שונאת אותך?! פרק 18

"הכל בסדר?" שאל..מודאג?!
"כן, אני פשוט עייפה ודיי מותשת" אמרתי.
"כן אני שם לב, בקושי זזת היום" אמר.
לא עניתי לו..מה כבר היה לי להגיד?
"מה קרה שאת ככה עייפה?" שאל אותי לאחר כמה שניות שלא עניתי.
"סתם..עבדתי"
"עבדת??" שאל וצחק.
"מה אתה צוחק?" שאלתי חסרת סבלנות. שייתן לי ללכת כבר הביתה!
"במה כבר יש לך לעבוד?" שאל.
"יכול להיות שאתה מפקפק ביכולות שלי??"
"יכול מאוד להיות" אמר וחייך.
"טוב אותי זה ממש לא מצחיק" אמרתי בכעס ובאתי ללכת.
"חכי רגע..במה את עובדת?" עצר אותי.
"אני עובדת בבית של…שלי" אמרתי כשנזכרתי שהבטחתי לאשלי שלא אספר לאיש על העבודה שסידרה לי.
"מה?" שאל צוחק.
"תפסיק לצחוק כבר"
"את מפגרת" אמר.
"אני מפגרת? אתה זה שצוחק כל שנייה"
"כי את באמת חושבת שאני מטומטם?"
"אני מקווה"
"ועכשיו באמת..איפה עבדת היום שאת ככה מותשת?"
"מה אכפת לך??"
"אכפת לי"
"אל תדאג , אני לא עובדת בשביל מסעדה אחרת"
"גם לא חשבתי ככה"
"ליאו, תעזוב אותי , אני רוצה ללכת הביתה כבר מאוחר." אמרתי ויצאתי מבית הקפה.
ליאו יצא אחריי.
הוא החזיק בפרק בידו החמה ועצר אותי .
הוא נאנח "בסדר, בואי אני אקח אותך הביתה"
"אוקיי" אמרתי בשקט.. לא היה לי כוח להתווכח איתו, אחר כך נתווכח ואז הוא ירים אותי לאוטו שלי וככה הוא ינצח, אז אני סתם יצא סתומה.
עליתי לרכבו , שתקנו כל הנסיעה.. זה היה מוזר, בדרך כלל אנחנו תמיד מתווכחים , או רבים או משהו בסגנון.
הוא עצר את הרכב.
"הגענו" אמר.
"אוקיי תודה" אמרתי ויצאתי.
"אני מחכה כאן למטה, תצעקי לי מהחלון כשאת בבית" אמר, כן זה משהו שאנחנו נוהגים לעשות מאז שהוא מדבר עם אח שלי . כדי שאם אני אנעל בחוץ לפחות יהיה לי לאן ללכת. אבל זה מטופש..מה הסיכויים שאני אנעל בחוץ.
"טוב" עניתי ויצאתי מכוניתו היקרה.
עליתי במעלית, באתי לפתוח את הדלת..נעול?
פאק,פאק,פאק!!!
לא אמרתי לאמא שלי להשאיר לי מפתח, היא בטח חושבת שאני ישנה אצל חברה או משוו כזה.
לא לא לא! למה דווקא עכשיו?!
למה דווקא שאני גמורה מעייפות??? כלכך פנטזתי לצלול למיטה שליי…
ירדתי במהירות במדרגות.. האוטו של ליאו עדיין היה שם.
התקרבתי ונכנסתי לרכב.
"מה קרה?" שאל.
"נעול, שחכתי להגיד לאמא שלי שאני חוזרת …היא בטח חושבת שאני ישנה אצל דייאנה " אמרתי לו.
"תישני אצלי" אמר.
"כן בטח"
"אני רציני" אמר והתחיל לנסוע.
"לאן אתה נוסע מפגר??"
"לביתי הקט" ענה בחיוך.
"ממש קט" חייכתי גם. "ליאו נוו תחזור" צעקתי עליו כשראיתי שהוא ממשיך לנסוע.
"יש לך רעיון אחר??" שאל.
"כן..טוב אממ…לא ממש"
"אז שתקי"
"ווואי"
הוא עצר בחנייה של הבית שלו וירדנו .
"טוב, כולם ישנים אז תהיי בשקט"
"אני לא חושבת שאני במצב של לעשות רעש" חייכתי אליו ואמרתי בשקט.
הוא צחק "צודקת"
נכנסנו בשקט ועלינו במעלית [כןןןןן מעלית בתוך הביייית!!!]
נכנסנו לחדר שלו.
"אז.. איפה אני ישנה?"שאלתי.
"את תשני במיטה שלי" אמר.
"אוקיי..אבל איפה אתה תישן?"
"גם במיטה שלי..אלא אם כן זה מפריע לך?" שאל בתחמנות.
"לא..לא מפריע לי" ענייתי לו.
"יופי" אמר בפליאה.
הוא הוציא מהארון שלו חולצת טריקו ומכנס קצר.
"קחי, תלבשי את זה" אמר וזרק את הבגדים לכיווני.
נכנסתי לשירותים והתלבשתי לבגדים היה ריח כלכך טוב..היה להם את הריח של ליאו, מצאתי את עצמי מסניפה את הבגדים של ליאו, אלוהים ישמור! מה אני עושה?! זה פאקינג ליאו.
יצאתי במהירות מהשירותים וליאו היה בחדר לבוש רק במכנס שהחמיא לו מאוד [למה הכל מחמיא לווו???]
"אני מבינה שלא בקטע שלך לשים חולצה" אמרתי לו.
"לא, כיף לי ככה" ענה חיוך.
"איך שבא לך, אני הולכת לישון" אמרתי ונכנסתי לתוך שמיכת הפוך הנעימה שלו.. ואם חשבתי שלבגדים יש ריח טוב…אז המיטה מפוצצת בריח הממכר שלו שמשום מה גורם לי היום לשיגעון חושים..אלוהים הריח הזה..
אחריי כמה שניות שמעתי גם את ליאו נכנס למיטה.
הוא הדליק מזגן בשלט וכיסה את עצמו.
התהפכתי והתגלגלתי במיטה, היא הייתה נעימה ורכה, אך המחשבה שליאו ישן איתי במיטה לא עזבה אותי..מה יש לי?
פקחתי עיניים ולהפתעתי הרבה פרצופו של ליאו היה קרוב מאוד לשלי, הוא הביט בי בעיניו הכחולות שנצצו בחושך..הבטתי בעיניו והוא בעיני.
"יש לך עיניים יפות" פלטתי, {אני לא יודעת מה אני אומרת כשאני עייפה!!זאת לא אשמתי}
"אני יודע" אמר בחיוך.
"שחצן" לחשתי והסתובבתי לצד השני…למה הוא משגע אותי??! למה המחשבה שהוא ישן מאחוריי, נושם לעורפי בנשימותיו החמות והמרגיעות לא עוזבות אותי?..זה ליאו..רק ליאו ..הילד שאני שונאת כבר יותר מחודשיים, מה יש לי???