רק בישראל- פרק 10

קיילי:
גלעד היה כל כך שונה מניב, בכל כך הרבה מובנים. כרגע השוויתי ביניהם לפי הנסיעה שלהם- הוא היה הרבה יותר מפוחד עם ההגה, ולא היה לו כיף לשים מוסיקה ברקע, זה לא הרגיע אותו. הוא דיבר איתי הרבה יותר בזמן הנסיעה כי הוא אמר שזה מפקס אותו. צחקתי כשהוא אמר שדווקא זה מפקס אותו ולא מוציא אותו מריכוז, והוא צחק ואמר שיש לו רישיון בסך הכל חצי שנה, אולי קצת יותר, ושהוא לא נוהג כל כך הרבה כי שיר לוקחת את האוטו בדרך כלל, אז הוא מתנייד בצורה אחרת או הולך ברגל. הוא מעדיף ללכת ברגל.
"אז אתה האח החנון של המקובלת?" צחקתי. הוא חייך אליי וראיתי את הגומה שלו יוצאת החוצה. גומה מושלמת. הוא אמר שהוא ממש לא חנון, שהוא אפילו ההפך מזה, שהוא לא מצליח כל כך בלימודים כמו שאני חושבת. יש לו הפרעות קשב וריכוז, לא ברמה חמורה, אבל ברמה שמפריעה לו להוציא את הציונים הגבוהים שהוא רוצה. הוא קורע את התחת כדי להצליח? חוץ מזה הוא צחק ואמר שאנחנו בדרך לבר שאנחנו נכנסים אליו בפרוטקציות, אז חנון הוא לא. אם הוא היה חנון הוא היה נשאר בערב חמישי מול הטלוויזיה.
"קצת כמו שאת תיכננת לעשות יא חנונית." הוא צחק. חייכתי אליו ונשכתי את שפתי. אני לא שולטת בזה, זה קורה מעצמו.
"את צריכה להיזהר עם זה," הוא אמר לי וחזר להסתכל על הכביש, "אנשים יכולים לפרש אותך בצורה לא טובה."
"למה אתה מתכוון?" שאלתי אותו באנגלית. זה כבר לא שינה לי, הוא רגיל לזה שאני משלבת משפטים באנגלית בשיחה בעברית. הוא הראשון שאמר לי שאני לא צריכה לאכול את עצמי על זה ושזה דווקא ממש נחמד, ומצחיק, שזה קורה להרבה אנשים שהם עולים חדשים או סוג של עולים חדשים.
"את נושכת את השפה, את לא שמה לב? פה בישראל זה סימן."
"אני מודעת טוב מאוד לסימן," צחקתי, "זה לא אשמתי שאני לא שולטת על זה. אם אני מפלרטטת אתה תדע, תאמין לי."
"בוא נשמע את התורה של קיילי הדסון לגבי פלירטוטים, קדימה."
"אני לא הולכת לשתף אותך בזה," צחקתי כשהוא פנה אל היציאה לתוך תל אביב, "אני לא הולכת לפלרטט איתך, אז למה לי לשתף אותך בסודות שלי? יש דברים שאני עושה שאפשר להבין מיד שאני בקטע של מישהו, הבנתי את זה כבר מזמן."
"ככה ניב נפל ברשת שלך?"
"ניב לא נפל ברשת שלי ולא כלום, אני דווקא חושבת שזה הלך הפוך." אמרתי לו. אני לא חושבת שיש משהו אחד שאפשר להגדיר בתור מי התחיל עם מי, ביני לבין ניב. אפשר להחשיב את זה שהוא הציע לי לצאת איתו אחרי הערב תרומות הזה, אבל זה רק מה שכולם יגידו. אני מחפשת את מה שגרם לזה לקרות. אני לא חושבת שניב במקרה ישב בחוץ כשהייתי שם, ואני לא חושבת שבמקרה אני נכנסתי למעגל כשרציתי לרקוד. זה לא עניין קוסמי, אני לא ממש מאמינה בדברים האלה, אבל כן משהו רצה לגרום לזה ששנינו ניפגש. גלעד הנהן אליי ושאל אותי איך הולך לשנינו, שימח אותי שהוא כל כך מתעניין. מאז שהגעתי לבית הספר גלעד הפך למקום הכי בטוח שלי בשכבה, הוא גם הכיר לי כמה מהחברים הכי טובים שלו, כדי שארגיש יותר בטוח. כל פעם הצטערתי שהם לא איתי בכיתה, למרות שגם בכיתה התחלתי להכיר כמה ילדים. חברים זה הדבר הכי חשוב בתיכון בעיניי, בלי זה הכל יכול להיראות אחרת.
"הולך טוב אני מניחה. זו רק ההתחלה, עוד אי אפשר להגיד כלום."
"את יודעת שהוא לא היה כזה לפני שבאת, נכון?" הוא אמר. נאנחתי והסתכלתי עליו. זו אולי הפעם השבע מאות שאני שומעת את זה, וכל פעם זה מעצבן אותי יותר. לא מעצבן אותי לדעת שהוא יצא עם הרבה בנות, מעצבן אותי שנדבקה לו סטיגמה שאני פשוט לא יכולה לראות מול העיניים. בשבילי הוא לא הילד של דייט אחד וביי, ולא מישהו שיחזיק בחורה לצידו לחודש ואז יעיף. אין מצב שהמילים שהוא אמר היו יוצאות ממנו אם הוא מתכוון להעיף אותי אחרי חודש.
"גלעד," נאנחתי, "זה הגיוני שזה מפריע לי, נכון?" אמרתי ושיחקתי עם אצבעותיי.
"בטח, אני לא חושב שהיית בחורה אם זה לא היה מפריע לך. הייתי אומר לך שתדברי איתו על זה, אבל אתם בשלב כל כך מוקדם של הקשר עכשיו שאולי זה יהרוס. אבל תשאלי את אחותי, היא יודעת הרבה דברים. הם ידידים טובים עד כמה שאני יודע."
"אתה יודע שיש ביניכם קשר מקסים?" צחקתי, "זה היה כל כך מקסים שביום הראשון שלי פה, היא ישר לקחה אותי אלייך כדי שלא ארגיש לבד וכבר אכיר מישהו מהשכבה שלי."
"כן, ואני התנהגתי כמו פוץ, תודה רבה שאת מזכירה לי את זה."
"אתה באמת לא," הרגעתי אותו, "פשוט היית קצת עסוק עם חברים שגם אותם לא ראית הרבה זמן. זה היה קורה לי בכל יום ראשון ללימודים, אתה חושב שהיה אכפת לי מהילדים חדשים כשאני רואה חברים שלא ראיתי חודשיים? יכולתי לנחש שאחד מהם נסע לחו"ל להרבה זמן, או שיצא ובמקרה לא התראיתם חודשיים ואתם משלימים פערים למרות שאתם גרים קרוב. לא יכולתי להיכנס באמצע, אז המשכתי להסתובב איתה. פשוט חצי יום הייתי בשוק, זה לא שהייתי הכי נחמדה לכולם."
"בזכות היום הזה יש לך את ניב." הוא אמר.
"אתה יכול להפסיק להזכיר אותו?" שאלתי אותו בגיחוך.
"לא," הוא אמר, "אני לא סומך עליו, לא מבין איך עוד לא עלית על זה." הוא התרגז. "הוא לקח לי את…" הוא התחיל ואמר ואז שתק והסתכל על הכביש, עוצר אחרי מכונית באור האדום לרמזור. נאנחתי והתיישרתי במקומי, שותקת כי גם הוא שותק. הוא לא היה צריך להמשיך את המשפט כדי שאני אבין למה גלעד כועס על ניב.
"לפני כמה זמן זה היה?" שאלתי לבסוף.
"בערך לפני שנה, קצת פחות. אני חושב שזו הייתה מערכת היחסים הכי ארוכה שהייתה לו."
"ויצאתם לפני או שהוגדרתם כבר כיחד?"
"היינו חצי שנה יחד. הייתה בגידה. סוף סיפור."
"זה לא סוף הסיפור," אמרתי לו והסתכלתי עליו, "אם זה היה סוף הסיפור, לא היית רק כועס על זה שהיא בגדה בך איתו. הם המשיכו להיות הרבה זמן יחד, בגלל זה כואב לך."
"הם ניצחו אותנו," הוא נאנח והסתכל עליי לרגע, וקלטתי את עיניו העצובות, "לא חשבתי שהם יחזיקו יותר זמן משאנחנו החזקנו, אבל זה קרה. לא יכולתי להסתכל על שניהם, ביקשתי מאחותי שתפסיק לדבר איתו, וזה לא הצליח כי הקשר שלהם כבר היה חזק ולא יכולתי לנתק אותה ממנו. אז נאלצתי לספוג הכל לבד, ולהיעזר בחברים שלי. אני לא רוצה שיפגעו בך, אני פשוט לא רוצה. את מלאה ביותר מידי טוב, והוא לא. אני מצטער…" הוא נאנח, "לא אוהב ללכלך, פשוט זה עדיין לא…"
"זה עדיין טרי." אמרתי לו. הוא הנהן אליי בשקט ונכנס למגרש חנייה. כנראה הגענו. הוא דומם מנוע לאט לאט, ואני רק ישבתי שם, חושבת על כל מה שהוא אמר לי. אני צריכה עוד לבדוק את ניב, לא לבדוק במובן של לשאול אותו את כל השאלות שיש לי על מערכות היחסים שהיו לו קודם, אבל לא למהר כל כך. לראות אם באמת מתאים לי להיכנס לקשר עכשיו, בעיקר איתו. כי כן, הוא סוג של פרפר.
"בירה ראשונה עליי." אמרתי לו. הוא צחק ואמר שהוא לא יכול לשתות כי הוא הוציא אוטו. עכשיו התחרטתי על זה שהוא הסיע אותי, כי אי אפשר לשתות וקצת להיכנס להיי אחרי השיחה הכבדה הזו.
"אם זה חברים של שיר, אתה חושב שהם יוכלו להכין לנו שוטים של דברים בלי אלכוהול?" שאלתי אותו בחיוך, "אני לא אשאיר אותך היחיד שלא שותה. אז נשתה שוטים של קולה, לא אכפת לי מה, אבל בוא נצא מהאווירה הזו. נעשה איזה שטויות שתרצה חוץ מכאלה שעוברים את הגבול, ופשוט נעשה חיים. תודה על מה שאתה אומר ועל זה שאתה כל כך דואג לי, זה באמת לא מובן מאליו." הוא חייך אליי וליטף את הכתף שלי.
"אני לא רוצה שלא תשתי בגללי," הוא צחק, "זה בר יותר מידי טוב, הוא גם מכין קוקטיילים ממש טובים. חבל שלא תהני."
"אני אהנה בגלל החברה, לא צריך אלכוהול כדי ליהנות. נצחק על השיכורים שיהיו סביבנו, זה מספיק בידור לא?"
"אני באמת שמח שהגעת לפה קיילי." הוא אמר לי. חייכתי אליו ונתתי לו חיבוק חזק. הוא חשוב לי, הוא באמת חשוב לי.