שונאת אותך?! פרק 15

"רק רציתי להגיד לכם שאני נורא גאה בכם וששניכם עשיתם עבודה מעולה" אמר לי ולליאו המורה לביולוגיה.
"באמת??"שאלנו אני וליאו ביחד.
את האמת, זה היה באמת מפתיע, לא חשבנו שבאמת יצא מהעבודה שלנו משהו…וגם לא ממש השקענו בה.
"כןכן, ויחסית לציונים שלך גברתי הצעירה זאת התקדמות עצומה" פנה אליי.
"אממ..תודה, ניראלי.." אמרתי..
"בקיצור, יש לי הצעה בשביל שניכם"
"אוקיי" התחיל לומר ליאו מסוקרן.
"ליאו, מכיוון שאתה תלמיד מצטיין ולאור העבודה אתה כניראה גם מורה מבטיח, אני מציע שתעשה למיילי שיעורים פרטיים בהתנדבות"
"אתה צוחק נכון?" שאלתי.
"לא"
"אין סיכוי"
"במצב שלך מיילי, זה לא ניתן לבחירתך כך שההחלטה היא של ליאו בלבד" אמר לי המורה ונוקשות ואז הביט על ליאו.
סימנתי לליאו עם היד לא להסכים אך כמובן שהוא חייב לעשות תמיד ההפך ממה שאני אומרת לו ולהסכים.
"מעולה, אז תתחילו היום" אמר המורה בהתלהבות.
"באיזה מקצועות אני צריך ללמד אותה?" שאל ליאו.
"אני מציע שתתחילו בביולוגיה,מתמטיקה ופיזיקה" אמר המורה.
"טוב" אמר לו ליאו.
"ולא אכפת לכם מה *אני* חושבת על זה???" התפרצתי.
"אממ.. לא, לא ממש" אמרו שניהם ויצאו מהכיתה.
"אהה ומיילי, היום בחמש אצלי" אמר ליאו ואז יצא שוב מהכיתה.
"אוח" נאנחתי.
עכשיו לא מספיק שאני סובלת אותו בבצפר , בביולוגיה ובעבודה.. עכשיו אני גם צריכה להיות אצלו בבית בנוסף..?
אוווווףףף חיים מבאסים.

"כן, אז אני צריכה ללכת אליו היום" הסברתי לדייאנה.
"מיילי, את הבנאדם הכי בר מזל שפגשתי בחיים שלייי"
"אוליי הכי חסר מזל"
"למה את שונאת אותו??"
"למה את אוהבת אותי???"
"כי הוא חמוד, חכם,חתייייך ומנשק מדהיםםם!!!" אמרה חולמניות.
"כן אבל הוא גם מעצבן, מציק, אוהב לעשות דווקא, תמיד מוצא איך לרדת עליי, איך להשפיל אותי , איך ל…"
"מיילייי תרגעי!"
"אני לא יכולה להירגע, רק מלשמוע את השם שלו מתחיל לצאת לי עשן מהאוזניים!"
"תנסי ללמוד להכיר אותו"
"למה לי לנסות להכיר אותו??"
"כדי שתפסיקי להתעצבן מכל הערה שהוא שולח לך"
"מה הקשר?"
"אין קשר"
"שתהיי לי בריאה דייאנה" התחלתי לצחוק.
"חחח תודה"

"תגיד לי אני אמורה לנחש איפה אתה גר או מה?" שאלתי את ליאו בפלאפון בעצבים (איזה מזל שיש לריילי את המספר שלו)
"או מה"
"אל תתחכם"
"רחוב גרייט 21" אמר.
"אוקיי אני אבוא עוד שעתיים"
"שום שעתיים, יש לי משמרת בערב ואני מזכיר לך שגם לך"
"איזה משמרת בדיוק? אתה רק אחראי משמרת, מה שאתה עושה זה רק מסתובב לנו בין הרגליים ומחלק הוראות"
"מיילי אל תעצבני אותי"
"אני ? מעצבנת?!" שאלתי בתמיהה צינית.
"מיייליי!"
"טוב סליחה סליחה"

לבשתי שורט ג'ינס קרוע בהיר עם חולצה ורודה נופלת ונעליי נייק גבוהות.
"מייק, אתה מקפיץ אותי נכון?"
"לאן?!" התערבה אימי לפני שמייק הספיק להגיב בכלל.
"אני צריכה ללכת לליאו זה שהיה פה שעשיתי איתו את העבודה בביולוגיה. הוא עוזר לי בשיעורי בית, ועושה לי שיעור פרטי כזה בהתנדבות" הסברתי.
"את בטוחה שרק שיעורי בית?" שאלה אימי בהתגרות ומייק צחק.
"אוויי איכס אמא כלכך לא" נגעלתי רק מהמחשבה.
"דווקא יצא לי לדבר איתו כמה פעמים כשהוא היה פה, הוא ממש נחמד..והוא חתיך"
"אמא את מוכנה להפסיק לדבר כמו ילדה בת 12?"
"אני רק מציינת עובדות, ורוצה שיהיה לך את הטוב ביותר"
"אמא, הטוב ביותר אפילו לא מתקרב לליאו…" אמרתי ומשכתי את מייק לכיוון הדלת.
"טוב טוב, תעשי מה שטוב לך" אמרה בחיוך..
"איפה אמרת שהוא גר?" שאל אותי מייק בעודו נוסע.
"רחוב גרייט 21 אני חושבת"
"זה הבית??" שאל .
"אממ.. וווואוו" אמרתי , הבית היה ענקקק! ענק?? עצוווווםם!!!
זה היה ארמון!! הכל היה יפה ומטופח שם.. וואו כלכך שונה ממני.
"אני לא בטחה, ניראלי שכן"
"טוב מה שזה לא יהיה, בהצלחה אחותי..אני צריך לעוף לעבודה" אמר והתניע שוב את האוטו.
ירדתי מהאוטו , התקדמתי לעבר הדלת [לא, לא היה שער]
דפקתי בדלת.
"רגעע" שמעתי צעקה של ליאו מאחורי הדלת מה שהצחיק אותי.
הדלת נפתחה ומולי ניצב ליאו, נטול חולצה כשמגבת ניצבת על פלג גופו התחתון וטיפת מים נטפה משיערו וואוו אז זה מה שמתחבא מתחת לחולצה שלווו קוביות,ועוד קוביות ועוד קוביות אווחח אם לא הייתי שונאת אותו אני כמעט בטוחה שהייתי עכשיו מריירת ומתאהבת בו כמו מטורפתתת!
עיניו הכחולות בהו בי וסרקו אותי לכמה שניות ואמר אמר "אהה את"
"כן אני"
"כנסי" אמר לי ונכנסתי.
ואם חשבתי שמבחוץ הבית עצום אז מבפנים הוא "וואוו" לא התאפקתי.
"כןכן" אמר בשיעמום כאילו רגיל לשמוע משפטים כאלו או אחרים. "חכי פה אני רק הולך להתלבש, פשוט אני..בדיוק יצאתי ממקלחת" אמר במבוכה ועלה בפאקינג מעלית שיש להם באמצע הבית!!
הבית הזה הוא פשוט…וואוו חלוווםם!
בקירות בצבע שמנת בז' , טלוויזיית פלזמה ענקית ניצבה על הקיר בסלון הענקיי שלהם.
הספות היו כלכך גדולות והחלונות הענקיים והגבוהים היו כאלה נקיים וגבוהים.
יכולתי לראות שבחצר האחורית שלהם יש להם בריכה עצומה !
פאק, הילד הזה חיי טוב!
"מיילי,בואי" קרא לי מהמדרגות מסימן לי לעלות אחריו.
הלכתי אחריו ואז נכנסנו לחדרו.
חדר גדול, מיטב זוגית עם טלוויזיית פלזמה לא מעט קטנה מזאת שבסלון, ספרייה מלאה בספרי לימוד ולפטופ המונח עלייה, שירותים ומקלחת צמודים .
כמו שאמרתי .. חיי טוב.
הסתכלתי על ליאו , עכשיו הוא היה לבוש רק במכנס וחזהו עדיין חשוף.
"טוב, במה נחיל?" שאל.
"בו נתחיל מזה שתשים חולצה"
"זה מפריע לך?" שאל וראיתי זיק של שובבות בעיניו.
"מאוד"
"צודקת, אני מעדיף לשים חולצה כדי שלא תבהי בקוביות שלי ולא תתרכזי בשיעורים"
"כן בטח"
הוא שם על עצמו חולצה לבנה צמודה שהייתה על הכיסא מחשב שלו.
פאק נוו למה הכל נראה טוב עליו?
"ועכשיו…שנתחיל?" שאל.
"כן" עניתי ביובש.

"אני לא מבין במה את מסתבכת??" אמר לי.
"זה לא מובן!!" אמרתי.
"אם תסבירי לי מה לא מובן לך אולי אני אוכל להסביר לך, חשבת על זה??"
"איך פותריםםםםם!!!" צעקתי עליו.
"פשוט מציבים מיילי, זה לא כזה מסובך"
"הצבתי ,מה עכשיו? העברת אגפים ,נכון?" שאלתי
"בדיוק"
"רגע זאת התשובה?" שאלתי אחריי שפתרתי את התרגיל.
"שנייה תני לי לבדוק איך פתרת" אמר ובדק את התרגיל הארוך והמסובך שניסיתי לפתור.
"מיילי.." התחיל להגיד.
"מה?"
"אני חושב שסוף סוף הבנת איך פותרים את התרגיל הזה!" אמר.
"באמת? רגע התשובה נכונה??" שאלתי.
"התשובה מעולה" אמר בחיוך.
"ישש, יאללה תן לי עוד תרגיל אני בשוונג" אמרתי מתלהבת.
הוא צחק "אוקיי אוקיי" אמר וכתב לי תרגיל הדפדפת.
אחריי כמה תרגילים שהצלחתי לפתור והתלהבתי כמו מפגרת אחריי כל תרגיל נכון שהיה לי ליאו קטע אותי.
"טוב דיי, נושא אחר עכשיו…פרבולות את יודעת?" שאל.
"אני חושבת שלא הייתי בשיעור שלימדו את זה" אמרתי וגירדתי בעורפי.
"מיילי , פרבולות לא מלמדים שיעור אחד וזהו" אמר.
"לא הברזתי רק משיעור אחד וזהווו אתה יודע?!" אמרתי לו.
"שתהיי לי בריאה" אמר לי והתחיל להסביר לי על פרבולות.
אחריי שעתיים שרק למדנו בהם עשינו הפסקה.
"טוב אני רעב" אמר והחזיק בביטנו.
"אני הולך להביא לנו משהו לאכול" אמר ויצא מהחדר .
"אוקיי" אמרתי לחלל הריק.
"לפתע הפלאפון שלי צילצל, אחלה טיימינג יש לו.
"הלו" עניתי.
"היי מיילי, זאת אשלי..בקשר לעבודה. את יכולה מחר בשש?" שאלה.
"אממ..אני כמעט בטוחה שכן, אם יהיו שינויים אני אודיע לך" אמרתי לה.
"אוקיי תודה" אמרה וניתקה.
נזכרתי שהבטחתי שאני אגלה לדייאנה ברגע שאני אדע את הכתובת של הבית של ליאו {אל תשאלו אותי למה היא צריכה אותה..כי באמת שאין לי מושג}
'רחוב גרייט 21' סימסתי לה.
ליאו חזר עם כל מיני חטיפים ושתי פחיות קולה בידיו.
"זה מה שאתה אוכל כשאתה רעב?" שאלתי בחיוך.
"אם זה מה שהייתי אוכל כאני רעב הייתי נראה כמוך"
"מה הבעיה עם איך שאני נראת??"
"את רזה"
"אני לא כזאת רזה"
"את רצינית ? אני מרים אותך ביד אחת"
"אל תגזים"
"אני לא מגזים" אמר ובשנייה הרים אותי ביד אחת.
"ליאו את לא נורמלי דיי תוריד אותי"
"אבל אני מודה שיש יותר רזות ממך" אמר והוריד אותו (או יותר נכון זרק אותי) על המיטה שלו.
"ליייאוו" צעקתי עליו "יש לך מזל שהמיטה שלך נעימה".
"יש לי מזל הא?" שאל והתקרב אליי.
"כןכן, יש לך מזל" אמרתי.
הוא הקרב אליי עוד ועוד.
"שאני ארים אותך שוב?" איים .
"נראה אותך"
וכמובן שהוא הרים אותי בקלות ולא רק זה..הוא גם רץ איתי במדרגות..
"ליאוווו נוו דיי" צעקתי תוך כדי צחוק.
"טוב טוב" אמר והוריד אותי.
הסתכלנו אחד על השני , ואז תחלנו לצחוק כמו שתי סתומים.
"בואי בואי אני אלמד אותך שוב על פרבולות" אמר והתחלנו לעלות במדרגות.
"אבל הבנתי"
"לא את לא"
"כן אני כן"
"מתווכחת, כמו תמיד"
"אוווחחחחח"