שונאת אותך?! פרק 14

דייאנה משכה אותי אל מחוץ למסעדה.
"מה חשבת לעצמך??" שאלה אותי.
"אממ..חשבתי שתשמחי ,את בעצמך אמרת שהיית שמחה להתנשק איתו"
"התכוונתי שקודם נהיה זוג ואז נתנשק,למרות שהיה ממש נחמד להתנשק איתו"
"את רואה אז מה את בוכה??"
"כי זה היה דפוק מצידך"
"אני יודעת"
"איך בכלל הצלחת לשכנע אותו לנשק אותי"
"התערבות"
"התערבות?"
התערבות" אישרתי וסיפרתי לה על הכל.

עברו חודשיים,אני שונאת אותו!!!!!
נכון, זה התחיל בעקיצות ובוויכוחים שלנו אבל זה פשוט הפך לתיעוב, כן, אני מתעבת אותו!
רק אתמול הוא שם לי רגל ונפלתי, ולא רק זה! הוא גם הכריח אותי לנקות את כל הגלידה שנשפכה על הרצפה ולא רק זה.. הוא גם לא נתן לי להחליף את החולצה שהתלכלכה לי..!
אבל..שאני לא אחזיר? חח בחיים לא..
"מייייילייייייי" גער בי ליאו.
"כן?" נכנסתי למטבח שאננה ביותר.
"הכלייםם"
"מה איתם?" הייתי עדיין אדישה.
"למה הם שבורריייים?"
"נשבר, קורה"
"למה לא ניקיתתת??"
"מה אני ניראת לך מנקה, אני רק מלצרית לא יותר מזה"
"הוו בקשר לזה עוד ניראה, את נשארת פה היום לנקות את כל המסעדה-לבד"
"הוו ממש לא"
"הוו את לא רוצה לנסות אותי"
הוו הוא כלכך צודק…
"אוקיי אוקיי"
"ילדה טובה" אמר ופרע את שיערי וחיוך ניצחון על פניו-שונאת אותוווו!!
אז כמובן שנישארתי לנקות …אוף
"מיילי את איטית , בקצב הזה אנחנו נישאר פה עד מחר" אמר כשהוא בוהה בי מטאטא.
"אם היית עוזר לי אז אולי הייתי מסיימת יותר מהר"
"צודקת, אבל אני לא..אז תתחילי לזוז"
ניסיתי לנשום..באמת שניסית, גם ניסיתי להירגע..אבל לא הלך לי..
זרקתי את המטאטא הורדתי את הסינר והתקדמתי לעבר המטבח .
"לאן את חושבת שאת הולכת??" שאל אותי ובא אחריי.
"הביתה" אמרתי ובאתי לצאת מהמסעדה אך הוא תפס ביידי.
"צעד אחד, ואת מפוטרת" איים.
"אוו לא אל תתאמץ בכלל לאיים, אני מתפטרת" אמרתי ושיחררתי את ידי מידו.
"יופי..רגע, מה??" שאל והלך אחריי.
"לא שמעת? אני מתפטרת, נשבר לי ממך"
"אבל רגע לא.. אל תתפטרי" אמר.
נעצרתי במקומי. אני שמעתי טוב?!
"דוד שלי יהרוג אותי אם הוא ישמע שהתפטרת " אמר.
חייכתי חיוך מתגרה, "איך שגלגל מסתובב לו" אמרתי והמשכתי ללכת.
"רגע נוו לא עצרי" אמר ותפס אותי חזק.
"ליאו, אל תיגע ביי"
"ואם כן מה תעשי לי?"
"אתה שוב מתחיל, ליאו בקצב הזה אני לא חוזרת בחיים" איימתי.
"אני סתם צוחק, את באמת חושבת שאני רוצה שתישארי, את חתומה על חוזה של שנה ככה שאת לא יכולה להתפטר גם אם את רוצה" אמר צוחק.
"מזה השטויות האלה??"
"אני רציני"
"שקרן"
"אני לא משקר אני יכול להראות לך אפילו"
"לא תודה"
"יופי עכשיו תחזרי לנקות"
"ואם לא אז…תפטר אותי??" שאלתי בהתגרות.
"לא , אני יעשה את זה" אמר והרים אותי על הכתף שלו והחזיק אותי ככה שאני לא אוכל לזוז.
"ליייאוו, מה אתה עושה???" צעקתי.
"שתקי משוגעת לילה"
"שתוק אתה"
"וואיי"
"חחהה הצלחתי לעצבן אותך"
"מיילי אם את לא סותמת אני מפיל אותך"
"כן בטח"
"את רוצה לנסות?" אמר וכמעט הפיל אותי.
"לאלא" צעקתי.
"יופי אז שתקי" אמר והגענו למסעדה.
הוא הוריד אותי בכניסה למסעדה ונעל את הדלת.
"ואת לא יוצאת מכאן עד שאת לא מסיימת"
"אני שונאת אותך"
"אני יודע" אמר והתחלתי לנקות.
"מה השעה?" שאלתי אותו.
"אחד וחצי"
"מה??! סיימתי לעבור ב11"
"אם לא היית כלכך אטית אז יכולת להיות בבית כבר בשתיים עשרה"
"תשתוק כבר, אתה הכרחת אותי לנקות את כל המסעדה,ודרך אגב, זה אומר שאתה צריך להעלות לי את השכר"
"אני יודע אני יודע"
"יופי"
"סיימת כאן?" העביר נושא.
"כן"
"יופי בואי נלך" אמר והתקדם לעבר היציאה.
יצאנו מהמסעדה ובדיוק הפלאפון של ליאו צלצל .
"הלו"
"כן היא איתי אל תדאג"
"אני בדיוק עכשיו מחזיר אותה הביתה"
"טוב אחי,יאללה ביי"
מההההההההה?!?!?
"אח שלך" הסביר.
"איך ישלו את המספר שלך ולמה הוא מתקשר אלייך ולא אליי??"
"כניראה שהוא יודע שאת איתי"
"איך בדיוק??"
"אממ… בואי נחשוב על זה שנייה, אני המנהל משמרת שלך, את תמיד עושה בעיות בעבודה ותמיד נישארת כאן עד מאוחר, הוא תמיד בא לקחת אותך מהעבודה..תעשי אחד ועוד אחד"
"שתיים?!"
"חה מצחיק"
"תודה"
"טוב כנסי לאוטו"
"החיים לא, אחריי כל מה שעשית לי היום!"
"אווחח והנה היא מתחילה" מלמל והרים אותי [שוב] לג'יפ שלו .
"תגידי את אוכלת משהו את נורא רזה" עקץ אותי.
"ליאו תוריד אותיייי"
"הורדתי" אמר והניח אותי על המושב שלידו ואז התיישב גם הוא בכיסא הנהג.
"וואייי אוף איתך"
"אוף איתי? אוף איתךךך"
"שתוק"
"שתקייי"
"וואיי"
הוא צחק.
"מהההה???"
"את מצחיקה"
"למה כי אני עצבנית??"
"בדיוק" אמר והתניע את הרכב.
"מפגר"
"כןכן"
הוא הוריד אותי בבית.
"לילה טוב מפגרת"
"לילה טוב דפוק"