רכבת אקספרס לאהבה | 61 | זה אמיתי?

אני מתעורר מתוך חלום ומרגיש זוג שפתיים חמות ורכות נצמדות לשלי במשב אוויר חם. כשאני פותח את העיניים, קשה לי להאמין שיצאתי מהמצב של החלום. אני מדמיין? היא שם?.
אני לא יכול לעצור את עצמי מלגעת בה, בשביל לדעת שהיא אמיתית. אני לא יכול לעצור את עצמי מלנשק אותה, כי הדחף פשוט חזק ממני. שיזדיין הג'יי הזה, היא מההתחלה הייתה שלי. זה הורג אותי ומתסכל בטירוף.
כשאני עומד, היא כבר לא שם. אני מרגיש חרא ומסנן קללות בשקט. אני מסתכל על דניאל, והוא עוזר לי לעלות למעלה. כי הספיק לי, אני מטושטש ברמות מטורפות, נמצא בטראנס לא נורמאלי, והשיכרון… אני בקושי מחזיק את עצמי. אני די בטוח שאני כמעט אשכח הכל מהערב. דבר אחד אני יודע שאני לא אשכח, ואלו השפתיים שלה. המגע שלהן.
דניאל עוזר לי לעלות למיטה. אני מסתכל על התקרה והיא זזה לי. אני יודע איפשהו במוח שזה לא אמור להיות ככה, אבל אני מגיע למסקנה שממש לא אכפת לי. אני מת לנשק אותה שוב. אני מת… לגעת בה. להרגיש אותה. זה אוכל אותי.
אני מרגיש דחף חדש. עכשיו אני מת להכניס אגרוף הגון לג'יי הטמבל ההוא. אני יודע שהוא לא באמת לוקח אותה ברצינות, ומחרפן אותי שהיא כן. שלה כן אכפת.
אני לא שם לב ודניאל כבר מזמן לא שם. אני שומע את הדלת נפתחת, ומעמיד פנים שאני ישן. הכל הולם בי בחוזקה שאין מצב שאני מתמודד עם עוד חברה עכשיו…. אני שומע צעדים מתרחקים ואת הדלת נטרקת.
אני נשכב על הצד כי אני יודע שזאת האנה, לידי. אני מלטף את היד שלה… את הפנים שלה…. את השפתיים שלה… אוח, השפתיים שלה.