נוחות ידעתי לאיזה שיר היא הגיעה כי זאת הייתה תגובתם של נשים רבות -אור הירח- , "אולי תקריאי לנו בקול , תנעימי את זמננו" אמרתי לה , היא הביטה בי בשוק "ממש כאן עכשיו?" שאלתי מרי הנהנה "או כן אני אוהבת שמקריאים לי שירה" מרי אמרה מחייכת ומיישרת את שמלתה , היא בלעה את רוקה "את לא יודעת לקרוא ? , או שמא את מתביישת?" האצתי בה, העיניים החזקות שלה הופיעו "אני יודעת לקרוא" היא אמרה נחרצות ופתחה את הספר, כל גופי רעד כמו ילד כשהיא התחילה לקרוא ,כל השיר הזה עלייך יולי, כל מילה , קולה נעים ויציב "הירח הכחול ,מאיר מים חמימים , בתוך שיער שחור , מסתתרות להן מילים , וצדדיתה כל כך נשית , רטובה באור ירח " היא כחכחה את גרונה והסמיקה בשנית "לו ידעה מה יש בליבי , זה איש אינו יודע, באור ירח כחול , רוצה לטעום את מתיקותך הרטובה , ואת טעם לשונך שאת מראה חיבה , לו יכולתי לבקש, משאלה , באור ירח כחול, היה זה , להתחיל אותו מהתחלה ", נשימתה הואצה , "זה נורא בוטה" אמרה מרי בקול "והמוני" המשכתי , יולי הביטה בעצבים לעבר החלון , "אתם לא מבינים אותו" היא אמרה "לטעום את מתיקותך הרטובה!" אמרה מרי " זאת שורה נוראית" היא המשיכה מזדעזת יולי הביטה בה בכעס "אתם לא מבינים אותו " היא אמרה שמה את הספרון קרוב לליבה " תקריאי עוד" אמרתי לה "אולי דעתנו תשתנה" אמרה מרי , אך נראה שיולי רותחת וכועסת ומבויישת "אני יכול להקריא" אמרתי לה , היא נתנה לי באי רצון את הספר, כאילו פחדה שאפגע בו , מרי החלה להשתעמם והביטה בחלון פתחתי את השיר קיוויתי אולי שתבין שהוא עליה , -לעולם , לא אוכל להיות זה , זה שמחזיק את ידה , לעולם לא אוכל להיות, זה , זה שכובש את מבטה, לעולם לא אוכל להיות זה, זה שיודע סודותייה, לעולם לא אוכל להיות זה, זה שנוגע בפנייה , והיא לא יודעת , כמה היא יפה , והיא לא יודעת , כמה היא חזקה, והיא לא יודעת את הכאב שהיא גורמת לי, בלאהוב אותה" ליולי ברחה דמעה מהירה והיא מחתה אותה "אתה קורא נפלא" אמרה מרי מוחאת כפיים, הבטתי ביולי לא מאמין שהצלחתי להוציא ממנה רגש כזה, עינייה נצצו בהתרגשות והיא הביטה בי בהשתאות, כמעט הערצה , העיניים שלה הביעו כל מה שרציתי להרגיש ממנה, התרגשות , ידה רעדה "אני צריכה אוויר" היא לחשה , מביטה בעיניי הכי עמוק שאי פעם הביטו בהם "עצור" אמרתי לרוכב, הכרכרה עצרה , ויולי נראתה כאילו היא רוצה לברוח ממנה , כמעט קפצה ממנה לתוך ההמון , משכתי אותה מפניי סוס דוהר היא כמעט נדרסה , היא התנשמה בכבדות והביטה בעיניי "הכל בסדר" אמרתי לה לא עוזב את ידה , עוד דמעה ברחה לה "מה כל כך ריגש אותך בשיר?" שאלתי , היא בלעה את רוקה ולא ענתה לי רק המשיכה להביט בעיניי הכי עמוק שהביטו אי פעם, היא הייתה כל כך יפה ככה סמוקה, והעיניים הנוצצות , יכולתי להשאר קרוב ככה צמוד אליה "אני לפעמים מרגישה שהוא מדבר עליי" היא לחשה לפתע, "הוא חווה את מה שאני חווה " היא לחשה מזיזה את ידה ממני "לא משהו שמישהו כמוך יבין " כל גופי געש, הריח שלה היה רענן , ידה עדינה כל כך , "מה זה מישהו כמוני?" שאלתי והתכוננתי למלחמה שבדרך יולי לא רגשנית בדרך כלל , וברגע שהיא מראה חולשה לאחר מכן באה הסטירה , אך הפעם היא הביטה בי כלא מאמינה , ידה נשלחה לעבר פני, רפרפה עליהן בעדינות, "יש לך ריס" היא אמרה , מראה לי אותו "תביע משאלה " היא לחשה, וכאילו כל העולם עמד מלכת , מגעה היה קסום "אני לא מבקש משאלות" לחשתי לה חזרה , הרגשתי זרמים בכל הגוף, היה נראה שהיא יוצאת מהטרנס שהיא נמצאת בו , מתנערת ממני "מישהו כמוך , שלא מבקש משאלות, אך קורא שירה באופן כל כך יפה , מישהו כמוך שמרגיש שהוא מעל כולם , לעולם לא מחייך תמיד עוקץ במילותיך אתה לעולם לא תבין את המשמעות העמוקה של הרגשות כי אין לך כאלה " היא אמרה לפתע , ופגעה בנקודה רגישה מרי ירדה "על מה כל העיכוב?" היא שאלה "לא חשתי בטוב " אמרה יולי , ועלתה לכרכרה , חוטפת את ספר השירים שלי , שלה .

הגענו לחנות בשתיקה המתח היה באוויר, ויולי כבר סיימה את הספרון , "או " אמרה מרי מתפעלת משמלה כחולה , "אוכל למדוד אותה?" היא שאלה את המוכרת היא הנהנה, ולקחה אותה לחדר אחורי , יולי נראתה משועממת והביטה על דלת החנות כאילו שוקלת לברוח , מרי יצאה במלוא הדרה , המוכרת התלהבה כל כך "יש לך מידות נהדרות" היא אמרה לה בשמחה, "את נראת נפלא מרי" אמרתי לה ובאמת השמלה הלמה את גופה "מה איתך?" שאלה המוכרת את יולי , תני לי שמלה שאפשר לקנות בסכום הזה" אמרה יולי שמה מטבעות בידה של המוכרת, המוכרת הביטה בפליאה והחלה לספור את המטבעות , "אולי תרצי לראות לפניי שאת נותנת את כספך?" שאלה מרי את יולי, אך יולי נאנחה, "בואו נסיים עם זה כבר" והיה נראה כי היא באמת סובלת "יש לנו שמלה לבנה במבצע כרגע " אמרה והוציאה שמלה מעט ישנה בעלת תחרה, "לא נראה לי" אמרה מרי מביטה בשמלה "תמדדי אותה" אמרה המוכרת " היא שונה על הגוף " המשיכה נותנת ליולי בידה את השמלה, "אין לי כח למדידות " אמרה יולי אך מרי דחקה בה לחדר האחורי , אני יכול לשמוע את מלמולי המוכרת "אל תהיי צנועה כל כך תני לנו לעזור לך" היא אמרה ליולי , צחקתי ודמיינתי את הסיטואציה שתי נשים מנסות לרכוס ליולי את השמלה אני לא רואה את זה קורה, קריאות התפעלות עלו מן החדר, ואפשר לומר שכבר ציפיתי לראות על מה כל המהומה "את מכאיבה לי" יולי אמרה למוכרת ושמעתי משהו נופל , לעזאזל אני שומע את המוכרת מקללת את יולי , ויצאה מן החדר "אשה עקשנית" היא אמרה לי ,"אני יודע" השבתי , מרי יצאה מוקסמת מהחדר "היא באמת נראת אחרת על הגוף, צאי יולי אל תתביישי" יולי יצאה והיה נראה שהיא באי נוחות רצינית, כל שניה שיחקה בידייה וניסתה לעלות את מחשופה , היא הייתה נראת מדהים , השתתקתי , "נו את רואה את נראת נפלא" אמרה לה מרי מחזיקה את ידה, יולי התנערה במהירות ממנה והייתה נראה שהיא רוצה לקפוץ ראש מקומה אחרונה , השמלה לא הייתה צנועה, והבליטה כל קימור בגופה , המוכרת הביטה בה מוקסמת , ויולי שוב נראתה כעוסה , לעזאזל אני לא מוכן שאף אחד יביט ככה במחשופה , כל החזה שלה בלט, ומותניה נראו צרות כל כך, היא הייתה נראת אשה , "מה אתה חושב דמיאן?" שאלה מרי מצביעה על יולי , ויכולתי לראות זיק קנאה בעינייה , "זה לבוש מעט המוני אך כל אחד וטעמו האישי " השבתי פניה של יולי נעשו אדומות "תודה רבה" היא מלמלה בכעס תופסת את שולי שמלתה ונכנסת לחדר בכעס , "מישהי יכולה לפתוח את המחוך המחורבן הזה?" היא שאלה , והמוכרת מיהרה פנימה, יצאנו עם שני שקיות, וכל מה שהצלחתי לחשוב עליו זה יולי עם השמלה עם המחשוף, לא אני לא מוכן, היא לא כזאת , הערב היה אירוע במרכז העיר, אביה בבוקר דיבר איתי ביקש ממני להציג לה ג'נטלמנים ונאנח כי איננה נשואה, אני אציג ליולי ג'נטלמנים על גופתי המתה , כשהגענו לאחוזה , מיהרה מרי להתקלח לפניי האירוע , יולי לעומתה , התעכבה בחצר וקראה שוב את ספר השירה.

אביה של יולי הגיע מוקדם לכיוון הסעתנו, הוא היה לבוש חליפה חומה , ונראה נסער "הכל בסדר אדוארד?" שאלתיו , הוא הנהן וניגב את מצחו "איך הילדה הקטנה שלי גדלה כל כך לעולם לא אבין" הוא אמר , והיה נראה נרגש "אני מאמין שיהיו לה אלפי מחזרים" הוא אמר מחייך , בלעתי את רוקי "אכן יולי נאה ביותר" לחשתי "כן חבל שהתהגותה לא נשית יותר , אולי אם אמה הייתה בסביבה" הוא מלמל חצי לי חצי לו מרי הגיעה עם פרצוף חמוץ "היכן לואיס?" שאלתי , ותשובתי נענתה כשאני שומע צחקוקים מאחוריי לואיס ויולי הלכו קרובים , לואיס היה אדום ונראה נרגש, ומדי פעם הציץ במחשופה של יולי , לא אני לא מוכן , בלעתי את רוקי הנסיעה הזאת הולכת להיות ארוכה , יולי ולואיס התיישבו ודיברו בניהם , הוא סיפר לה על הבוקר ואביה אדוארד אמר "שלואיס גאון והאיר את עיניו מספר פעמים" יולי חייכה והייתה נראת בעננים מיחס לואיס אליה מרי עיקמה פרצוף ולואיס לא שם לב כולו היה שקוע ביולי, וכעסתי "את נראת נפלא מותק" אמר אדוארד ליולי , יולי הסמיקה "תודה אבא" היא לחשה ושיחקה בידיה בעצבנות מה שגרם למחשופה להתעמק , לא ממש לא אני לא מוכן היא הייתה מהממת, עיניה בלטו והיא שמה אודם עדין , זוג עגילים על אוזניה הקטנות , והיא ריקה מתכשיטים, כשמרי נכנסה הסתכלו עליה, אך שיולי נכנסה היה נדמה שגברים כבר עומדים לגשת, אביה הציג אותה לשני קצינים , אחד מהם הזמין אותה לרקוד והיא סירבה בנימוס, היה נראה שאביה גוער בה בצד שאיננה מנומסת.