סיפורונת
הפרק הזה יצא לי דיי גרוע, אני לא ממש במצברוח טוב אבל אני מבטיחה לפצות [=
ומצטערת שהפרק הקודם היה דיי קצר .. !

שומר הראש שלי – פרק 12

סיפורונת 25/05/2012 1021 צפיות 7 תגובות
הפרק הזה יצא לי דיי גרוע, אני לא ממש במצברוח טוב אבל אני מבטיחה לפצות [=
ומצטערת שהפרק הקודם היה דיי קצר .. !

"מי אתה ?"
"תני לי להסביר לך – שומר הראש שלך, אולי את תהיי טיפה מבוהלת בהתחלה אבל אל תדאגי, נתרגל אחד לשני"
"אתה מופיע הרבה בחלומות שלי, למה ?"
"זה התפקיד שלי, אבל בקרוב אני אהיה בכל מקום"
"למה בקרוב ?"
"כי עוד לא קיבלתי הכשרה "
"א-הה"
– – – – – – – – – – –
זה היה החלום שלי היום בלילה, הייתי דיי לחוצה ומפוחדת, מי זה הנער הזה ? למה הוא נמצא בחלומות שלי ? מאיפה הוא מכיר אותי ? . "שאלות טובות " שמעתי את קולו בראשי . "צא מהראש שלי" אמרתי לו בראשי בחזרה, ולא קיבלתי תשובה .
"אהמ" נשמע קולה של לוצ'יה מעליי . "הו, היי לוצ'יה " מילמלתי וחייכתי אלייה . "אני צריכה לדבר איתך " אמרה לי, ואני זרמתי איתה והלכתי אחרייה לשירותים .
– – – – – – – – – – –
כשנכנסנו לשירותים לוצ'יה הוציאה פתק מהכיס שלה והושיטה לי אותו "תקראי, זה מכריס " . נזכרתי בכריס שידו ורגלו היו בגבס, איך שראיתי אותו אמש . פתחתי את הפתק: היי סברינה, אני צריך לדבר איתך, בואי לבית החולים אחריי בית הספר, אוהב, כריס . "את יודעת מה הוא רוצה ?" שאלתי את לוצ'יה והיא משכה בכתפייה ועשתה פרצוף של "אינלי שמץ" . הינהנתי "עוד משהו ?" שאלתי אותה והיא ענתה לי "לא, להתראות" ויצאה מהשירותים ואני יצאתי כמה דקות אחריה, הייתי צריכה לחשוב על משהו .
המסיבה של לוצ'יה נערכת מחר (העבירו את המסיבה, היא הייתה צריכה להיות אתמול אבל בגלל שכריס נפל וכל זה דחו את זה למחר) ועדיין לא היה לי מה ללבוש, אבל נו טוב, אני אלך עם ההורים שלי לקניון של אבא . הוצאתי את הפלאפון שלי מהכיס והתקשרתי לאבא .
"הלו ?"
"היי אבא, זאת אני"
"הוו סברינה ! בדיוק רציתי להתקשר אלייך ! יש לנו הפנינג מטוורף בקניון היום, רוצה לבוא ?"
"בטח אבא, אני אגיע באוטובוס, אתה לא צריך לבוא לאסוף אותי"
"מעולה, את תהיי כאן כבר בשעה ארבע ?"
"אמממ … מקווה … "
"ואל תדאגי, אנחנו נלך לאיזה מסעדה בו ונאכל ביחד"
"אווקי אז אם כך אני אתפוס אוטובוס ברבע לארבע "
"מעולה, ביי מתוקה"
"ביי אבא"
– – – – – – – – –
כשהתחלתי לצעוד לכיתה, נזכרתי שכריס מחכה לי בבית החולים, ושוב – התקשרתי לאבא .
"אממ אבא, זה בסדר שאני אגיע בחמש ?"
"למה ?"
"כריס … "
"אההה … נו טוב שיהיה, אז אני אגיד להם להתחיל בארבע וחצי, טוב ביי "
השיחה הייתה דיי מהירה, שמונה שניות בסך הכל, חייכתי לעצמי .
"למה את הולכת אליו?" נשמע שוב אותו קול . "תעזוב אותי בשקט" החזרתי לו תשובה ונכנסתי לכיתה מרוצה מעצמי .


תגובות (7)

מאוד קצר ! תמשיכי <3

25/05/2012 08:54

למה מה קרה ?!
תשמיכייי :)
סיפורר מדהים >

25/05/2012 09:19

אני אפצה אתכן מבטיחה :)

25/05/2012 10:34

תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

25/05/2012 11:08

שמחה לשמוע את המלה פיצוי מתי יגיע אותו פיצוי והכי חשוב זה הסיפור המדהים שאת כותבת כל הכבוד המשךךךךךךךךךךךךךךךך בקי ♥♥

26/05/2012 07:37

שמחה לשמוע את המלה פיצוי מתי יגיע אותו פיצוי והכי חשוב זה הסיפור המדהים שאת כותבת כל הכבוד המשךךךךךךךךךךךךךךךך בקי ♥♥

26/05/2012 07:37

תודה בקי !

26/05/2012 07:49
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך