שאני מאוהבת – טירת הכלא של פיירון – פרק 1

אני בלורי סנטנור , נערה בת 17 שחייה לפני המון זמן , משהו כמו שנות הביניים. שערי כתום כמו צבע

השקיעה ועיניי כחולות כמו הים של יוון . אני בנאדם , שנורא קל לו להתאהב. אני חיה בין מקומות כי הוריי

נפרדו ממני כשאיזה איש הרג אותם , טוב הם במילא לא התייחסו אליי יפה , מכות ואיומים היו היחסים .

אז אני עוברת בין מקומות ולפעמים משתובבת , אבל הפעם בסיפור הזה נתפסתי והושלכתי לכלא

המפורסם של פיירון (פיירון הוא מלך עשיר עם ממלכה משלו , הממלכה האדומה) בגלל שביצעתי פשע

ידוע , גנבה . " מהר יותר חלאה ! " צעק עליי השומר בעל החליפה האדומה . עברנו במסדרון של הכלא

, הכלא היה טירה אדומה מסלעים ולבנות אדומות , מחליא . בכל תא שני מיטות קומותים מברזל

ושמיכות דקות ואדומות ונחשו איזה כרית ? עץ שטוח ורחב , בצבע אדום . (הממלכות הן , הממלכה

האדומה- פיירון , הממלכה הצהובה – קוריאה , הממלכה הכחולה – שינלוס , הממלכה הלבנה – לינדי .

וכמובן הממלכה האפלה ביותר , הממלכה השחורה – בלאק , כן שם מתאים וצפוי ) . ידיי קשורות מאחורי

גבי ואני לובשת סדין עבה שמסתיר את כל גופי , כמו בגד יווני . שיערי פרוע ומלוכלך מבוץ שישנתי עליו

בשבילי היבשת , יבשת הממלכות כמובן . אני יחפה ועייפה וכל שרירי הגוף שלי מורגשים לי כמתמוססים

. התקדמתי מהר יותר והשומר דחף אותי לתא האפור הכהה עם כל הדברים בתוכו , דלי (אתם לא רוצים

לדעת בשביל מה) , המיטות כפי שסיפרתי , וצינור מוליך מים . בפנים שכב על הרצפה גבר חטוב וגדול

עם כתפיים רחבות , עינייו אפורות וכחולות מעורב . אני תכף ימשיך