שונאת אותך?! פרק 10

"היא…חברה שלך?" שאלה אותו דיי מבואסת.
"כן, את רואה פה עוד מישהי שיכולה להיות חברה שלי?" שאל.
"אני רואה אותי" אמרה בחיוך .
"גם אני רואה *אותה* והיא היחידה שיכולה להיות חברה שלי" אמר.
"מה רע בי?"
מה טוב בך??" ירה לכיוונה ויצא מהמסעדה כשאני עדיין צמודה צמודה אליו.
"אל תתרחקי עד שמגיעים לאוטו שלי" לחש לאוזני ואני הנהנתי.
הגענו למכוניתו, הוא העביר מבט אל המסעדה ושלושת המלצריות עדיין בהו בנו.
הוא התיישב בכיסאו בעצבים, "אלוהים , היא מפגרת" אמר בעצבים ודפק את שתי ידיו על ההגה.
צחקתי קצת וחגרתי את עצמי.
"איזה מזל שהיית כאן, ממש אין לי עצבים להביא לעוד בת את המספר שלי..אני צריך להמציא מספר מזוייף" אמר ואת המשפט האחרון אמר לעצמו וגרם לי שוב לצחוק.
"מה את צוחקת?"
"אתה חיי בסרט"
"חיי בסרט שמה?"
"חיי בסרט שכולן רוצות אותך"
"אבל זאת עובדה" אמר והתניע את הרכב.
"למה אתה חושב שכולם אוהבים אותך?"
"כי כולם אוהבים אותי"
"אני לא אוהבת אותך" אמרתי והוא הסתכל עליי.
"את לא מחדשת לי כלום" אמר.
"אני יודעת" אמרתי בחיוך.
"למה את מחייכת?"
"כי באלי לחייך" אמרתי מתגרה בו.
"נוו" האיץ בי.
"אני סתם מחייכת" אמרתי.
"אוקיי" אמר מנסה להישאר רגוע…שוב עיצבנתי אותו??
הסתכלתי עליו,, הפרצוף המתאפק הזה שלו, הוא מת לדעת למה חייכתי…
התחלתי להתפרץ בצחוק,הוא הסתכל עליי וגם הוא להתאפק והתחיל לצחוק גם את הצחוק הממכר שלו שגרם לי לצחוק עוד יותר.
"נוו למה חייכת?" שאל אותי עדיין מחייך.
"זה סוד" עניתי בחיוך מתגרה.
"את יודעת מה? אז את יורדת כאן" אמר לי גם בחיוך ועצר את הרכב.
"אוקיי, הבית שלי שתי דקות מפה" אמרתי ובאתי לרדת אך הוא נעל את הדלתות.
"מה יש לך?" שאלתי.
"את מעצבנת"
"כן כבר אמרת לי את זה שהיינו במסעדה.."
"והנה אני אומר את זה שוב" אמר בחיוך.
"יופי לך, אני יכולה לצאת?" שאלתי.
"אני כבר אקח אותך עד הבית, הבטחתי לאח שלך שאני מחזיר אותך"
"החזרת…הבניין שלי פה ממול"אמרתי לו.
"אז אני אחזיר אותך עד הבניין ממול" הוא מתחכם וזה מעצבן אותי….
"וואיי אתה מציק"
"אני יודע"
אוחחחחחח!!!
הוא חנה מול הבניין שלי.
"אה.. אל תשכחי מחר אצלך בשלוש" אמר שנייה לפני שיצאתי מהאוטו שלו.
"לא שוכחת" אמרתי והתקדמתי לעבר הבניין, איך בסופו של דבר הוא מצליח לעצבן אותי כל פעם מחדש??