שונאת אותך?! פרק 12

"את בטוחה שהמספר הזה נכון?? זה לא מחייג אפילו" אמר ליאו אחריי שניסה לחייג בפעם העשירית.
"אתה לא יודע להתקשר, תן אני אתקשר!" חטפתי לו את המספר של המורה מהיד.
"היי מה את חוטפת" אמר בכעס.
"מה נהיית רגיש??"
"מי רגיש?"
"אתה"
"שתקי"
"סתום"
"נוו תתקשרי כבר אני מת לדעת איך את מחייגת יותר טוב ממני"
"טוב"
"טוב!"
בדיוק כשבאתי לחייג נטלי שלחה לי הודעה.
'טעות במספר- הספרה האחרונה היא 9'
עשיתי כאילו לא קרה כלום וחייגתי את המספר הנכון…
"נוו קדימה" האיץ בי.
חייכתי חיוך מתגרה ושמתי את הפלאפון על רמקול ונשמע קול חיוג. עיניו של ליאו נפערו ואני חייכתי חיוך מנצח.
בדיוק המורה ענה וליאו הטעשת על עצמו ושאל את המורה על השאלה שעליה התווכחנו.
"אממ.. אוקי אני חושב שהתשובה היא 7 , כן, מספר האינזימים הוא 7 בשאלה הזאת" ענה המורה ברשמיות אחריי כמה דקות של חשיבה.
"אוקיי תודה המורה, עזרת לנו מאוד" אמר ליאו וניתק.
"פאק" אמר כשניתק.
"וווווהווווו, ניצחתי , ניצחתי ,ניצחתיייייי!!!" צחקתי.
"תירגעי משוגעת" אמר.
"ניצחתי אותך ליאו, שום מנקה ושום משמרת נוספת…אתה חייב לעשות כל מה שאני אומרת לך מחר!!" אמרתי מתלהבת ורקדתי ריקוד ניצחון מאולתר.
"בחיי שאני חייב לצלם אותך, את ניראת מגוחך" אמר וראיתי שהוא דיי עצבני מההפסד.
"מגוחך מגוחך, אבל אני לא זאת שהפסידה בהתערבות" אמרתי לו והוצאתי לו לשון.
"את כזאת ילדותית"
"רק כשמעצבנים אותי"
"אני עיצבנתי אותך?? ניצחת"
"אני יודעת"
"אז מה מעצבן אותך בדיוק?"
"אתה , הנוכחות שלך"
"טוב אז אני הולך"
"אתה לא הולך, עוד לא סיימנו"
"אני ממילא צריך להיות במסעדה"
"אתה ממילא לא עושה כלום במסעדה,
"שאני אבין , את רוצה שאני אשאר?" שאל וחייך חיוך מתגרה.
"מה.. לא.. דיי להכניס לי מילים לפה!!!"
הוא צחק.
"מה מצחיק??"
"איך זה תמיד מצליח"
"מה מצליח?"
"מצליח לעצבן אותך"
"אתה אוהב לעצבן אותי!"
"מאודדד" אמר וקם.
"אוף ,לך כבר"
"הולך"
וווואיי אני שונאת אותוווווו!!!