"שוב רצית לחזור אליי כי שם כבר קר לך.." עונה 2 פרק 18+19

"לא זה בסדר אתם יכולים ללכת" אמרתי בחיוך..
"טוב מתוקה אנחנו נלך הביתה ,אבל מעיין כריס ועידן נישארים איתך פה" אמרה והם יצאו מהחדר..

פתאום נכנסו השלושה שהיו לפני גם לחדר הם ניראו בגילי..
"יפה שליי" צעקה הבת ורצה לחבק אותיי..וכך עשו גם שתי הבנים..
"איך את מרגישה" שאל אחד מהם,הוא היה ניראה טוב וממש דומה לי..
אבל אני לא הצלחתי להוריד את העיניים מהבחור השני שהיה איתם..הוא היה גבוהה שיער שתני ועיניים ירוקות..הוא היה לי כל כך מוכר אבל לא הצלחתי להבין מי זה..

"קים קים" הבת ניסתה להוציא אוית מהמחשבות..
"מה?" שאלתי והסתכלתי עליה
"את לא זוכרת אותנו? "שאלה עוד שניה בוכה..
"לא" אמרתי בעצב
"אני לא יכול יותר" אמר החתיך ופשוט יצא מהחדר..
"זאת מעיין החברה הכי טובה שלך,ואני כריס אח שלך" אמר כריס
"עכשיו אני מבינה למה אתה כל כך דומה לי" אמרתי והוא צחק
"טוב אני ישאיר אותכן לבד" אמר ויצא..מעיין התיישבה על המיטה שלי והסתכלה אליי.

"איך זה קרה?" שאלתי אותה
"מה?" שאלה לא מבינה..
"התאונה" אמרתי..
"אה זה,נסענו אני ואת אחרי הבסיס הביתה ובדרך צחקנו דיברנו על התוכניות לסופ"ש,אני נהגתי ופתאום באה מכונית מולנו…היא נסעה נגד כיוון התנועה ופשוט התנגשה במכונית שלנו.." אמרה וראיתי שקשה לה להיזכר בזה..
"מתי זה קרה?" שאלתי,מתעניינת..
"לפני שבועים" אמרה
"מה אני כבר שבועיים שוכבת פה?" שאלתי בשוק
"כן,התאונה הייתה ממש קשה..המכונית שלנו התהפכה שתינו נפגענו והיינו במצב קשה..אני התעוררתי לפני יומיים אבל זכרתי הכל" אמרה..
"אבל אני בטוחה שגם את תיזכרי בהכל" אמרה מנסה לעודד אותי ואת עצמה ואני הנהנתי בחיוך..
"תגידי למה הילד שהיה פה יצא" שאלתי..
"זה אח שלי,והאקס שלך והוא לא יכל לראות אותך במצב הזה כל השבועיים האלה הוא לא זז מהמיטה שלך..את לחצת לו את היד לפני שהתעוררת" אמרה,ואו איך וויתרי אליו?!הייתי כל כך עצובה שאני לא זוכרת אותם..
"הייתי חשובה לו?" שאלתי
"הוא אוהב אותך מאוד,היית חשובה לכריס יותר מהחיים שלו" אמרה והוא בידיוק נכנס לחדר כשהיא אמרה את זה..איך ששמעתי את השם שלו וראיתי אותו תקף אותי כאב ראש נוראי חשבתי שאני עומדת למות..
"אייייי" צעקתי חזקק ועצמתי עיניים..

*פלאשבק*
"את לא זזה ממני הערב הבנת?"
"ואם אני ירצה ללכת להכיר חתיכים?"
"אני החתיך היחידי שאת יכולה להיות איתו "
"מי אמר שאתה חתיך?"
"מי לא כולם יודעים שאני חתיך הורס"
"לא אני בטוחה שאני ימצא במועדון יותר חתיכים ממך"
"לא את לא את תיהיה איתי כל הערב ואף אחד אל יתקרב עליך"
"דיי כבר יקנאי שחרר את הבחורה"
"אני לא מקנאא"
"סליחה אני מבקשת הוא לא קנאי הוא רכושני!"
"כן כן מה שתגידי עכשיו תביאי לי נשיקה"
"לא רוצה"
"טוב לא צריך אני יתקשר לליה"
"אין בעיה תתקשר,אני ילך לפארק היו שם כמה בנים שהתחילו איתי אתמול ניראלי אני ילך להכיר אותם עכשיו"
"בואי לפה עצבןן" משך אותי ונישק אותי..
"אתה חייב להפסיק לעשות את זה"
*סוף פלאשבק*

"קים את בסדר?" שאלה מעיין בלחץ,פקחתי עיניים והסתכלתי על עידן..
"מה קרה לך?" שאלה עידן בדאגה..
"לא יודעת שמעתי את השם שלך ראיתי אותך ופתאום היה לי כבר ראש חזק וראיתי איזשהו משהו מוזר" אמרתי מנסה להבין מה ראיתי..
"מה ראית?" שאלה מעיין לא מבינה..
"אותנו בחוץ בדרך לאנשהו,עידן מזהיר אותי שאני לא זזה ממנו כל הערב,ואחר כך אנחנו גם מתנשקים,ואז אני אומרת לו שהוא חייב להפסיק לעושת את זה" אמרתי ניזכרת במה שראיתי
"זה באמת קרה" אמר עידן והסתכל אלי "הינו בדרך למועדון אז" הוסיף.
"דוקטור מזה היה צריך להיות?" שאלתי אותו ברגע שניכנס לחדר..
"אמרתי לך שאת תיזכרי בדברים לאט לאט..והרגע ראית פלאשבק מהעבר ואת תיראי עוד הרבה מאוד כאלה" אמר ואני הנהנתי לחיוב והוא יצא מהחדר..
"טוב אנחנו נלך לקנות אוכל" אמרו מעיין וכריס ויצאו מהחדר ונשארנו אני ועידן לבד..
"אני כל כך שמח שאת בסדר" אמר והתיישב ליידי וליטף לי את הראש..
"אמרו לי שפעם היינו ביחד" אמרתי והוא הנהנן..
"אז למה ניפרדנו?" שאלתי והסתכלתי אליו מחכה לתשובה..
"כי הייתי אידיוט ובגדתי בך" אמר והוריד את הראש..
"ב..באמת?" שאלתי בגמגום מופתעת..
"כן" אמר והסתכל אליי..
"ואחרי היה לך עוד חבר" אמר בעצב..
"אוףףף למה אני לא יכולה פשוט לזכורר אתזה" צעקתי בתיסכול .והוא פשוט חיבק אותי..