רפאלה פרק 6
ניקולס: מה את עושה פה , אהובתי?
ללין: באתי לראות אותך , התגעגעתי אלייך ממש.
ניקולס: איזו טלפתיה , בדיוק חשבתי לטלפן אלייך , עשית לי הפתעה.
ללין: אני מקווה שזאת הפתעה טובה.
ניקולס: אני לא יודע לבשל , אבל ניסיתי לדקלם מתכון כלשהו שלקחתי מהאתר . אני כולי תקווה שתאהבי את זה.
ללין: אני כבר מתה לטעום מזה, אתה הכנת הכול לבד?
ניקולס: הכול בשבילך.
ללין : וואו , זה מריח ממש טוב. שנשב לאכול.
ניקולס: כן , בהחלט.
ללין: השאירו לך פתק על השולחן שבפינת הסלון. מי נתנה לך אותו?
ניקולס: אל תהיי קנאית. את יודעת היטב שרק אותך אני אוהב.
ללין: אני כבר מתה מקנאה לדעת שיש מישהי אחרת שמשגעת אותך.
ניקולס: אף אחת לא באה לפה לפני שבאת. נו , טעמת?
ללין: אבא שלך יודע שאני פה?
ניקולס: לא , הוא יצא לסידורים. הוא סיפר לי שאמרת לאימא שלך שאת מתחתנת איתי . זה נכון?
ללין: חלק נכון וחלק לא נכון. זה בגלל שאני יוצאת איתך כבר כמעט שבע שנים. אז אני רוצה להציע לך נישואין. לעשות מה שאתה לא מעז.
ניקולס: מה אני לא מעז לעשות?
ללין: להציע לי להתחתן איתך.
ניקולס: הסיבה שלא הצעתי לך זה היה כי זה היה אחרי שחזרתי מפריז למקסיקו.
ללין: אני מקווה ככל כמה שאפשר, נקדים את החתונה.
ניקולס: לאיזה תאריך?
ללין: אני מעריכה שבעוד שבועיים, בינתיים תודיע בעבודה שאתה מתחתן.
ניקולס: אני לא יכול, אני שקוע עד הצוואר בקבלת לקוחות ובטיפול בהם. את לא יכולה להעביר לאיזה חודש חודשיים ככה?
ללין: לא , זה החלום שלי להתחתן כשאני עוד צעירה.
ניקולס: טוב ,מה שתגידי.
ללין: אני טועמת עכשיו את מה שהכנת.
ניקולס: איך זה? אני מקווה שיצא טעים.
ללין : זה יצא לך מעולה. לא פלא שאתה בשלן טוב , אהובי.
ניקולס: הכול נעשה מתוך אהבה, מותק.
ללין : בא לי לדעת מאיפה הפתק הזה הגיח.
ניקולס: זה פרטי אם לא שמת לב.
ללין: אני צריכה להתחיל לדאוג עכשיו?
ניקולס: ממש לא , זו רק צורת דיבור.
ללין: אני ממש מקווה שבשבילך שזה לא משהו חשוד, לפחות בעיניי זה נראה ככה מהצד.
ניקולס: אז תעמידי פנים שאף אחת לא שלחה לי את הפתק הזה.
ללין: אתה בטוח?
ניקולס: כן , כמובן שאני בטוח.
ללין: מי זאת רפאלה? למה שהיא תרצה לנקום בך?
ניקולס: איזו רפאלה? תראי את הפתק רגע. לא , אני לא מכיר אותה.
ללין: שזה לא יהיה מה שאני חושבת.
ניקולס: זה כלום , אהובתי. אל תיכנסי לפאניקה. אולי מישהו שלח לי את הפתק הזה סתם בשביל להכניס לך כל מיני "ג'וקים" לראש. אל תהיי תמימה.
ללין: יש לך מישהי אחרת, ניקולס?
ניקולס: בוודאי שלא. חוץ ממך , אין לי אף אחת.
ללין: למה יש לי תחושה שהפעם אתה משקר?
ניקולס: זאת את שלא בוטחת בי.
ללין: תהיה גבר פעם אחת ותודה שאתה בוגד בי מאחורי הגב!
ניקולס: למה את חושבת שאני בוגד בך?
ללין: תודה פשוט שזה נכון. כולן מתות עלייך.
ניקולס: שתדעי שאת היחידה בחיי.
ללין: אני עוד לא מאמינה. מה עשית בדיוק כשלא הייתי בסביבה?
ניקולס : די, מספיק! ללין , לא בגדתי בך אם את לא מאמינה לי , הפתק הזה הוא חסר משמעות כמו קליפת השום.
ללין: הלוואי והייתי מאמינה למה שאתה אומר.
ניקולס: את חושבת שבאמת יש לי מישהי אחרת. אז כן. זה נכון. אני מעוניין ברפאלה. היא הייתה מטופלת שלי. האמת שמאז אני לא מפסיק לחשוב עליה.
ללין: יש לך חברה חדשה?
ניקולס: לא!
ללין: אז למה אתה מדבר עליה כאילו זה נשמע שהיא לא יוצאת לך מהראש?
ניקולס: אני לא מאוהב בה. אני בסך הכול ידיד שלה.
ללין: עכשיו מתברר שזה העניין החדש ! יש לך ידידה ? מה אני אמורה לחשוב שביניכם אין שום דבר?
ניקולס: אני מבקש, ללין…
ללין: תן לי לסדר את העניינים בשבילך , בעוד פחות מחודשיים אנחנו נהיה בעל ואישה. אגרום לך לשכוח ממנה יותר ממה שאתה חושב. היא לא תצליח להפריד בינינו.
ניקולס: אל תהיי קנאית . היא לא משתווה אלייך וליופי הפנימי שלך.
ללין: אני עדיין בספק. סימן שיש לך רגשות אליה. אבל מאיזה סוג?
ניקולס: מה זה משנה?
ללין: אכפת לי והרבה. אני לא רוצה שתמשיך לדבר עליה.
ניקולס: ביום שאתחתן , אנסה לעשות כל מה שאני יכול כדי לעקור אותה מליבי.
ללין: אל תתן לי סיבות לקנא. באתי עם המון מצב רוח.
ניקולס: אני רואה.
ללין: תפסיק כבר להיות ציני. תהיה רציני ותסתכל לי בתוך העיניים.
ניקולס: קודם לכן תנמיכי את הקול.
ללין: אני רגועה , אבל אני מנסה לחשוב איך אתה תפסיק לחשוב שהיא כל כך מקסימה!
ניקולס: מקסימה? את מדברת על רפאלה?
ללין: תפסיק להגיד את השם שלה. אני בטוחה שיש ביניכם משהו.
ניקולס: אין לך מושג עד כמה את טועה.
-בבית של רפאלה , אחת עשרה בלילה-
רפאלה לא יכלה להירדם והציצה מעבר לחלון, כל רצונה היה לנקום בניקולס, הבן של אנחל.
כל כך כאב לה לגלות שאמה גורשה מאחוזת מרטינז כאשר היא הייתה מאוהבת בטירוף באנחל. הסיבה שהיא שאפה לנקום, זה בגלל שהיא גילתה שאמה הייתה קורבן להשפלות של הבוסית שלה , דניאלה.
נטליה הגיעה לביתה כדי לארח לה לחברה , היא הייתה החברה היחיד שהיה אכפת ממנה באמת.
רפאלה התיישבה על הכיסא והתקשתה להתמודד עם הזיכרונות שעלו בה , היא הייתה כמעט נשברת שאימא שלה איננה.
נטליה: אני יודעת איך את מרגישה.
רפאלה: היא הייתה הדבר הכי יקר בחיים שלי.
נטליה: תתנחמי שלפחות את לא לבד. אני פה איתך.
רפאלה: אני לא יודעת איך הייתי מתמודדת עם כל זה לבד. תודה שבאת , נטי.
נטליה: לא יכולתי להיות אדישה כשראיתי את ההודעה ששלחת.
רפאלה: אני זקוקה לאוזן קשבת.
נטליה: בשביל מה יש חברות אם לא לדבר?
רפאלה: אני רוצה לנקום. הלב מרוקן מרגש. אני זקוקה שתזמיני אותו , את ניקולס.
נטליה: לנקום? את?
רפאלה: אל תנזפי בי, בבקשה. בגללו איבדתי את אימא שלי.
נטליה: זה לא באופי שלך. מה זה משנה מה קרה בעבר , הכול נותר מאחוריך.
רפאלה: לא בשבילי. אימא שלי הייתה קורבן.
נטליה: רפאלה, בואי נירגע. את נראית קצת נסחפת ולא רצינית.
רפאלה: אין לי כלום . אל תמשיכי לדבר אליי. כבר החלטתי.
נטליה: לדעתי את עושה טעות שלאחר מכן את תתחרטי עליה.
רפאלה: הזמנתי אותך כדי שתטיפי לי מוסר?
נטליה: את צודקת, אבל נקמה זאת לא הדרך.
רפאלה: אז מה הדרך הנכונה בשבילך?
נטליה: שתתחילי לדבר עם קצת היגיון!
זאת לא רפאלה החייכנית , השמחה והנינוחה שאני רגילה לראות. זה כאילו אני רואה מולי מישהי זרה , שונה.
תגובות (0)