שוב אותו סיפור,שוב אותה אהבה-פרק 38

"יותר מכל דבר אחד" אמרתי מחייך.
"תפסיקי לפחד,אני אוהב אותך ואני איתך בהכל" אמרתי ונישקתי אותה.

נקודת מבט של אמבר:
"נו אני יכולה לרדת לבד" נזפתי בג'ייסון וירדתי במדרגות.
"טוב טוב" מלמל וירד לפני.
"שלום" אמרתי להורים שלי ושל ג'ייסון וחיבקתי אותם.
"מה נישמע יפה?" שאלו.
"בסדר,סוחבים" אמרתי צוחקת מחזיקה בבטן.
"עוד קצת חייםשלי" אמרה אמא וחיבקה אותי.
"טוב נשב לאכול?" שאלתי,והתיישבנו בשולחן.
מי היה מאמין שאני אחרי כל ההתנגדויות שלי יסכים להשאיר את הילד! עברו כבר 4 חודשים אני כבר בחודש שביעי,אני וג'ייסון חזרנו באותו יום של האולטרסאונד,לפני חודשיים עברנו לגור ביחד,ג'ייס חזר לצבא אבל הוא חוזר הביתה כל השבוע.
אני נמצאת כל היום עם עדי שדרך אגב נכנסה לחודש תשיעי היא אמורה ללדת כל רגע.
"אמ למה את לא אוכלת?" שאל אותי ג'ייסון,יצאתי מהמחשבות והסתכלתי לצלחת,היא הייתה מלאה באוכל.

"אני לא יאכל את כל זה" אמרתי לו.
"את כן,קדימה את אוכלת בישביל שתיים" אמר ודחף לי שניצל לפה.
"אוף איתך לא מספיק שאני ניראת כמו בלון,אתה מביא לי עוד אוכל?!" אמרתי בעצבים..כולם צחקו עלי.
"דיי זה לא מצחיק אני עגלה" אמרתי בביאוס,אני לא יכולה להשלים עם העובדה שאני כזאת גדולה,אני אוהבת לשמור על הגוף,ועכשיו?עכשיו יש מישהי בבטן שעד שהיא לא תצא אני ישאר עגולה.
"זה זמני,ולא משנה מה את מושלמת בישבילי" אמר ג'ייסון נושק ללחי שלי.
"מאמוש איך מתקדמים הלימודים?" שאלה אמא של ג'ייסון.
"מעולה,עוד חודש ישלי מבחן" אמרתי,לצבא אני הרי לא יוכל להתגייס כי אני אמא,אז החלטתי להתחיל ללמוד עכשיו כבר,אני מסיימת קורס בהנהלת עסקים,בדרך לתואר:)
"בהצלחה מתוקה" אמר אבא שלו.
"תודה" אמרתי,וקמתי לפנות את הצלחות.
"לא לא תשבי אנחנו נעשה את זה" אמרו האמהות ופינו הכל,אנחנו נוהגים לעשות ארוחה משפחתית כזאת פעם בשבועיים.
"טוב מתוקים אנחנו נזוז היה כיף" אמרו,חיבקו אותנו ויצאו.

"אתה רוצה קפה?" שאלתי את ג'ייס כשסגרתי את הדלת.
"אני ישמח" אמר והלך להכין.
"התכוונתי שאני יכין" אמרתי צוחקת.
"לא את תשבי ותנוחי" אמר,בגלל שאני בהריון הוא מתנהג עלי כאילו אני נכה.
"טוב" מלמלתי והתיישבתי בשולחן אחרי דקה הוא הגיש לנו את הקפה.
'מה קורה אחי?' ענה לצלצול הפלאפון שלו.
'מה?מתי?' שאל בהלם.
"מה קרה?" שאלתי בלחץ.
'אנחנו בדרך' אמר וניתק.
"בואי נוסעים" אמר ומשך אותי מחוץ לבית.
"מה קרה?" שאלתי כשהתיישבתי באוטו.
"עדי יולדת" אמר.
"מה??" שאלתי בהתרגשות.
"כן יאלה צאי" אמר כשיצאתי מהאוטו.

"היא כבר ילדה?" שאלתי את ירין שעמד בחוץ וחיבקתי אותו.
"לא יודע" אמר.
"רגע למה אתה לא בפנים?" שאלתי לא מבינה.
"אני לא מסוגל לשמוע אותה צועקת,ולראות את זה,ולדעת שאני לא יכול לעזור לה" אמר.
"טוב אני יכנס אני יהיה איתה" אמרתי ונכנסתי לבפנים.
"אמבררר" צעקה חזק והחזיקה בידי.
"שיצא כברר" צעקה.
"אני לא יכולה יותר" המשיכה לצעוק.
"דיי סיס עוד קצת" אמרתי מלטפת את ראשה,לא להאמין שעוד חודשיים אני יהיה במצב שלה.
"עוד קצת" אמר הרופא.
"אעעעעעע" צעקה.
"הוא יצא" אמר והביא לה אותו לידיים.
"אני לא מאמינה" מלמלה בבכי,טוב זה הרגע לצאת ולקרוא לירין.
"ירין תכנס" אמרתי
"זהו?" שאל בהתרגשות,הנהנתי והוא נכנס.
"איזה כיף לה,גם אני רוצה להיות אחרי זה" אמרתי לג'ייסון.
"עוד קצת אהובתי" אמר ונישק אותי..ללא ספק אני מאוהבתת!