רכבת אקספרס לאהבה | 74 | מרשמלו
כמה שעות לוקחות עד שאני מגיעה לווילה.
אני נכנסת ומדליקה את האור. היא נראית חשוכה בלי כולם. היא נראית חשוכה, כי היא נשארה כל כך הרבה זמן לבד.
אני ניגשת למטבח ולוקחת לעצמי שקית מרשמלו, שהוכנה במיוחד לטיול.
אני מחליטה שלא לשים על העניין השולי הזה. הכאב מכה בי. הודף אותי. הדף את הגוף שלי. מכאיב לי… כל כך. אני בכלל לא יכולה לתאר, וזה כואב שכך.
אני נזרקת על הספה ודוחפת מרשמלו אחד לפה.
חצי שעה עוברת, יותר נכון טסה….
על מי אני עובדת? זוחלת. איטית. מאוד…
אני גומרת את השקית מרשמלו וממהרת להקיא הכל לתוך השירותים.
אני לא מפסיקה לחשוב על פרדי. מה הוא עושה עכשיו… בטח הוא עם הזונות שלו.
אני מרימה את הטלפון ומחייגת אליו. בסופו של דבר אני מקבלת מענה.
הנשימה שלי נעצרת, ולרגע אני יכולה להרגיש את הלב מפסיק לפעום.
"הלו?" קול נשי. הלב שלי נשבר, והרסיסים מחליקים לתחתונים. אני אבודה.
תגובות (5)
מסכנה!!! :'(
איזה כיף שאת ממשיכה עכשיו את הסיפורים האלה! : )
תמשיכי להמשיך! (; ))
תמשיכיי
חחחחחחחחחחחחח כן סופסוף!!!
לאבב 3'>
בבבקשה תמשיכי :-)
3'>