ריקוד שקט- פרק 8 (פגישה מפתיעה)
בבית חיכו לי זוג אנשים בסביבות הגיל 40
"מיקה? תכירי אלא ההורים שלך" אמרה סבתא " זאת אמא שלך זואי ואביך דוד" היא אמרה כשכמעט בוכה
חיבקתי את סבתא חזק
"למה את בוכה?" שאלתי אותה
"את תרצי ללכת איתם הם ההורים שלך" היא אמרה לי באוזן
"בחיים לא " עניתי לה באוזן
"מיקה, איזה שם יפה!" זואי אמרה אפילו אני לא רוצה לקרוא לה אמא
"כן זה שם מדהים" אמרתי מנגבת את הדמעות
" את בטח שונאת אותנו" אמר דויד
"למה עזבתם אותי?!" שאלתי אותם ישר בלי לענות להם
" זאת הייתה תקופה נוראית , לא רצינו ילדה ואת הופעת ככה נולדת בטעות ולא רצינו להפיל כי לדעתינו זה נוראי" אמרה אמא
"ולזרוק אותי ברחוב זה דבר טוב?" אמרתי מתחילה לבכות "למה באתם בכלל?" שאלתי בכעס ועצב יחד
" חשבנו רבות ואמרנו שאת בכל זאת הבת שלנו תמיד ידענו שאת עם ריטה עקבנו אחרי כל צעד שלך" אמר דויד
" מאוחר מידי " אמרתי
"ידעתי" אמרה זואי לדויד והתחילה לבכות
"יש לי עוד שאלה, מה השם האמיתי שלי?" זאת שאלה שבאמת סקרנה אותי
"יעל" זואי אמרה
"יעל שם מעניין" אמרתי
"טוב ביי" היא אמרה והם הלכו לדרכם
"ביי אמא ואבא" אמרתי למרות שלא רציתי
התחלתי לבכות נכנסתי לחדר שלי צעקתי הכיתי
התקשרתי לשירה אבל היא לא ענתה אף אחד לא ענה ווכה הלכתי לישון בבכי צורב ובלי אפילו לדבר עם מייקי
התעוררתי בבוקר ליום של בית ספר
הגעתי לבית ספר
תגובות (2)
המשךך במיידי!
המשכתי