להתעורר מחדש- פרק 1

לבשתי חולצת בית ספר לבנה ומעליה מעיל עור שחור, ג\'ינס כחול כהה ונעלי סניקרס לבנות. קשרתי את שיערי לזנב סוס הדוק. לאחר מכן תליתי את התיק על כתפי והזלפתי על עצמי מעט בושם.
ירדתי למטה, אמי ישבה בסלון, קראה עיתון והתעלמה מנוכחותי. אני כבר רגילה לזה. מאז שאבי נפטר, היא נהפכה לאישה קרה, שכחה שיש לך בת שגם מתמודדת עם המוות שלו.
בהתחלה אני הנחתי לה, ידעתי כמה היא אהבה אותו, החבר הכי טוב שלה מת. זה קשה. אבל עברו כבר שנתיים, היא אמורה לשנות את הכיוון ולהתחיל לחיות. גם אני עברתי את זה.
הוא היה אבא שלי, גם לי היה קשה. אבל התקדמתי, אין מה לעשות. זה או לשבת ולרחם על עצמך, או פשוט להמשיך עם החיים כי זה הדבר הכי נכון לעשות. כן, אני בחרתי באופצייה השנייה בעוד אמי בחרה בראשונה.
\"בוקר טוב אמא\", בירכתי אותה, היא העיפה מבט קצר לעברי וחזרה לקרוא את העיתון.
\"בוקר טוב\", היא ענתה, הייתה אדישה לחלוטין, כמו תמיד. לא התייחסתי והמשכתי ללכת לכיוון הקומקום, הרתחתי אותו ובינתיים הוצאתי כוס מהארון והנחתי על השיש, שכפתי כפית של קפה שחור והמים בדיוק רתחו, הם היו חמים עוד ממקודם.
מזגתי את המים אל תוך הכוס שהתמזגו עם הקפה ומשכתי כפית מתוך הערימה של הסכו\"ם וערבבתי את הכוס.
שתיתי את הקפה, בשקט התמידי הזה, בבית הקר והחסר אהבה הזה. אני מתגעגעת לאישה הזאת, לאמא שלי, שהייתה החברה הכי טובה שלי.
עכשיו…היא נהפכה לגופה.
לאחר שסיימתי את הקפה, הנחתי את הכוס בכיור ותליתי את התיק על כתפי. יצאתי מהבית.
הבית ספר קרוב לביתי, הליכה של חמש דקות.
המשכתי בהליכה, הרוח הקרה הכתה את פניי בחוזקה וגופי החל לנוע בזגזוג בגללה. הרגשתי בטיפה שנפלה על מצחי. יופי. שכחתי את המטריה בבית. מה עוד יקרה לי היום? שאלתי את עצמי במחשבותיי ולפתע הרגשתי בצל שחור מחסה את גופי ומטרייה הייתה מעל ראשי.
\"הפנתי את מבטי הצידה, יופי. הנה הבן אדם הכי שנוא עליי, בא להציק לי.
\"מה אתה רוצה שוהם?\", שאלתי והתרחקתי ממנו. מעדיפה לספוג את הגשם מאשר אותו. הוא שוב התקרב אליי והגן על ראשי מפניי הטיפות שהחלו לרדת עם המטריה.
שוב התרחקתי ושוב הוא התקרב. נאנחתי ולבסוף נכנעתי לו.
\"את קשה אה?אבל בסוף תמיד נכנעת לי, כי את נמשכת אלי בטירוף\", הוא אמר וקרץ לעברי. הוצאתי לשון ופרצופי היה נגעל. \"אתה חי בסרט\", הערתי אותו. הוא באמת חי בסרט.
\"את סתם משחקת אותה, את מתה עלי\", הוא חזר על המשפט שלא הסתדר לי בשום אופן. \"מה שתגיד, עכשיו אם לא איכפת לך, הגענו ולא בא לי להיכנס איתך\", אמרתי, הוא הוריד את המטריה ונכנס מבלי להתווכח.
ראה את החברים המעצבנים שלו, מזל שהם קיימים.
\"רקפת, בוקר טוב יפתי\", חברתי הטובה נועה אמרתה בניפה דיי עייפה ונתנה לי חיבוק קצר.
\"בוקר טוב ישנונית, מתי תהיי ערנית לשם שינוי?כל הזמן את עייפה\", אמרתי ונכנסנו ביחד אל תוך הבית ספר.
\"נראה לי בחיים, אוף. נמאס לי מהבית ספר, החיים בזבל\", היא התמרמרה. אויש כמה שהילדה הזאת בכיינית וחלשה.
\"תפסיקי לבכות י\'חפרנית. תתחילי להיות קצת חיובית ותראי איך היו לך כוחות להכל\", אמרתי אך המבט העייף עדיין לא ירד מפניה. נאנחתי והתקדמנו לכיוון הכיתה.
נכנסנו וימית ותמר כבר ישבו במקומות שלהן. \"בוקר טוב לנסיכות\", תמר אמרה וקמה לחבק אותנו. גם ימית קמה וחיבקה אותנו.
\"נועה פה מתבכיינת שהיא עייפה, אולי תזרקו עליה נעל שתתעורר כבר\", אמרתי ונועה נתנה מכה על כתפי.
\"כלבה, מה איכפת לך, ככה אני מרגיעה את עצמי\", היא אמרה ושילבה את ידיה. \"טוב, מה שתגידי\", אמרתי והנחתי את תיקי על הריצפה מתחת לשולחן.
רעש עצום של צחקוקים וקולות גבריים נשמעו מחוץ לכיתה, ומי אלה אם לא החבורה של שוהם. אח! שונאת אותו ואותם.
הם נכנסו, חשים כאילו הם מלכים או משהו כזה. במינימום מטומטמים שחיים בסרט יפני ללא תרגום.
\"רקפת, את אהבת חיי\", שוהם אמר בציניות וחבריו החלו לצחוק, והוא אחריהם.
\"ואתה טיפש בלי שכל\", אמרתי והחמצתי את פניי.
\"את מתה עליי\", הוא אמר ושלח נשיקה באוויר. גלגלתי את עיניי, העדפתי להתעלם ולא להמשיך להיגרר אחרי המטומטם הזה!
\"אוף, הוא כזה חתיך\", פערתי את עיניי למשמע דבריי ימית. \"מטומטם, ואת עיוורת\", גערתי עליה. \"תראי את העיניים האפורות שלו, את השיער השחור שלו והגוף השרירי והאף הקטן שלו\", היא אמרה כל תיאור בחולמניות. הילדה מאוהבת במטומטם. בטיפש!
\"את מפגרת?תראי איך הוא מתנהג לבנות, יופי זה לא הכל בחיים. תומר רוצה אותך ואת כמו מפגרת מתאהבת לי בשוהם\", לחשתי בכעס.
\"תומר יותר מידי טוב\", היא אמרה ועשתה פרצוף לא מרוצה. נאנחתי. נכנעתי, כבר אין מילים לכל מה שהולך פה.
שיעור הסטוריה נגמר אחרי חפירות רציניות שגרמו לכאב ראש נוראי. הלכתי לשירותים, לשטוף את הפנים. אחרי שסיימתי לנגב אותם יצאתי מהשירותים.
\"אחח!\", צעקתי ונפלתי על הריצפה. הרמתי את מבטי ושוהם המחוייך עמד מולי. עיניו האפורות נצצו והבריקו. הוא הושיט את ידו אך קמתי בכוחות עצמי.
התכוונתי ללכת אך ידו משכה אותי בחזרה והצמידה אותי לקיר.
\"מה נראה לך שאתה עושה\", שאלתי ופערתי את עיניי בתדהמה.
\"תודי שזה עושה לך משהו\", הוא לחש וקולו נשמע צרוד במעט. כאילו ניסה לפתות אותי. בלעתי את רוקי, עינינו היו קרובות מאוד. אך מהר מאוד התנערתי.
\"כמה פעמים להגיד לך, שאני שונאת אותך ושאתה לא מעניין אותי\", אמרתי וניסיתי להתנגד, אך הוא חזק יותר ממני.
\"את משקרת, את מתה שאני אנשק אותך עכשיו\", הוא שוב אמר בקול מפתה.
\"הייתי מעדיפה לנשק ג\'וק ולא אותך\", אמרתי ושפתיו נחתו על שלי מבלי שאשים לב לזה בכלל. בלי לחשוב פעמיים. הצמדתי לו ברכייה באיזור הרגיש שלו והלכתי משם, משאירה אותו שם כאוב ועם לקח, שפעם הבאה ידע לא לדחוף את הלשון הדוחה שלו לתוך פי.
\"את תשלמי על זה\", שמעתי אותו צועק. גלגלתי את עיניי ויצאתי לחצר של הבית ספר.